שו"ת מהרש"ם חלק ג קכ״בTeshuvot Maharsham Volume III 122
א׳להרב וכו' מו"ה מנחם יהודא אדלער נ"י אבד"ק סערעדנע אונגארין.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר הנהוג במדינתכם שכל מי שיש לו בהמה יש לו פאס (כתב תעודה) על בהמתו ובו כתיב תוארה והסימנים ושם הבעלים ונכתב ונחתם בחת"י השופט מעבר לדף שפלוני קנה הבהמה וכותב וחותם ומוסרו ליד לוקח וזהו לראי' בידו שקנה הבהמה ובא מעשה לפניו בראובן שתובע מיורשי שמעון שיתנו לה בהמתו שקנה מאביהם בסך עשרים כסף דהיינו שהי' חייב לו ט"ו ר"כ וגם נתן מזומן חמשה ר"כ ולא רצה להלוות לו רק באופן הנ"ל והבהמה נשארה עוד ביד המוכר ואח"כ מת המוכר ונשארה ביד יורשיו ותובע הבהמה או שיחזירו לו הסך עשרים ר"כ והם טוענים שקיבל אביהם רק חמשה ר"כ.
2
ג׳והנה בגוף הענין הרי אין השטר מועיל כלום במטלטלין כמ"ש רש"י ב"ק ע"ט ריש ע"ב דבשטר במטלטלין אפילו מש"פ ליכא דהוי רק דברים בעלמא וא"כ עיקר הקנין רק מכח הכסף שנתן ואם לא נעשה רק בתק"כ הרי במקצת כסף שנתן ליכא ג"כ אלא מש"פ ומלבד דלשי' מהרי"ו בקנה במלוה ופרוטה ל"ק כלום כמ"ש בשע"מ רסי' קצ"ט אף גם לשע"מ שחולק עליו עכ"פ ליכא אלא מש"פ וכיון שמודה ראובן שהתנה עמו מוכר דכשיתן לו המעות בחזרה יחזור לו הפאס וכפי הנראה הי' כל המכירה רק בשביל שיהא בטוח במעותיו ובכה"ג אין בהמכירה ממש דגם במכירה גמורה בתנאי כזה אם לא קבעו זמן לחזרת המעות והמקח שם מלוה בעלמא היא כמ"ש בסי' כ"ז ס"ה וסמ"ע שם וממ"ש בחיבורי שם באורך מדברי הלח"מ ומח"א בכמה חילוקים בזה וגם בדין מת המוכר ע"ש מדברי רד"ז ומבי"ט בזה ואם הי' רק הלואה ובערמה נעשה דרך מכירה לכ"ע אין בזה דין מקח כלל ע"ש ולא נתבאר יפה במכתבו באיזה אופן הי' בנ"ד ועכ"פ באם שאין כאן דין מקח רק הלואה הרי בהפאס לא נתבאר אם כבר סילק דמי המקח א"כ הוי רק כתובע חוב בע"פ כיון שהודה בעצמו דהשטר חספא בעלמא ואין בזה דין מקח כלל והרי קיי"ל דמלוה ע"פ אינה נגבית מן היורשים ובפרט מיתומים קטנים ורק בהסך שמודים בו מחויבים לשלם ועסי' קצ"א ס"ד דגם בשטר מקח כשהמוכר אומר לא קבלתי הדמים כ"ז שלא נכתב בשטר שהודה שקיבל המעות אין הלוקח נאמן וס' תשו' מהרי"ט סי' קנ"ב ובנתה"מ שם לחלק בין שטר קנין ובין שטר ראי' ושו"ת ב"ש חחו"מ סי' מ"ז ומ"ש בחיבורי שם ובנ"ד לכ"ע כן היא.
3