שו"ת מהרש"ם חלק ב כ״טTeshuvot Maharsham Volume II 29
א׳עוד להרב הנ"ל ומה ששאל בגביר א' ששכר מנין שיתפללו בביתו אחר מותו ושכר לו צ"מ א' שיאמר קדיש אחריו ועתה מת אבי הצ"מ הנ"ל אם השכירות קיים יפה כ' רו"מ דבבית הגביר אין רשות לשום אדם לומר קדיש עבור אחר וא"כ הקדיש עולה רק עבור הגביר ואני מוסיף דלפמ"ש בנה"מ סי' רצ"א סקי"ב וסי' של"ג סק"א דשכירות פועל נקנה בכסף לבד וא"י לחזור בקבלנות ואני מצאתי בריטב"א לע"ז (דף ע"א) וז"ל והנכון בעיקר קושיין דהיכי דיהבי להו כסף, שכירות גופם הוא דחשוב וכו' ושכירות גופו דכ"ע בכסף דהא עבד כנעני ונכרי נקנים בכסף וכו' ע"ש א"כ כיון שכבר זכה בו משכיר הרי הקדיש עולה עבורו ואם רוצה לקיים כיבוד אביו יאמר אח"כ קדיש עבור אביו אבל לענ"ד האמת כי גם בלא כונה ברא מזכה אבא בכל המע"ט ותפלותיו ואינו בכלל מ"ש המג"א סי' רפ"ח ובהל' תענית ועכ"פ בנ"ד שהסכים אביו בחייו שישכיר א"ע אצל הגביר וגם מיתה שכיח והו"ל לאתנויי כמ"ש ח"מ לכן הדבר פשוט שהשכירות קיים. והנלע"ד כתבתי:
1