שו"ת מהרש"ם חלק ג קע״טTeshuvot Maharsham Volume III 179
א׳להרבני החריף מו"ה ברוך אליעזר לעווין נ"י מאלעסק.
1
ב׳מכתבו הגיעני ומה ששאל בדין מלח דגים בכלי חולבת ושהה כשיעור כבישה שיתן על האש וירתיח ואח"כ מלאן עם בצלים שחתכן בסכין בשר ובישלם בכלי בשר והביא מחלוקת הש"ך סי' ס"ט ס"ק ס"ח ומג"א ודג"מ ובינ"א שער או"ה סי' נ"ט אך שתמה שדברי הש"ך סותרים זא"ז דלענין לאסור הכלי ס"ל דכבוש מעל"ע חמור מכבוש שיתן על האש ובס"ק ע"ב לענין היתר לצלי כתב להיפוך דבכבוש מעל"ע מהני לשי' המחבר היתר לצלי ובכבוש כדי שיתן על האש לא מהני צלי ורמז לדברי שפ"ד ס"ק ע"ב שהעיר ע"ד הש"ך משי' רש"י אבל דברי הש"ך עצמו סותרין זא"ז ולפע"ד לק"מ דאין כל הטבעיים שוים דלענין מאכל כבוש במלח וציר כדי שירתיח מבליע בחוזק עד שאינו יוצא גם ע"י צליי' משא"כ כבוש מעל"ע לשי' המחבר ולדידן באמת אינו כן וכמו שתמה הש"ך ס"ק ס' על המחבר דכבוש מעל"ע כמבושל אבל המחבר סובר כן אבל לגבי כלי דאין טבע המלח לכנוס בעומק חלקי הכלי כמ"ש השע"ד לכן דוקא בכבוש מעל"ע מפליט ולא בכבוש כדי שיתן על האש והרי גם בכלי עצמו מצינו בש"ך סי' צ"ד ס"ק ל"ג דאף דנוח לפלוט יותר ממאכל שהרי אין דבר בלוע יוצא ממאכל בלי רוטב ומכלי יוצא בנקל בלא רוטב מ"מ אינו נבלע רק כ"ק וקיל בזה ממאכל וכמ"ש בסי' ק"ה והם ג"כ סברות הפוכות ובתשו' א' הארכתי בדברי רש"י ורא"ש חולין ח' ע"ב שכתבו דסכין קשה לבלוע מהבשר משא"כ בשר רך לבלוע מהסכין ודעת רשב"א שהובא בטו"ז סי' י' נראה להיפוך וכן הבאתי מכמ"ק בענין זה ועכ"פ בדבר התלוי בטבע אפס מקום להקשות ואין לנו אלא מה שאמרו חכמינו ז"ל.
2
ג׳ובדין נפלה חתיכה באמצע שיעור מליחה לכשא"מ אם יש לחוש לדברי חמ"ד שהביא הפ"ת סי' ס"ט ס"ק ל"ה הנם יעוין בחמ"ד שם סי' כ"ז שצידד בעצמו להקל וגם בכנפ"י סי' ע' מבואר להקל ולית מאן דחש לה. אבל מ"ש בשם איזה מורים שסמכו ע"ד הגירא דאין לאסור נמלח בכשא"מ רק מטעם קנס ולכן בנפל מעצמו יש להקל במה שחוץ לציר הנה הבינ"א למד זה מדברי הגש"ד וכבר הובאו גם במנ"י כלל י"א ובשפ"ד סי' ע"ו ס"ק י"ד אבל כל הפוסקים לא ס"ל טעם זה וכבר האריך בשו"ת תשואת חן סי' כ"ב דלהרשב"א לא ס"ל כהגש"ד אלא שצידד להקל לסמוך ע"ד הגש"ד וסיים דלמעשה צ"ע ואני מאז תמהתי מדוע לא הביאו דברי הר"ן שבב"י סי' ע"ט שהוכיח מדנקט שמואל אין מניחין ולא קאמר אין מולחין וכו' דבהונח תוך שיעור מליחה לכשא"מ יש להתיר ע"י מליחה שנית ועכ"פ לדינא אין להקל וכן הוא בשו"ת טטו"ד מ"ק סי' קי"ב ע"ש שדחה דברי הבינ"א וגם הוא לא הביא דברי הר"ן הנ"ל ומ"מ בשעה"ד והפ"מ נ"ל דהמיקל במה שחוץ לציר יש לו ע"מ שיסמוך וגם בס' כנפ"י העלה להתיר בהפ"מ מה שחוץ לציר ע"י צליי' מטעם אחר ע"ש.
3