שו"ת מהרש"ם חלק ב ל׳Teshuvot Maharsham Volume II 30
א׳ב"ה נ' נשא ב' י' סימן תרנ"ח להרב הגדול וכו' מוה' יחיאל דוב מאנד נ"י אבד"ק מאסטא גדול:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהדו"ד שבא לפניו באשה נו"נ ונשתתפה עם שמעון במסחר וראובן בעלה ידע מזה וכשהוצרכו מעות להשותפות ציותה אשת ראובן להשותף שיוכל ללות לו מעות ויחתום את ראובן על הוועקסיל וכן עשה והניח המעות להשותפות בידיעת אשת ראובן ואח"ז נתהוה היזק גדול ובעל הוועקסיל תובע את ראובן והוא השיב שאין זה חתימתו והנה רו"מ כתב שמחויב ראובן לשלם כיון שאשתו נו"נ בביתו והיא מודית שציותה ללות והו"ל כלוותה מאחרים שהכריע הש"ך סי' צ"ו סק"ט דחייב הבעל לשלם ואף דמתחלת לשונו נראה דמיירי בידע הבעל י"ל דלאו דוקא נקט ועוד שהרי הניח המעות להמסחר שבא ליד אשת ראובן א"כ פשיטא דחייב:
2
ג׳הנה גם לענד"נ כדבריו ואני מוסיף דבנ"ד שידע מהמסחר שעשתה בשותפות שמעון ודרך המסחר ללות מעות לצורך העסק א"כ הוי כידע הבעל מההלואה כיון דשכיח לעשות כן וד"ז מבואר בתוס' ב"ק (ד' ס"ח ע"ב) ד"ה הוא דאמר וכו' וכ"ת דהוי יאוש שלא מדעת שא"י אם לקטו אם לאו הא גבי תמרי דזיקא אמרי' בפ"ב דב"מ כיון דשכיחי דנתרי חשוב יאוש מדעת וכו' ע"ש וגם בתוי"ט פ"ד דטהרות מ"ד בהא דהמערה מכלי אל כלי ונמצא שרץ בתחתון העליון טהור וברמב"ם רפי"ז מאה"ט מבואר דטעמא מפני שא"ב דעת לישראל ותמה הראב"ד שהרי היא טומאה הבאה ביד"א ובכ"מ תי' דמאחר שלא נודע לשום אדם לא חשיבא ביד"א ותי' דהתם אע"ג שלא ידעה שנטמאה הואיל ודרכן של נשים להתטמא בנדות הו"ל כנודע ע"ש וה"נ, בנ"ד הו"ל כנודע לו מההלואה ובפרט דכיון שידע שנכנסה למסחר הרי נתחייב גם בההיזק ואף דא"צ לשלם מביתו הרי הכל לפי האומדנא עם מי נשתתפו כמ"ש בחיבורי סי' קע"ו ס"ו ואם הניחו מעות שוה בשוה פשיטא דהוי כן כדמוכח מתשו' מבי"ט ח"א סי' ר"ב דבדאיכא הוכחה שהי' המדובר שיהי' שוה בשוה מחויב לשלם גם מביתו ובפרט בנ"ד שכבר הניח המעות לעסק השותפות והוי כבא ליד הבעל ואף די"ל דאשתו אינה נאמנת ע"ז כמ"ש כה"ג בסי' ק"ח אבל כבר האריך בשו"ת נטע שעשועים סי' ל"ה מכמה מקומות והעלה דבנו"נ בתוך הבית נאמנת גם לחייב היתומים ע"ש ומכ"ש לגבי הבעל עצמו לכן יפה דן רו"מ דחייב ראובן לשלם ע"פ הודאת אשתו. ובעיקר דינו של הש"ך יעוין גם בתשו' שב"י ח"א סי' קנ"ה שפסק בפשיטות כהש"ך ובנ"ד שהי' לצורך מו"מ ואם הי' עי"ז ריוח בהעסק הי' הבעל נוטל חלק בהריוח א"כ הלואה זו הי' כשאר מו"מ שמכרה או מקחה קיים וכן מצאתי בתשו' חוט השני סי' מ"ג וז"ל א"א שערבה בשביל אחרים ויש לה ריוח באותו ערבות שהמוכר נותן לה חלק בריוח נ"ל פשוט דאם היא אשה נו"נ בתוך הבית שחייב בעלה לשלם כשאר מו"מ שפוסקים כן בפראג לאשה הנו"נ תוך הבית עכ"ל וה"נ בנ"ד כיון שהי' דרך מו"מ לשם ריוח חייב הבעל לשלם ואף שהמנ"י בשו"ת שבסוס"י תוה"ש סי' ט' חולק על הש"ך כבר הסכימו כל האחרונים להש"ך והעידו שכן המנהג ובפרט בנ"ד לכ"ע הוי כן ושוב מצאתי בשו"ת שו"מ תנינא ח"ב סי' ח"י שהאריך ג"כ בענין זה וגם הוא הסכים לדינא כדברינו. והנלע"ד כתבתי:
3