שו"ת מהרש"ם חלק ב כ״חTeshuvot Maharsham Volume II 28
א׳ב"ה ה' נשא מ"ט למב"י תרנ"ח להרב המאה"ג וכו' מו"ה משולם זוסיא הערשין הארין נ"י מו"ץ דק' סאטניב ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בכוליא שהי' ע"ג בועה נבקעת והיתה לבנה וטרם שנבדק אם מגיע להלובן נאבדה וכבר נמכר קצת, שומן מבהמה זו ונתערב ברוב שומן אווזא והוא הפ"מ ורו"מ הביא בשם יוס"ד דע"פ רוב כשקולפין הכיס מגיע עד הלובן ואינו נכנס לגוף הלובן והביא בשם שלחן גבוה סק"ה שיש בשר לבן תחת הבשר אדום בינו ובין החלב והביא גם מ"ש בדע"ת סק"ך בשם הא"ז ורו"מ העיר לחדש דברש"י לא נזכר חיורא דתותי מהרי ובדף צ"ב ע"ב) פירש"י על לובן הכוליא שתוך החריץ ומתפשט והולך בתוך הכוליא ובאו"ה כלל נ"ג ס"ד כתב למקום חריץ שהיינו עד מקום הלובן בשערים כתב בסתם כי מט' לקותא עד מקום חריץ נראה מזה דהשערים לא גריס היכן מקום חריץ וזה אמצעות הכוליא ולכן פסק דטרפה במוגלא גם בלא הגיע למקום חריץ דבש"ס נקט מליא מוגלא טרפה וקאי על סתם כוליא ולא על הלובן והפוסקים דגרסו חיורא דתותא מתני וזהו הלובן לא מטרפי במוגלא עד שהגיע למקום לובן והא"ז לשיטתו דס"ל דבמוגלא טרפה גם בלא הגיע ללובן לכן ס"ל להקל עד שמגיע למקום חריץ ממש וא"כ א"א להקל תרי קולי דסתרי להדדי לסמוך שהחריץ רק באמצעו ולהקל בלא הגיע מוגלא ללובן:
2
ג׳הנה במח"כ יטול מה שחידש שהרי בא"ז הביא בשס רש"י דסובר דגם במוגלא, כשר בלא הגיע לחריץ והביא בשמו להתיר עד שהגיע להחוט שבאמצע הכוליא ולכן אין בהמצאתו ממש וגם מ"ש שהשיג מכבר עמ"ש בדע"ת סי' ל"א סוסק"ח דבהמה ועוף הוי מבשא"מ מהא דאינו דומה טעם דג מעכו לאספמיא אני תמה שלא זכר מה שהשבתי לו מאז לעיין בדע"ת סי' מ"ט סקט"ז וסי' נ"ה סקס"ח בשם פר"ת ונו"ב דהיכא דהוי מבשא"מ בשמא גם בקצת שינוי טעם מקרי מבשא"מ משא"כ היכי דהוי מב"מ בשמא בעינן שינוי גמור א"כ לק"מ דבשר בהמה ועוף הוי מבשא"מ בשמא גם בשינוי קצת טעם הוי מבשא"מ משא"כ בדג ועיינתי כעת בכתבים שלי מכבר אשר משם הוצאתי תוכן הדברים לתוך ספרי והבאתי שם בעצמי מהא דרש"י פ' בראשית שאינו דומה טעם דג וכו' וביארתי כמ"ש וכן רוב דברים שבספרי הם קיצור ממ"ש בכתבים שלי באורך הרבה:
3
ד׳ולדינא כיון שבנ"ד ספק אם הגיע ללובן כלל ובצירוף שי' קדמונים שבא"ז י"ל דהוי ס"ס ואף שבסק"ה העליתי דבכה"ג הוי ס"ס לאיסורא מ"מ הרי בנ"ד לא נתברר שהי' מים עכורים ושמא הי' מ"ז אך כפי הנראה ממכתבו קרוב לודאי שהי' מוגלא ואף שביוס"ד כתב דע"פ רוב אינו נכנס ללובן קשה לסמוך על השערתו ובפרט דהוא מיירי שם במים של כרכומי ובזה כתב שע"פ רוב אינו נכנס להלובן משא"כ בבועה של ליחה וראי' מדברי רשד"ם ושפ"ד שהבאתי בדע"ת סקי"א דחשיבי' לי' לספק השקול. ומ"מ נראה להתיר השומן שיבטלנו ברוב שומן של בהמה כיון די"ל דשומן בשומן גם של בהמה בעוף הוי מב"מ ואין ניכר כ"כ שינוי בטעם וגם ע"פ רוב משתמשין בשומן בתערובות ודמי קצת לפמ"ש הדג"מ סי' קי"ח ועמ"ש בדע"ת סי' נ"ה סקע"א ובספק איסור מבטלין לכתחלה לכן יש להקל ע"י ביטול ברוב שומן בהמה כיון שהוא הפ"מ. והנלע"ד כתבתי:
4