שו"ת מהרש"ם חלק ב פ״טTeshuvot Maharsham Volume II 89

א׳להרב וכו' יחידא ארי' הירשפעלד נ"י שו"ב דק' אקערמאן במדינת בעסראביע:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בכבש שתפס השו"ב הסימנים בידו כמנהג שחיטת כבשים ושחט בסכין קטן רק כמלא צואר א' בהולכה והבאה ואומר ברי שלא דרסתי וצידד דאף דבעינן כמלא צואר עם העור ומפרקת הרי באמת המפרקת אינו נשחט אך דבכרתי סי' כ"ד סק"א ביאר הטעם משום דהסימנים נשמטים לכל צד בשעת שחיטה לכן הצריכו שיהי' גם כדי רוחב המפרקת וא"כ התינח בבהמה גסה שאין דרך לתפוס הסימנים אבל בכבשים שאוחז הסימנים בידו כיון שהסכין רחב כפלים מהסימנים ואומר ברי שלא דרס מהראוי להקל בדיעבד ובש"ע הרב ז"ל צידד להקל בהפ"מ גם בבהמה גם בפחות ממלא צואר בהוליך והביא ומכ"ש דיש להקל בנ"ד עכ"ד:
2
ג׳הנה אף שהכרתי כתב בטעם הדבר כן אבל בזבחי ריב ממהר"ם כתב הטעם דבעי' שיהי' עם העור ומפרקת יען כי גם העור נתחכת משני צדדי הסימן וצריך שיהא כשיעור א' חוץ לסימנים לכן שיערו כן ע"ש ובשמ"ת סי' ח' מבואר דבפחות משיעור צואר א' עם העור ומפרקת ועוד כ"ש חוצה לה הוי פסולה דאורייתא ואפי' אמר ברי לי שלא דרסתי אין להקל כלל והפוסקים לא חלקו אלא בין עוף לבהמה ולכן קשה להקל בכבש משום לא פלוג ותדע דאל"כ אמאי מוקי הר"ח ורי"ף רק בעוף והול"ל בכבש ותפס סימנים וגם הרב ז"ל כתב רק בדרך אפשר להקל בהפ"מ אך אם כבר התיר ד"ז בהפ"מ יש לו ע"מ שיסמוך אבל לכתחלה אפי' בשעה"ד שאין לו סכין אחר אין לפרוץ גדר:
3
ד׳ומה שהקשה עמ"ש הפוסקים להקל בשחט רוב סימן במדידה אם יש כ"ש יותר מחציו דהא קיי"ל דכל מקום שצריך בדיקה א"א בקיאין בבדיקה לענ"ד הדבר פשוט דדוקא בדבר התלוי במראה ומישוש וכדומה א"א בקיאין בבדיקה אבל בדבר התלוי במדידה אינו תלוי בבקיאות והכל בקיאין בזה אם אפשר לצמצם ביד"א אבל גם מ"ש רו"מ ע"פ סברת נו"ב א"ע סי' צ"ד ופת"ש א"ע סי' קס"ט סקי"ז הוא נכון:
4
ה׳ומה שהקשה אמאי השו"ב נאמן שנשחט רוב במדידה הא אין עא"נ נגד חזקה והשתא אינו בידו לתקן ולשחוט יותר דיופסל משום שהיי' וגם ל"ש רוב מצוין וכו' שהרי איתרע רובא דלכתחלה צריך לשחוט רוב הניכר לענ"ד לק"מ שהרי הוא מלתא דעל"ג שגם אחרים יוכלו לחזור ולמדוד אחריו וגם אם קרע הסימן בידיו וא"א לבדוק אחריו י"ל דכיון שהי' בידו מקודם שפיר נאמן ועוד דכיון דכבר שחט ורמא"ש מומחין הן א"כ בלא אמירתו ומדידתו נחזיק בהיתר שכבר נשחטו רוב סימנים ורק ע"י מדידתו נודע לנו שלא נשחט אלא רוב מצומצם א"כ הפה שאסר הפה שהתיר דאפי' עכו"ם נאמן בכה"ג וע' בט"ז סוס"י מ"ח. והנלע"ד כתבתי:
5