שו"ת מהרש"ם חלק ב ס״אTeshuvot Maharsham Volume II 61
א׳ב"ה א' האזינו א' כ"ד אלול תרנ"ח ברעון להרב וכו' מו"ה בצלאל גוטעסמאן נ"י חתן הרב אבד"ק יארטשוב:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר הדו"ד בראובן שקנה בית משמעון וסילק המעות וש' קנה בית מקודם ונדחק להמעות ואחר שהחזיק ראובן בהבית נודע לו שהכניס שמעון קיר א' מהסוכה לגבול ראובן באמרו שלא הי' שלו מעולם. ורו"מ כתב דפשיט דכיון שעמד כך כמה שנים אינו נאמן בכך אלא שפקפק א' עליו דקודם כתיבת שטר הרי בידו לחזור. הנה לא אכחד כי לא אדע כלל מקום הפקפוק דהא כיון שכבר החזיק ראובן ונכנס להבית הרי בחזקה א"צ שטר. וגם יפה כ' רו"מ דכיון שאין שמעון חוזר מהמקח ואינו רוצה להחזיר מעותיו איך יוכל לחזור ממקצת המקח וד"ז מבואר במק"ח סי' ת"נ סק"ז דא"י לחזור רק מכל המקח ואני כתבתי בגליון שהדבר מבואר בש"ך חו"מ סי' קי"ב סק"ב וגם בשו"ת הגאון ר"מ איגרא בשו"ת איגרא רמא סי' י"א ע"ש ותבין ועוד דהא לשי' כמ"פ גם בקרקע צריך לקבל מש"פ ובחיבורי לחו"מ כתבתי דהיכי שהדבר ספק יש להטיל מש"פ סתם א"כ כל זמן שאינו מקבל לטותא דרבנן המקח בתקפו כמ"ש בשו"ת הר הכרמל סי' ל"ו וגם י"ל דהוי כמוכר שדהו מפני רעתה כיון שהי' דחוק לשלם בעד הבית שקנה כבר לכן הדבר פשוט כמ"ש רו"מ:
2
ג׳והנה במ"ש לעיל דכיון שהחזיק בהבית הרי א"צ שטר לכאורה יש לפקפק בזה לפמ"ש בשו"ת ב"ש חו"מ סי' ס"ד דכיון דבעינן שיתכוין לקנות בהחזקה ובכה"ג שהוא סובר. שכבר קנה בהכסף אינו מכוין לקנות אבל לענ"ד צדקו דברי השואל שם דבכה"ג דהחזקה מועיל רק כדי שיהי' סמ"ד דלוקח א"צ שיכוין לקנות וקנה למפרע משעת נתינת המעות וכמ"ש הר"ן פ"ק דקידושין לענין כסף ושטר ראי' דבנתן השטר קנה למפרע ורו"מ הביא ראי' מתוס' ב"ב (דף כ"א ע"ב) ד"ה מרחיקין וכו' בסוה"ד שכתבו בשם ריב"א דרבא קנה מהעכו"ם בשטר ואח"כ נתן המעות ומש"ה לא זכה רב מרי שלא החזיק בו אלא בתורת משכון ע"ש ומוכח דבנתן אח"כ המעות קנה למפרע שהרי גם בשטר אינו קונה עד שיתן הדמים ולענ"ד ייל דהא בעכצ"ל שדעת הריב"א דקונה מהעכו"ם בשטר ודלא כתוס' שם (דף נ"ד ע"ב) ד"ה נכרי וכו' וס"ל דהא דאמר רבא לא שקילנא וכו' עד דמסלקנא לך זוזי היינו שהוא בעצמו יסלק לר"מ המעות ולא שיכוף להעכו"ם שישלם לו העכו"ם א"כ י"ל דבדיניהם קנה בשטר גם קודם נתינת המעות ולגבי עכו"ם בדיניהם דיינינן לכן זכה רבא (ובזה י"ל כונת רש"י בב"מ שפי' דמסלקנא לך היינו שישתדל שהעכו"ם ישלם משום דס"ל דרבא לא קנה אלא כששילם המעות לכן צ"ל כמ"ש) או דמיירי שזקף עליו העכו"ם המעות במלוה דהוי כאלו כבר שילם לו וחזר והלוה לרבא כמ"ש רש"י ב"מ (דף ע"ז ע"ב) ד"ה הרי אני נושה בו וכו' אבל מדברי הר"ן והביאו גם הב"י סי' ק"צ מוכח כן וגדולה מזו דעת הריטב"א שהובא במהריט"א רפ"ב דבכורות דגם בשטר קנין קנה למפרע וע' בשו"ת שערי צדק או"ח ס' ע' ושו"ת טור האבן סי' ז' ועוד דכיון דבכסף לבד לא סמ"ד עד שיכתוב שטר א"כ כשנכנס להבית בודאי רצה להחזיק בהבית שלא יוכל לוקח לחזור בו ושפיר הוי מתכוין לקנות בהחזקה ומ"ש רו"מ לחדש דגם להסוברים דק"ס בלא כסף לא קנה מ"מ אם קנה בית בק"ס ולא נתן המעות ונשרף הבית ואח"כ תפס המוכר דמי המקח מהלוקח אין מוציאים מידו והביא ראי' מהא דסי' ס"ו סי"ז דגם בקנין שאינו מועיל כגון במסירה בלא כתובה אם שמוט ואכיל מהני וה"נ בזה הנה הגם שבתשו' רדב"ז ח"א סי' שפ"א מבואר כה"ג לענין קנה מטבע בחליפין וע"ע בחו"מ קכ"ו סכ"ב ואף דהש"ך חולק על הרמ"א וס"ל דדוקא בידע מוכר מהני אבל בתשו' עה"ג סי' י"א הסיר תלונת הש"ך ופסק כהתה"ד ורמ"א אך דמ"מ נראה דבנ"ד ל"מ התפיסה דהא מבואר בנמוק"י פ"ב דב"ק בסוגיא דז"נ וזה לא חסר דשמיט ואכיל מהני משום דאפשר גם אם הי' יודע הי' מוחל לו או מטעם דמוקמי' לי' בחז"כ דודאי מחל דניחא לי' לוקמי בהימנותי' אבל היכי דמוחה קודם תפיסה לכ"ע ל"מ התפיסה כמ"ש בתשו' ר"מ אלשיך סי' ז' וא"כ בנ"ד כשנשרף הבית וזה לא רצה לשלם לו וחזר בו שוב ל"מ כלל מה שתפס המוכר אח"כ דמי הבית וע"ע בב"י אה"ע רס"י קל"ב ותשו' נו"ב מ"ת א"ע סי' ק' בענין שמיט ואכיל ובמשפט שלום סי' ר"ט ס"ד ובמח"א הל' זכי' סי' כ"ו ותשו' ב"ש חו"מ סוס"י מ"ט מ"ש בזה ואולי מיירי רו"מ שתפס קודם שנודע לו שהלוקח חוזר בו ובזה י"ל כדבריו ואף דתליא בפלוגתת סמ"ע וש"ך והוי סד"ד כמ"ש הנו"ב שם מ"מ המוחזק יכול לומר קים לי והנלע"ד כתבתי
3