שו"ת מהרש"ם חלק ב נ״חTeshuvot Maharsham Volume II 58
א׳להרב הנ"ל ומה ששאל בדין קורקבן של עוף במקום שטבע עור החיצון להיות לבן ונמצא מחט תחוב בו מבפנים עד חצי עוביו ומשם נמשך שביל לבן להלאה עד הקרום הלבן הנ"ל שלצד חוץ ויען כי גם הקרום לבן לא ניכר אם השביל הולך עד לחוץ או לא והביא מדברי הש"ך סי' מ"ד סקי"ז גבי כוליא בכה"ג דהוי סד"א ולהחמיר אך די"ל דלא"ה דהטריפות הוא מפני השינוי מראה עצמו דהוי לקותא לכן חיישי' שמא נלקה גם במקום החריץ הלבן ואינו ניכר אבל הכא כל החשש רק משום דחיישי' שמא ניקב גם שם ונתרפא ולשי' התב"ש אין לחוש בקורקבן שנתרפא דא"כ הו"ל להיות שם צלקת א"כ י"ל דהכא כשר עכת"ד:
1
ב׳הנה בגוף דין לובן שבכוליא הנ"ל עמ"ש בחיבורי גי"ד בפתיחה אות י"ד ובדע"ת סי' מ"ד סקכ"ג לצדד להקל בבהמה שחייתה יב"ח בהפ"מ ושעה"ד וכיון דגבי קורקבן דעת כמ"פ דגם בספק אם ניקב לחוץ ונאבד יש להקל ואף דהכא חזינן שחזרה המחט לאחוריה ולשי' תוי"ק שהבאתי שם בכה"ג לכ"ע מחמירין וכ"ה דעת הל"ש בסוף קונטרוס טה"ע ובסי' ל"ו סק"ד מ"מ דעת השפ"ד סי' ל"ג סוסקכ"א וסי' מ"ח סקי"ט אינו כן וע"ש סי' מ' בשפ"ד סוסק"ז בזה ועכ"פ כיון שרוב שאלות בקורקבן יוצאין בהכשר כמ"ש הב"מ סי' מ"ח סי"א לכן בצירוף הנ"ל יש להקל בהפ"מ. והנלע"ד כתבתי:
2