שו"ת מהרש"ם חלק ב מ״וTeshuvot Maharsham Volume II 46
א׳ב"ה ו' פנחס ח"י תמוז תרנ"ח להשו"ב המופלג מו"ה בנימין זאב רויטבערג נ"י שו"ב דק' מאהליב:
1
ב׳רוסיא:
2
ג׳מכתבו הגיענו וע"ד שאלתו שהי' על אונא העליונה משמאל מקמא סמוך לשיפול עצם על הריאה מונח בארכו לרוחב הריאה וקלפו העצם ובדקו בפושרין ולא בצבץ אך דכיון דכל ההכשר בעצם משום דתולין שנפרד העצם מצלעות ונדבק תיכף להריאה וזה שייך מגבא אבל לא מקמא וכמ"ש כה"ג בשו"ת טטו"ד מ"ש סי' צ"ב דאם נמצא העצם בארכו לאורך הריאה אין להכשיר כיון שהעצם הי' ראוי כפי הנחת הצלעות להיות מונח לרוחב הריאה וכיון שמונח לאורך מוכח שהי' כבר מתנועע אחר שנפרד מהצלע שוב יש לחוש שמא ניקב ומכ"ש בנ"ד שנמצא מקמא אך לפי שהי' סמוך לשיפול והאונא השמאלית מתקצרת והולכת באלכסון במיצר החזה ורוב הצלעות מגולים ויוכל להיות שידבק לשם העצם הנפרד מהצלע מיד בלי שום תנועה אולי יש להכשיר. עכת"ד שאלתו:
3
ד׳הנה בד"ז כבר הארכתי בדע"ת סי' נ"א סק"ז ושם הבאתי מתשו' י"מ שחולק על הטטו"ד הנ"ל והבאתי שם מתשו' רח"כ סי' ט' דכל שאפשר שלא ניקב מעולם בשום מקום יש לתלות להקל וחולק על הט"ז אך שלא ביאר רו"מ בשאלתו אם הי' נראה איזו שבר בהצלע קרוב לשם שאפשר לתלות בו דאל"כ א"א להקל ויען כי בחיבורי הארכתי שם בכמה פרטים אין עת להאריך כעת ומיגמר בעתיקא וכו' וע' ברא"פ סי' ל"ט ס"ק קצ"ג וע' בדע"ק סי' ל"ג סק"ו דלאו דוקא מצלע דה"ה אם יש לתלות שנשבר מעצם הלחי וכדומה יש להקל בנמצא סמוך לשם ע"ש:
4
ה׳ובדבר הזשאניס הנמצאים בצואר נגד הסימנים ותוחבין האומנים לשם מסמר מלובן באש להוציא הליחה כבר נתבארו דינים אלו בדע"ת סי' ל"ג סקי"ז שאין להקל רק בלא נודע שתחבו לשם איזו קוץ אבל בכה"ג שתחב לשם מסמר מלובן באש לשרוף הליחה והוא מעשה אומן נתבאר בדע"ת סי' כ"ג ס"ק מ' בשם עקרי הד"ט להקל בזה ודלא כהחק"ל שהחמיר בזה ע"ש:
5