שו"ת מהרש"ם חלק ב פ״חTeshuvot Maharsham Volume II 88
א׳עוד להרב הנ"ל ומה ששאל במ"ש בהתנאים מכח עידור או קטט יעמדו בתקנת שו"ס ובנ"ש סי' ט' אות י"ד הביא בזה ממהרי"ק וגם הביא מהמרדכי שאם לוקה ואכלה חייב הבעל לשלם אבל אין בזה תקנה קבועה ליתן לה איזה פיזור וצידד שהתקנה הי' רק שיתן לה סך הגון לדרכי מזונותי' במשך ימי הקטט ולא נקצב כמה יתן לה:
1
ב׳הנה רו"מ נסתפק אם הכונה בהקטט גם אם נתהוה מצד שניהם דלא מיתדר להו או רק אם נתהוה מצד הבעל ורמז למ"ש בתשו' הרא"ש ובטור סי' קי"ח בענין תקנת טילטולה לחלק בין תבעה היא הגירושין ובין תבע הוא וגם רמז למ"ש הפת"ש סי' נ"ג סקי"ג בשם תשו' ב"א ובגדי ישע שדנים גם בקטט תקנת שו"ם אבל הנה לא נמצא שום מקור לתקנה זו ולא נמצא בראשונים מזה כלל ואיך יתכן לבדות מן הלב תקנה נגד הדין אבל הנכון בזה מ"ש בשו"ת גא"י חא"ע סי' ס"ד דתקנת קטט היא הנזכר באה"ע סי' קס"ה שיחלקו החלוץ והחליצה בהנכסים וחז"ל אמרו שלום על ישראל דלא ליתי לידי חליצה ובבעה"ט סו"פ תצא סמך כי ינצו לחלוץ הנעל שע"י חליצה מריבה באה ע"ש וזהו הנקרא קטט שיש בזה תקנת שו"ם ע"ש אבל כפי נוסח התנאים שבנ"ש שם מבואר שאם יעשה הבעל לנגדה דבר שאינו ראוי לעשותו יתן לה פיזור וכו' הדבר פשוט דהיינו אם הוא הגורם ולא אם היא הגורמת הקטט בלא תקנו. והנלע"ד כתבתי:
2