שו"ת מהרש"ם חלק ב צ״גTeshuvot Maharsham Volume II 93
א׳ב"ח ג' בא ו' שבט תרנ"ט ברעזן להרב וכו' מו"ה אליעזר יצחק כהנא שפירא נ"י בק' קאליש. בפולין רוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות כי אביו נ"י הוא הממונה בהשגחת בית החולים דק' ובכל יום יבוא הרופא להשגיח על חולים הבאים לשם יום יום והרופא יהודי מחלל שבת ויש פנקס אשר בו כותבים שמות החולים והתרופות שנותו להם אם מותר לאביו להושיט הפנקס בשבת להרופא הנ"ל אם יש בו משום מסייע לידי ע"ע:
2
ג׳הנה מה שהאריך רו"מ בענין כתב בלשונם והביא מדברי הא"ז הל' שבת סי' ע"ו כבר זכיתי בזה מכמה שנים וכ"ה דעת האגודה פ' הדר כמ"ש הא"ר אבל מ"מ רוב הפוסקים לא ס"ל כן וגם מ"ש רו"מ דבדרבנן ליכא משום מסייע ידי ע"ע בדאפשר להרופא ליקחנו בעצמו כמ"ש הפמ"ג בא"א א"ח סי' קס"ג סק"ב הנה המג"א רמז שם להא דע"ז (ד' נ"ה) ושם סוע"א ברש"י ד"ה דורכין וכו' ומשום מסייע ידי ע"ע ליכא שהנכרי לא נצטווה על כך ושם (ע"ב) בד"ה וישראל וכו' ע"ש והרי טומאת נכרי דרבנן והתם ליכא לפ"ע שהרי דורך גם בעצמו ואפ"ה איכא משום מסייע ידי ע"ע בדרבנן. ומ"ש רו"מ מדברי הש"ך יו"ד סי' קנ"א ומג"א סי' שמ"ז עמ"ש בחיבורי לחו"מ סוס"י קע"ו ובהגהותי על האו"ח שנדפסו בארץ הגר בסי' שמ"ז וכעת ראיתי בס' שד"ח שנדמ"ח בכללים אות ו' שקיבץ כעמיר גורנה מדברי כמה מחברים בזה כל פרטי הלכה זו אך בנ"ד אין נ"מ לענין לעשותו ביום ש"ק דבלא"ה אסור לטלטל הפנקס המיוחד לכתיבה משום מוקצה כמ"ש המג"א סי' ש"ח סק"י בשם ש"ג דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס ע"ש וה"נ בזה:
3
ד׳אך לענין לעשותו מע"ש הביא רו"מ מדברי הר"מ שיק על תרי"ג מצות מצוה רל"ג אות ז' שהביא מדברי מג"א סי' קס"ט סק"ו בשם ב"ח דמוכח דהיכי דליכא איסור בשעת מעשה ל"ש לפ"ע ותמה ע"ז מהא דע"ז (ד' כ"ב ע"א) פריך אהא דלא ישכיר אדם שדהו לכותי מפני שנקראת על שמו דתיפוק לי' משום לפ"ע והרי הוא משכיר לו השדה בחול וליכא משום לפ"ע ומאז ראיתי בתשו' מהר"י אסאד חא"ח סי' קס"ה שנשאל בזה וכתב שבמק"א כתב ישוב נכון לזה ולא ביאר דבריו ולענ"ד י"ל לפמ"ש המג"א סי' רמ"ד סקי"ח דגבי שכירות שכר כל יום בפ"ע ע"ש א"כ י"ל דהוי כמשכיר לו בכל יום ויום בפ"ע גם י"ל דשא"ה דכשמשכיר א"א לו לבטל עוד השכירות והוי כמשכיר בשבת אבל הכא שבידו לחזור וליטלו משם לא מקרי עושה מעשה בשבת כמ"ש רו"מ בשם תשו' מחנה חיים ח"א סי' מ"ח כה"ג ויש להביא סיוע להקל מהא דא"ח סי' רס"ו ס"ו בהג"ה דהא דאסור לספות לקטן דוקא בנותן לו משחשיכה אבל בנותן מבע"י שרי במקום פסידא וע"ש במג"א שהשיג אבל בא"ר חזר וקיים דברי הרמ"א וע"ש בא"א מ"ש על דבריו וע"ש בתו"ש סקט"ו שכ"ה דעת הרא"ש וטור וב"ח דבכה"ג לא מקרי ספי בידים ע"ש וא"כ ה"נ בזה ועוד נראה דגם אי נימא דגם בכה"ג שייך לפ"ע מ"מ היכי דאפשר שיעשהו בעצמו וליכא רק משום מסייע לעוברי עבירה אין איסור בכה"ג:
4
ה׳אבל מ"ש רו"מ ליישב תמיהת ר"מ שיק מהא דע"ז (ד' כ"ב) דשא"ה דזמן ממילא קאתי משא"כ בנותן לאכול למי שלא נטל ידיו דמחוסר מעשה אכילה הוא תמוה דגם התם אם לא יעשה הכותי מלאכה בחה"מ לא קעביד איסורא דלפ"ע ומחוסר ג"כ מעשה המלאכה ומ"ש בשם מחנה חיים ח"א סי' מ"ז דליכא לפ"ע מה"ת אלא היכי שבודאי יעשה עבירה משא"כ בדאיכא לתלות במיעוט שלא יעשה העבירה ליכא אלא איסור דרבנן והביא כן בשם ריטב"א ע"ז (ד' ט"ו ב') ד"ה מי דמי וכו' עיינתי שם ולא נמצא כן אלא שכתב שם דדוקא אם יעשה בודאי אבל בסתמא ואיכא רגל"ד שיעבור העבירה אסור רק מדרבנן ועשה, סתמא כפירושו וע"ש בד"ה מתקיף לה וכו' דהיכי דקרוב דודאי לתלות לקולא שרי ואי ליכא אומדנא דמוכח לקולא לא תלינן ע"ש וע"ע בריטב"א (ד' כ"ב ע"א) דהיכי דרוב כותים צייתי סמכי' ארובא וגם אם אח"כ לא ציית מיחשב ישראל כאנוס ע"ש וא"כ בנ"ד שע"פ רוב יזדמן חילול שבת איכא משום לפ"ע. אך דמ"מ אם יניחהו שם בע"ש יש להקל וכמ"ש ובפרט אם מניחו שם לצורך יום ע"ש ואינו נוטלו אחר יציאת הרופא בודאי ליכא בזה משום מסייע לידי ע"ע אפי' את"ל דמשום לפ"ע איכא גם בכה"ג מ"מ משום מסייע בודאי ליכא בכה"ג וע' בשו"ת בנין ציון סי' ט"ו שפסק דמותר ליתן להדפיס ספר לאומן שיש לו פועלים ישראלים שידפסו בשבת כיון שהוא נותן קודם התחלת העבירה ע"ש דליכא בכה"ג משום מסייע לעוברי עבירה ע"ש באורך ומכ"ש בנ"ד:
5
ו׳ובעיקר הדבר שהביא רו"מ בשם המ"ח בענין תליי' להיתרא האריך ג"כ בשד"ח שם אות י' מדברי כמה מחברים ואין חפצי להאריך במה שכבר דשו בו רבים. והנלע"ד כתבתי:
6