שו"ת מהרש"ם חלק ג קט״וTeshuvot Maharsham Volume III 115
א׳להרב וכו' מו"ה שלו' מיטער פעריל ני' מו"צ דק' באר במדינת רוסיא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו ברו"ש שהי' שותפין בגראלניע וש' קיבל שותף זר. לחלקו ומנימוסי המלך מחוייב לשלם מס אקצת מן הי"ש ויושב שם שומר ואחר שמשלמים ומביאים קוויט אז נותן השומר רשות למכור הי"ש והביא השותף הזר קוויט מזויף ששילם אקציז ד' אלף רו"כ והם פרעו לו תיכף סך הנ"ל ועי"ז פתח השומר האמגאזין ומכרו לכמה קונים ואח"כ נודע שהקוויט מזויף ונחתם המאגיזאן ע"י השר ויען כי הי"ש שבמאגיזאן לא עלה כפי המגיע שלח כשר וחתם גם הי"ש שביד הקונים כי כן הוא בנימוסיהם ועתה באו הקונים עם האחים שותפי הגראלים לדין והקונים טענו אחרי שהם שלמו בעד הי"ש עם האקציס מה לנו ולהרמאי הזה שהטעה אתכם והמוכרים טענו כי גם הם לא חמס בכפיהם ורק השותף הזר חמס אותם במרמה וא"א עתה לגבות מידו עכת"ד השאלה
2
ג׳והנה כבר הביא רו"מ מהא דח"מ סי' רכ"ה ס"ב ודברי הר"מ פי"ט ממכירה שהביא בבאה"ג שם דסתם מקבל אחריות אינו נגד מה שיתחייב בבדד"מ ותשו' ב"א סי' ו' שהבאתי בחיבורי סי' רל"ב סעי' י' ונסתפק בנ"ד אף שכבר הי' הדד"מ בשעת מכירה מ"מ הלא הרשה השומר מדד"מ למכרו רק שהי' בטעות ע"י הזיוף והנה גוף הדין המבואר ברמב"ם דגם אם בדד"מ אינו חייב באחריות שתמה הכ"מ דהא דדמ"ד ונדחק ליישב דמ"מ בסתמא אינו מקבל אחריות זה וסיים בעצמו שאין זה מספיק וכבר אמרו ז"ל בב"ר פל"ד עלובה עיסה שנחתומה מעיד עלי' והעיקר בזה בדעת רמב"ם דלשיטתו אזיל דס"ל דדוקא בעיניני מכס ומס הנוגע למלך עצמו אמרו. דדמ"ד משא"כ בדברים הנוגעים בין אדם לחבירו וכמ"ש הה"מ פכ"ז ממלוה ה"א שזהו דעת רמב"ם וכמ"פ ולכן ס"ל דג"ז בכלל עלולה ואונס ואחר שעלה בלבי ד"ז מצאתי בב"ח חו"מ שביאר כן להדי' ודחה ד' הכ"מ ובאמת גוף דין רמב"ם וש"ע מפורש גם בתוס' ב"ב מ"ה ע"א שם ד"ה דונא הוא דמפצי לי' שהקשו דלימא לי' אייתי ראי' דבדין טרפה ואשלם לך ותי' דמיירי כגון שבדיני נכרים דן עמו ובדיניהם הוי' דנכרי הילכך חייב לפצותו ע"ש והיינו אליבא דרבא ור"פ שם וכיון דאמימר פליג ע"ז וס"ל דא"צ לפצות מ"ט מידע ידע דסתם עכו"ם אונס ה"א הרי סובר דגם בכה"ג א"צ לפצותו ומפורש כדעת רמב"ם ונראה שמזה למד הרמב"ם דינו משום דהוי קשי' לי' קו' התוס' ובע"כ כמ"ש אבל י"ל ג"כ דס"ל להתוס' כשי' רמב"ם דלא אמרי' דדמ"ד רק במסים ולא בדינם שבין אדם לחבירו וכמ"ש וא"כ בנ"ד דהוי בענין מכס ומס דלכ"ע דדמ"ד שוב לכ"ע הוי באחריות המוכר וכיון שגם הכ"מ בעצמו הסכים דהכל תליא אם הדין נותן שיטרפו ממנו או לא ואם גם בדינינו הי' טורף ותהא חייב באחריות א"כ הרי במסים דלכ"ע דדמ"ד ואם הי' בא לפנינו הי' פוסקים לחייבו א"כ שוב חייבי' באחריותו וע' תשו' רדב"ז ח"ב סי' תשי"ג שנשאל ג"כ בדין אחריות ט"ס אם כולל גם אחריות עכו"ם והשיב דודאי אין אחריות עכו"ם בכלל כי פיהם דובר שוא לעולם הם מעלולים עלילות ברשע להפסיד ממונם של ישראל הלכך אם עכו"ם יוציאו מידו עלילות שלא כדנינו לא קיבל עליו אחריות זה אפי' נכתב ומכ"ש בלא נכתב דפשי' דלאו ט"ס הוא לגבי עכו"ם עד שיפרש שמקבל עליו אחריות עכו"ם ואין בכלל זה אלא אם יוציאו אותה בדיניהם אבל אם גזלה גזלו שלא כדיניהם לא קבל עליו והביא ד' רמב"ם פי"ט ממכירה ומ"מ שם וסיים דהוא משום דסתם עכו"ם אונס הוא ואשר פיהם דבר שוא וסיים דיש לדקדק מלשון הרב שכתב בין מלך בדין בערכאות תידוק מתנה אבל אם הי' מוצאה מתחת יד הלוקח בדינינו חייב באחריותה טעמא דמסתבר כיון שמכר דבר שאינו שלו מן הדין חייב באחריותא אע"פ שלא נכתב בשטר כמאן דכתב דמי עכ"ד ומבואר מדבריו דהיכי דלא כתב בפירוש קבלת אחריות גם אם הוציאוה בדינהם אינו בכלל סתם קבלת אחריות עד שיפרש שמקבל עליו אחריות עכו"ם וזהו כדברי הכ"מ אבל מבואר טעמו דהיינו משום דלפי האמת בדינינו אינו מחייב בזה אבל בעיניני מסים דגם בדינינו נפסוק לחייבו ואפי' הקנס הוי מדינא כמ"ש בתשו' מבי"ט בשניות סי' קנ"ח ותשו' ח"צ סי' ע"ב א"כ גם הוא מודה דהוי בכלל אחריות וע' תשו' מהרי"ט בשניות חחו"מ סי' ק"ב כמ"ש ג"כ לחלק בין היכי דהמלך עושה כדין א' בחמסנותא אבל הוא מיירי בנתחייב בפי' להסיר כל ערעור דמעיקרא אפי' שלא כדין וע"ז כ' דהיכי דעשה המלך שלא כדין א"צ לזה ע"ש ותבין דאין מזה הוכחה לנ"ד וע' בד"מ שרמז לתשו' הרא"ש כלל י"ח דין ג' דמבואר ג"כ דדמ"ד בדינו אלו וגם הרמ"ע סק"ח רמז לזה אבל י"ל דהתם שמכר בית שקבל במשכנתא מישמעאל וקבל עליו אחריות בפירוש דבכה"ג לכ"ע מהני דד"מ כמש"ל וגם י"ל דבשדה של עכו"ם גם בסתמא מקבל עליו אחריות של דד"מ דהעכו"ם לא יציית ד"ת ורק בדיניהם יוציאהו מידו ולכן גם בסתמא הוי כקבל עליו אחריות של דד"מ
3
ד׳והנה בשו"ת ב"א סי' ו' הקשה ע"ד רמב"ם דסותר למ"ש בעצמו גבי עבד דאם הי' מוכתב למלכות הוי מום והעלה לחלק בין היכי דנתהוה אח"כ דד"מ או לא ובשו"ת טור האבן סי' ח' השיג עלי' וגם הביא מ"ש בקצה"ח סי' רכ"ה דאם נודע שיש חוב על המקח הוי מקח טעות והשיג ג"כ ע"ז כמ"ש הב"א שם דכיון דגוף השדה שלו ולא של אחרים מקחו מקח ע"ש ולכאורה עלה בלבי לחלק דבחוב של מס המלך דהוי כגבוי כדאי' בב"ב נ"ה ע"א ותוס' ד"ה א"כ בטלת וכו' א"כ הוי שפיר מום במקח אך לפמ"ש הנימוק"י שם ורמ"א ח"מ סי' רע"ח סי' לחלק בזה יש לפקפק ובפרט לפמ"ש בשו"ת מהר"ח א"ז סי' ק"י באמצע התשו' דזהו רק בקרקע ולא במטלטלי שבידו להבריחם א"כ ה"נ בזה אך לפמש"ל בשם הב"ח דכל טעמו של רמב"ם רק משום דס"ל דלא אמרי' דדמ"ד רק במס' א"כ א"ש בפשו' דהתם בעבד שהי' מוכתב למלך מחמת מכס וכדומה ולכן הוי שפיר מום.
4
ה׳אך גם לשי' הב"א גם בנ"ד כיון שעכ"פ הי' גם דין המלך גם בשעת מכירה כן, אלא שע"י הזיוף לא נודע הוי שפיר האחריות על המוכר כיון שעכ"פ הי' דין המלך כן באותה שעה ומצינו לחלק כה"ג גם בכתובות צ"ז ע"א בהא דזבון ולא אצטרוכו לי' זוזי דבעי אי הדרי זבוני או לא וכו' ת"ש דההיא בצורתא דהוי בנהרדעא זבנינהו כ"ע לאפדנייהו לסוף אתו חיטי א"ל ר"נ דינא הוא דהדרו אפדנו למרייהו ודחי דהתם זביני בטעות הוי דאיגל"מ דארבי בעיקולי הוי קיימי וכו' ע"ש הרי דאף דלא הי' מום בגוף המקח לבטלו מ"מ מכח אומדנא נתבטל המקח יותר ע"י שהי' כן בשעת מקח משא"כ בנתהוה אח"כ וה"נ לענין אחריות אונסא אך דבאמת כל ההשי' שבב"א שם מיירי שקבל עליו אחריות בפי' משא"כ בסתמא כמש"ל מד' הרדב"ז דבסתמא לא קבל עליו אחריות של דיניהם אך לפי הנראה מדברי רו"מ בנ"ד הקונה משלם בפירוש גם האקציז א"כ פשי' דבנ"ד החיוב על המוכרים להחזיר דמי האקציז שקבלו מהם.
5
ו׳וגם יפה הביא רו"מ מהא דח"מ סוס"י קכ"ח דבמס גם הנתפס על חבירו צריך לשלם לו וע"ע בתשו' ח"צ סי' ס"ח בזה ותבין.
6
ז׳וע' שו"ת תוע"ר סי' כ' שהעלה דודאי כיון דד"מ נגד ד"ת ל"מ כמ"ש הש"ך סי' ע"ב וא"כ ודאי כשהדין יוצא ע"פ עדים עכו"ם ל"מ אבל היכי דהדין אינו נגד ד"ת בזה י"ל דדמ"ד וטעמו של הכ"מ דוקא בנטלו בע"ח דצריך קבלת אחריות דאמרי' אחריות ט"ס ייל דלא קבל אחריות רק מה שיתחייב בד"מ אבל היכי דעכו"ם בא בתורת שנגזל ממנו כיון דנמצא שאינו שלו חוזר ולשי' הש"ך סי' ל"ז במטלטלין לכ"ע חוזר א"צ קבלת אחריות וכיון דעכ"פ מדד"מ ל"ה מכירה כלל א"צ אחריות כלל ובזה מדקדק לשון רמב"ם שכ' אבל אם העכו"ם הוא שהוציא המקח מהלוקח בין בדין ערכאות אין המוכר חייב באחריותו ואע"פ שהעכום טוען שהמוכר גנב חפץ זה או גזלה ממנו והביא עדו עכו"ם אין המוכר חייב כלום עכ"ל והיינו דבהוציאו בשביל חוב אפי' היכי דשייך דד"מ מ"מ אדעתא דהכי לא קבל אחריות ובהוציא בטענת גניבה וגזל דוקא בהביא עדי עכו"ם אינו חייב באחריות וא"כ היכי דהעכו"ם לקח הסחורה ע"פ דיניהם כל שלא נודע שיש בזה דין מתנגד לד"ת י"ל דדמ"ד ע"ש עוד בזה וא"כ בנ"ד שנתברר שהי' הקוויט מזויף ואין למלך עליו רק חוב תליא במחלוקת שבין הכ"מ והסמ"ע וב"ח וכמש"ל אבל כיון שהי' התשלומין בפירוש גם בעד האקציז לכ"ע חייב המוכר להחזיר להם דמי האקציז
7