שו"ת מהרש"ם חלק ב ל״טTeshuvot Maharsham Volume II 39
א׳עוד להרב הנ"ל ומה ששאל אם מותר להקהל למכור להשר את הדרך אשר בו נושאים מתים לביה"ק כי רוצה לשלם הרבה ויש להם דרך אחר או דמי לקרשים שבמשכן שאמרו קרש שניתן בצפון וכו':
1
ב׳הנה רו"מ רמז לאס"ז כתובות (ד' כ') ולא מצאתי שם שום ראי' אבל לדינא הדבר פשוט להתיר חדא דל"ש דבר זה רק בדבר שבקדושה דמעלין בקדש ולא מורידין משא"כ בדבר מצוה דקיי"ל כהמרדכי שהובא בש"ך יו"ד סי' רנ"ט סקי"א דתשמושי מצוה מורידין וע' מש"ז או"ח סוסי' קנ"ג מ"ש בזה ואף שהמג"א סי' ח' סק"ו בשם של"ה הביא ד"ז לענין טלית הוא רק מדת חסידות (וע' בר"ן סו"פ הבונה בשם ירושלמי לענין כניסה לבית הנשיא דמשמע להיפוך אבל י"ל כמובן) ועוד דגם בדבר שבקדושה הרי קיי"ל דרחוב של עיר אף שמתפללים בו בתעניות ומעמדות כיון דהוי באקראי בעלמא אין בו קדושה ומכ"ש בדרך שאין מתפללין בו ורק שנושאין דרך שם את המתים וברוב הימים הולכים שם דרך רשות כל מי שירצה וע' במגלה (דף כ"ז ע"ב) אי הכי קדשתינהו לכולהו שבילי דנהרדעא שאין לך ד"א שלא התפללו בהן עוברי דרכים כמ"ש רש"י שם ואף דשא"ה שהוא תפלת יחיד כמ"ש בהגהת ב"ח (דף כ"ו) הרי בנ"ד אין מתפללין שם כלל ותדע דאם נימא לאסור א"כ יהא אסור לקהל לשנות ולעשות להם דרך אחר כשירצו הקהל ומעשים בכל יום להיפוך ועוד דכיון שיקנה ממעות אותה העיר שאין דרך לנדב ממק"א א"כ הרי בביהכ"נ של טרסיים שמכרוהו לר"א ועשה בה כל צרכיו כדאי' במגלה שם משום דאינהו עבדוה ומכ"ש בזה ולכן הדבר פשוט שאין בזה שום חשש אלא דכיון שהוא של רבים ויש לכל א' זכות צריך לעשותו בהסכמת כולם דלא גרע ממיצר שהחב"ר ומכ"ש הכא שהוא שלהם ממש וכל א' יכול למחות וע' בר"ן רפ"ג דמגלה דבמקום שמותר למכור אף שיש נשים וקטנים הרשות לבה"ע למכרו דהקהל כאפטרופסין שלהם ע"ש מ"ש בשם הרא"ה בדין קרקע שהוא הקדש לעניים. והנלע"ד כתבתי:
2