שו"ת מהרש"ם חלק ב ל״זTeshuvot Maharsham Volume II 37
א׳ב"ח יום ה' קרח ג' תמוז תרנ"ח ברעזן להרב הגאון וכו' מו"ה אברהם יואל אבעלסאהן נ"י רב באדעס:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה עגונה מ' חנה פיגא שהי' בעלה ישעי' בן עובדי' אבראמאווסקיע בחיל הצבא ולקח שטר חופשה על זמן קצר ונסע לביתו באדעס בספינה וולאדמיר ונטבעה בים עם כמה אנשים (והעיד ישראל בן יהודא ליב שאפושניקאוו מקעשוניב שבליל ב' שעה א' 26 יוני 894 ל' נסע מעיר באטום ביחד עם ישעי' הנ"ל והזכיר שמו ושם אביו וכינויו וגם אפיצור של ישעי' הנ"ל נסע אז עמו וסיפר לו ישעי' איך שלקח שטר חופשה על זמן קצר ליסע לאדעסא להתראות עם אשתו וכאשר התחילה הספינה לטבוע קפץ הוא להים וראה כי ישעי' עודנו בהספינה עם עוד אנשים וראה שהספינה טובעת והוא שט בים להציל א"ע ולא ראה יותר ואמר סימנים שמכיר את ישעי' שהי' בעיר טשהין גיפרייטיר ולבוש בענדיל לסימן כידוע וגם כשהראתה לו האשה הפאטאגראף של בעלה הכיר מיד כי הוא זה עוד העיד רא"י בן פסח פערלמאהן מטראקי שנסע יחד עם ישעי' הנ"ל בשמו ושם אביו וכינויו ביום הנ"ל וכאשר התחילה הספינה לטבוע קפץ הוא לים וראה את ה' ישעי' בהספינה עם עוד אנשים ויותר לא ראה אלא שהספינה נטבע ואחר הימים ראה אפיצר עכו"ם שנסע ביחד עם ישעי' הנ"ל והי' האפיצר של ישעי' הנ"ל בחיל הצבא וסיפר לו האפיצר שגם הוא ניצול וכי ישעי' הנ"ל נטבע בים וכי אחר שראה אצל אשתו הפאטגראף הכיר תיכף כי זהו שנסע עמו בהספינה וכ"ז הוגבה בב"ד של ג'. גם העידה האשה חנה פיגא שהוא היתה אצל האפיצר הנ"ל בהיותו בבית החולים יען שנחלה ע"י הטביעה בים וכאשר נכנסה לשם הכיר אותה מיד באמרו כי בעלה ישעי' נתן להאפיצר הפאטאגראף שלה שהי' בידו וסיפר לה כי בעת שהוא קפץ לתוך הים ראה את ישעי' כי המים מחרחרים בגרונו וצעק לישעי' הנ"ל שיקפוץ ג"כ אל הים אולי תוכל לשוט אחרי בים והשליך גם ישעי' א"ע להים ומיד נטבעה הספינה לגמרי ועי"ז גדל סיבוב המים (השטרודל) במקום ההוא כנודע ונפל ישעי' לעומק המים בהסיבוב הנ"ל ויותר לא עלה משם כן סיפר לי האפיצור ואני לא ספרתי לו כי אני אשתו ואם יש לי נ"מ לאיזה דבר כי אצלם פשוט שאם נטבע בים ברור הדבר שמת וסיפר רק דרך סיפור מעשה עכת"ד הגב"ע):
2
ג׳הנה כבר הארכתי בכיוצא בזה בתשו' שכתבתי למעכת"ה בסוף שנת תרנ"ה ורו"מ הוסיף עוד דבנ"ד שלקח שטר חופשה על זמן קצר וסיפר להעד ישראל שנוסע להתראות עם אשתו וידוע שיש בזה עונש גדול אם לא ישוב לזמן הקצוב איכא הוכחה טפי שנטבע וגם עדות האפיציר שהי' המים מחרחרים בגרונו שנחשב לגוסס ובודאי לא הי' בו כח לשוט בים וגם מה שנטבע בסיבוב המים שסמוך לספינה שנודע שאין בכח אנושי לשוט משם ונמשך לעומק המים. והנה במה שהעיד האפיציר שחרחרו המים בגרונו שכתב רו"מ דהוי כגוסס ונתכוין למ"ש בתשו' פמ"א ח"א סי' מ"ח והובא גם בפת"ש ס"ק קל"ג הנה יסוד דבריו ע"פ דברי תוס' יבמות (דף קכ"ב ע"ב) דגוסס ביד"א לא חי אפי' מיעוט כבר תמה בישרי"ע ליבמות שם שדבריהם הם נגד מ"ש בעצמם בסנהדרין (ד' ע"ח ע"א) ד"ה בגוסס וכו' וצ"ל דכונת תוס' יבמות דוקא בגוסס מגויד שנעשה ע"י אדם וע"ש שהניח דברי הב"ש סקצ"ד בצ"ע וגם הנה בשו"ת ברכת יוסף חא"ע סי' ל' האריך מאוד בדברי פמ"א הנ"ל ופקפק הרבה בדבריו ושאין להקל אא"כ שהה העד וראה עד שת"נ ע"ש פלפול גדול ועצום בזה וגם במה שנטבע בסיבוב המים שסמוך לספינה הגם שבפת"ש סוס"ק קל"ג הנ"ל הביא בשה גדול א' להתיר בכה"ג עפ"ד הש"ס ב"ב (דף כ"ד) הנה בשו"ת ב"ש חא"ע סי' מ"ד דחה היתר זה וסיים שאין לסמוך כלל ע"ז וגם עיקר עדות האפיציר שהגידה האשה בשמו לא אדע פתרונו כי בתחלה אמרה כי מיד בבואה לבית החולים הכיר אותה ע"י הפאטגראף שנתן בעלה לידו הרי שידע כי היא אשתו ובסוף אמרה שלא הודיעה לו כלל כי היא אשתו ודברי' סותרים א"ע ומסתמא שאלה אותו מה הי' עם בעלה ול"ה מסל"ת א"כ מה איפוא יש לסמוך על דברי האשה ששמעה מהאפיציר זולת אם אומרת שסיפר מעצמו בלא שאלה אז יש לצרף עכ"פ לשאר סניפים ויש לצרף עדות ראי' שהעיד שא"ל האפיציר כי ישעי' נטבע ונודע דעת הט"ז סקי"ז דגם בישראל שהעיד מפי עכו"ם אמרי' דבודאי הי' מסל"ת ואף שדעת המ"ב והתוי"ט בתשו' גא"ב שבפת"ש סקע"ח להיפוך אבל הנה בתשו' ראנ"ח והובא בקו"ע סי' ר"ס כתב להקל דגם להמחמירים בעכו"ם מפי עכו"ם מודים בישראל מפי עכו"ם וגם מתשו' מהרי"ט שבקו"ע סי' שע"ב נראה להקל והן אמת שבתשו' מבי"ט שהובא בקו"ע סי' רכ"ח החמיר ביותר דאפי' אם העד ישראל מעיד שהי' העכו"ם מסל"ת אינו מועיל דשמא אינו יודע מהו מסל"ת ול"מ אא"כ הוא מגיד לפנינו כל הלשון שאמר העכו"ם ואז נדע אם הי' מסל"ת ולפ"ז נפל הך היתרא בבירא אבל מצאתי בתשו' שער אפרים סי' ק"א שדחה דברי המבי"ט והעלה להקל ובפרט בנ"ד דאיכא רגל"ד וכמה אומדנות שהעידו העדים ישראלים דבכה"ג גם אם הי' דברי האפיציר ע"י שאלה קצת יש להקל במ"ש הט"ז והובא בב"ש סקמ"ט דגם בספק מסל"ת יש להקל בצירוף אומדנות המוכיחות ע"פ דברי התה"ד וזה לא כביר הארכתי בתשו' להרב דק' מעדיניצא דגם ע"י שאלה אם אין חשש מתכוין להתיר אשתו נאמן והבאתי מתשו' מהר"ח א"ז סי' ע"ו וחידושי הר"ן לנדה (ד' ל"ג) וע"ע בתשו' צ"צ סי' מ"ה והובא בקו"ע סי' תט"ו דהעיקר לפי הענין שנראים דבריו אמיתים וע"ע בשו"ת אמרי אש סי' ל"ב מ"ש, ע"ד תה"ד ואחרונים הנ"ל ואכמ"ל סוף דבר כי באם שיסכים מעכת"ה, וגם יתר רבני עירו ויצרף עמהם עוד רב מובהק ממדינתכם להתיר האשה מכבלי העיגון גם אני אצטרף עמהם להתיר שיחלוץ לה היבם ולהתיר לה להנשא לכל גבר דיתיצביין. והנלע"ד כתבתי:
3