שו"ת מהרש"ם חלק ג קנ״דTeshuvot Maharsham Volume III 154
א׳לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה שמעון צבי ווייגער נ"י אבד"ק קריפטש:
1
ב׳מה ששאל בדין בית שער שאין בו דע"ד ופתוח לרחוב אם חייב במזוזה והביא דברי הפת"ש סי' רפ"ו ס"ק ט' בשם תמ"ד דס"ל דחייב גם באין בו דע"ד וגם מצוין אצלו בשם שו"ת ק"ס סי' קי"ח שפסק דפטור גם בפתוח לרה"ר ואין הס' בידו אבל הנה גם בזל"א הספרדי ח"ג יו"ד אות מ' הביא בשם יוסף אומץ להג' חיד"א דחדר קטן שאין בו דע"ד ומשם נכנס לחדרים גדולים חייב במזוזה בחדר זה בב' פתחים בפתח הפתוח לבית ובפתח הפתוח לחוץ ע"ש וכ"ה בעקרי הד"ט סי' ל"א שכן הסכים גם הוא למעשה ובשו"ת מהר"מ שי"ק חיו"ד סי' סי' רפ"ז האריך בדין חדר קטן הסמוך לגדול והעלה דתלוי בפלוגתת המרדכי והרא"ש שהובאו בחו"מ סי' רי"ד ס"ב אי חדר חזי לתשמיש גם בפחות מד' על ד' א"כ גם בכה"ג חייב במזוזה ולשי' הרא"ש י"ל דלא חזי לתשמיש אלא דבטיל לגבי בית והביא מהש"ג סוף ה' מזוזה בזה ובשם הגאון מהר"י עטלינגער דאם הבית קטן ארוך ויש בו לרבע דע"ד דלרמב"ם חייב יש לספק באיזו צד יש לקבוע המזוזה אם ההיכר ציר בבית קטן והוא העלה דהש"ג מיירי ביש פתח לרה"ר דוקא דהוי כבית שער וחייב בב' מזוזות ואזלינן בתר היכר ציר וכמ"ש הטו"ז סי' רפ"ט סק"ד גבי חצר וה"נ בבית שער ויש לעשות המזוזה בפתח האמצע שבין הגדול להקטן בימין הכניסה לחדר קטן באין לו פתח לרה"ר ע"ש עוד בזה ומבואר ג"כ דפשיטא לי' דבבית שער א"צ דע"ד. אבל בשו"ת ק"ס סי' קי"ח שם השיג ע"ד הפת"ש וכתב שהוא טעות ויציבא בארעא וכו' לומר דבית שאין בו דע"ד פטור ובית שער חייב ובש"ס מוכח דבית שער גרע מבית והרי עיקר הגזירה מדרבנן משום דנראה כבית ובאין בו דעי"ז דבבית פטור איך יתכן שיהי' הב"ש חייב ולענ"ד לק"מ דהא בבתים פתוחים לתוכו חייב מה"ת וכמ"ש הרי"ף אלא דהתוס' בשם ר"י כתבו דגם באין בתים פתוחים חייב מדרבנן ובכה"ג שפיר י"ל דבפחות מדע"ד פטור דבכה"ג לא גזרו אבל בבתים פתוחים לתוכו דחייב מה"ת וכמ"ש הש"ג ה' מזוזה דבכה"ג גם ר"י מודה דחייב מה"ת א"כ י"ל דכל חד לפי ענין תשמישו ובב"ש דסגי פחות מדע"ד לתשמישו חייב גם בפחות מדע"ד ומ"ש ראי' מקו' הרי"ף ותוס' א"צ תשובה כלל למעיין דליכא התחלת ראי' כלל ולכן העיקר כמ"ש האחרונים הנ"ל ובדין ארוך יותר שהביא רו"מ מדברי הטו"ז או"ח סי' תרל"ד הנה גם בקו"א להטו"ז על יו"ד הביא בעצמו מדבריו הנ"ל אבל גם בתשו' רלב"ח סי' ק"י באמצע התשו' ובמג"א סי' שס"ו סק"ו וסי' שצ"ח סק"י ותי"ש ומחה"ש ופמ"ג שם מבואר דס"ל כהב"י בדעת הרמב"ם ועיין במראה"פ על הירושלמי פי"א דסנהדרין ה"ד שהביא ג"כ דברי הב"י הנ"ל ורמז שם להירו' פ"ג דשבועות ה"ח דתני רשב"ג אין מרובע מששת ימי בראשית ופריך מהא דכגריס הקילקי מרובע ומשני כל גרמא אמרה שאינו מרובע ולמה תניתוה מרובע די ירבעונה הוא ופי' הפ"מ שם דאדרבא מדתני מרובע מוכח שיצרף ארכו לרחבו. ומזה צל"ע ע"ד הרמב"ם בפיה"מ פ"ג דאהלות מ"ז שביאר אומרו מרובע שלא יצרף ארכו לרחבו והוא היפוך דברי הירושלמי הנ"ל ומדברי הר"מ הנ"ל כתבתי בתשו' להוכיח דמקוה תוכל להיות באיזו תמונה שתהי' וגם אמה ע"א מרובעת ודלא כמ"ש בס' לו"ש בזה ועכ"פ מירושלמי הנ"ל מוכח להיפוך מדברי ר"מ הנ"ל ואף די"ל דשאני התם דליכא גריס מרובע וא"א לפרש בע"א וכעין מה דאיתא בב"מ מ' מ"מ לשון הירושלמי לא נראה כן. אבל לק"מ חדא דהתם בבהרת הרי בעינן שיהיו מרובע אלא דהוי כשיעור שירבע הגריס דאם איתא שהגריס בטבעו הוא תמיד מרובע א"כ ל"ל למנקט מרובע הרי כל גריס קלקי מרובע וסני למנקט כגריס קלקי ומוכח די ירבעוני' הוא משא"כ בעלמא מדנקט מרובע בעינן ריבוע ממש ועיין כה"ג ביומא ס"ג הכא מעניניו וכו' וגם מדברי הר"מ פ"ג דאהלות מ"ז הנ"ל נראה דבעלמא כשאומר שיעור אמה ע"א יש לצרף אורך לרוחב חצי אמה וה"נ גבי מזוזה לענין דע"ד וזהו כדברי ב"י הנ"ל ושוב נזכרתי שכבר קדמוני בזה הח"ס חיו"ד סי' ר"פ להעיר מדברי הרע"ב שם אבל כ"ה גם בר"מ שם אבל לא הביא משאר מקומות הנ"ל. ועיין בשו"ג סוף ה' מזוזה בשם ריא"ז שפסק ג"כ כהרמב"ם ומ"ש הש"ך דגם רי"ו פסק כהרא"ש כבר תמה התו"ש סי' שס"ו מדברי הש"ך סי' מ"ו דהרא"ש והרי"ו אין נחשבים לשנים ובפמ"ג א"א שם תי' דברי הש"ך דר"ל מדכתב רי"ו שכן תפסו עיקר אבל כוונת רי"ו בודאי ע"ד הרא"ש רבו וא"כ אין ראי' ועכ"פ לדינא נראה דחייב במזוזה בבית שער אף שאין בו דע"ד אבל בלא ברכה.
2