שו"ת מהרש"ם חלק ג ק״יTeshuvot Maharsham Volume III 110
א׳להרב הגדול וכו' מו"ה נחום בורשטין נ"י אבד"ק נאדבורנא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באיש א' ששחט י"ד אווזות ועירב השומן שבפנים עם שומן העורות ונמלחו יחד ד' עורות עם השומן שלהם בכלי א' ועוד ז' בכלי ב' ואחר מליחה והדחה הניחם יחד ואח"כ נודע שנטרפה אווזא א' ע"י נקב בקורקבן ומחט מעל"ע והביא רו"מ דברי פמ"ג וח"ד שפסקו דשומן אווזות שלא ניתכו דלא הוי חהר"ל אלא דיש לחוש משום שנמלחו יחד ולדידן מליחה אוסר בששים אך די"ל להסוברים דגם בלא נודע מהני ביטול מה"ת וא"כ הוי רק איסור דרבנן ויש לומר שמא לא נגע והוי סד"ר עכת"ד.
2
ג׳והנה בדין ספק לא נגע כבר העלה בשו"ת שברא"פ בסופו אחר סי' י"ד דאינו ספק השקול דמצוי טפי שיגעו דב"ז אבל אני בחיבורי ליו"ד הבאתי מתשו' רשד"ם חיו"ד סוסי' נ"ב שפסק דהוי שפיר ספק ומוקמי' בחזה"ת ע"ש אבל לענ"ד בנ"ד בלא"ה יש להתיר דכבר כ' הנו"ב מ"ק סי' ל"ג ובבינ"א שער או"ה סי' נ"ז בשם הב"מ דדוקא לחתיכה שנגע בה גוף האיסור הכריע רמ"א לאסור במניחה בס' אבל שאר חתיכות י"ל דשרי דלשי' כמ"פ גם בשמן אינו מפעפע מחל"ח ושמא מליחה רק כ"ק ע"ש אך שלא התירו רק בהפ"מ וס"מ ובנ"ד דהוי רק איסור דרבנן יש לצרף עוד שי' או"ה שבש"ך סוסי' צ"א דס"ל דגם בשאר איסורי' אמרי' איידי דטרוד למפלט וכו' וע' בל"א חולין ק"י שהוכיח דגם רש"י ותוס' ס"ל כן באיסור דרבנן ע"ש וחזי לאצטרופי ובצירוף ספק שמא לא נגע ודאי דיש להקל.
3
ד׳ועוד שהרי לשי' הב"ח שבש"ך סי' ק"ט במב"מ שנתבשל ב"ב קדירות שרי כיון דבטל מה"ת ואף דהש"ך חולק הרי המנ"י פסק כהב"ח וגם בשו"ת שבש"ע הרב סי' י"ח קיים דעת הב"ח וגם בשו"ת אמרי אש סי' ל"ח הוכיח כן בראיות דגם בלא נודע מהני ביטול מה"ת וע' מ"ש בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' ק"ו בזה] – וא"כ בשעת מליחה הי' כל תערובות בפ"ע מותר לאכלו אלא דעכשיו הניחם יחד בכלי א' א"כ י"ל דמותר לחזור ולחלקם לשנים ולבשלן בפ"ע דדוקא היכי דאם הי' כל א' בפ"ע אסור לכן גם בנתערבו אין מבטלין איסור משא"כ בזה ובפרט בצירוף כמה ספיקות הנ"ל י"ל דדמי להא דכתב הש"ך סי' קט"ו גבי חמאה דשרי לבטל לכתחלה ולכן נלענ"ד דמותר לחלק התערובות לשנים וממילא דמותר אח"כ לבשל כל התערובות בפ"ע דאף דהב"ח התיר רק בדיעבד מ"מ הכא הרי עתה מהני שפיר ביטול דלא הוי חהר"ל וכל החשש מכח שעת מליחה והרי אז נמלחו בב' כלים והי' כל א' בפ"ע מותר.
4
ה׳ואחר הימים נשאלתי מח"א בעובדא כזו שאירע שהתכו אח"כ ג"כ ז' עורות בפ"ע דכלי א' ואח"ז חזרו והתיכו ז' אווזות השניים ג"כ באותה כלי ולכאורה נ"ל להתיר ז' הראשונות שהרי האחרונות אסורות ממ"נ וא"כ שוב י"ל דתולין במקולקל שהי' בהם הטרפה אבל י"ל כיון דבלח בלח ל"א חו"נ בהפ"מ א"כ גם אי נימא דבראשונות הי' הטרפה לא יבלע בקדרה רק כפי המדומע א' מן חלק ז' ושוב י"ל שהי' ס' בשניים כנגד ערך חלק האיסור ולא נאסרו גם השניים וא"כ שוב ל"ש לומר תולין ושניהם אסורים ויפה אמר בזה.
5