שו"ת מהרש"ם חלק ג קנ״הTeshuvot Maharsham Volume III 155
א׳להרב הג' מו"ה יעקב שלום הרצוג נ"י אבד"ק ניזאנקוויץ.
1
ב׳ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע ויש לו משדותיו ירק כרוב (קרויט) אם מותר לבשל בלי בדיקה לצורך פועלי' עכו"ם ולהדיח עם קדירותיו ולבשל בכירה אצל הכשרים כי אי אפשר לו לבדוק הכרוב בכל החורף מרוב הפועלים הנה מה שצידד רו"מ לצרף ספק אולי אין בהם תולעים ושמא התליעו בתלוש לפענ"ד פשוט דאין לצרף הספיקות כיון שמוחזקים בתולעים ובכל הפירות תלוי כפי הזמן והמקום כמ"ש הש"ך וראיתי בכתבי הדע"ק ז"ל במה שיש כובשים קרויט שלם ובודקים אותו אח"כ מתולעים לפי שניכר אז יותר וכתב דנאסר עכ"פ כדי קליפה קודם שמגיע לשיעור כבוש מעל"ע דנעשה מליח והציר אינו מבטל כח המלח ול"מ אח"כ ס' כלל ועכ"פ פשיטא דמוחזק בתולעים ולכן אף דיש לצדד לענין הביטול לכתחלה אבל אם הישראל יעסוק בבישולם במשך כל ימי החורף בוודאי יש לחוש לתקלה שמא יאכלו ממנו או שישאב בכף שיש בו תולע בעין מתוך קדירת תבשיל כשר וכדומה ויפול התולע בתבשיל וכבר הוכיח בתשו' חת"ס חיו"ד סי' נ"ז מש"ס דביצה דבמשך ה' חדשים בערך כבר הוי בכלל זמן מרובה וגם הרי מבואר במנ"י כלל ד' אות ו' דבאיסור ברור גם בזמן מועט חיישינן לתקלה ועיין בב"י סי' קכ"א בשם הרשב"א דהא דפינכא טעמא משום דחשש לתקלה אפי' ביום אחד וע' בתשו' ח"צ סי' פ"ו בשם ת"ד להראב"ד דבמאכל העומד להתקלקל לכ"ע חיישינן לתקלה אפילו בזמן מועט והכל לפי הענין לכן ח"ו להתיר בזה.
2