שו"ת מהרש"ם חלק ג ק״פTeshuvot Maharsham Volume III 180
א׳להרב וכו' מו"ה דוד געליר נ"י אבד"ק ניזאנקא- וויץ ולחתנו הרב מו"ה יעקב שלום הערצוג נ"י
1
ב׳מכתבם הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפניהם בראובן ששכר אורדנא גדולה עם ג' קטנות מאדון א' על ששה חדשים והשכיר הראנדע הגדולה לשמעון במקח ששכר על זמן הנ"ל והרויח בעד משכורתו שיתן לו ש' בית דירתו עם חנות של ברזל שבעיר וגם ח' קלאפטיר עץ לכל שנה ומקודם השכיר ג' ראנדעס הקטנים לאנשים אחרים ובעת שכתב הנאטר את האקט נגד שמעון וכתב בו שהשכיר לו ראובן כל הראנדיס כפי זכותו בהם ובעד זה נתחייב שמעון ליתן לו בית דירה ועצים הנ"ל ואחר שנתחדש זה שנה המס החדש על הי"ש ירד העסק עשר מעלות אחורנית ועתה בכלות השנה ברחו שוכרי ראנדיס הקטנים ותובע ש' שיחזור לו דירתו או שיחזור ראובן ויקבל לעצמו ג' ראנדיס הקטנים לאשר ההיזק הוא מכת מדינה ורו"מ האריכו למעניתם והביאו מהא דחו"מ סי' שכ"א וקצוה"ח סי' שכ"ב ע"ד מהר"ם ב"ב ותשו' ח"ס חו"מ סי' קס"א ותשו' רח"כ חחו"מ סי' י"ט ונה"מ סי' ר"ל אך שנסתפקו אם בנ"ד הוי בכלל מ"מ כיון שגם עתה שכרו רבים בהוספה או כמקח הראשון והנה כבר הארכתי בענין זה בתשו' להרב אבד"ק סעכוסטוב ע"ה והבאתי מהנימוק"י ב"מ דטעמא דבמ"מ מנכה מחכירו משום דבעלים נוטלים חלק בפירות ושייכי נמי בקרקע ובתשו' רמ"פ וסמ"ע ביארו דגם במשכיר כיון דגוף הקרקע בחזקת בעלים מפסיד המשכיר וכן הוא בד"מ שם וגם הבאתי מתשו' מהרי"ל סי' ל"ז דבמטלטלין ל"ש דין מ"מ משום דכבר נסתלקו בעלים ע"ש וגם אי נימא דגם במטלטלין שייך ד"ז היינו בדברים שיחזרו אח"כ לבעליהן וגופן של משכיר הן והשוכר אוכל פירות בלבד אבל היכי דהמשכיר שכר עסק מהשר וחזר והשכירו לאחר נסתלקו בעלים לגמרי והוי כמכר ממש דל"ש בי' דין מכת מדינה וכמ"ש הנימוק"י הנ"ל והבאתי דברי המקו"ח סי' תמ"ח שכתב כה"ג לענין שכירות דלא קניא וכ"ה במג"א סי' רמ"ו סוס"ק ח' וכזה אני דן לענין כל ספק במשכיר ושוכר דקיי"ל דהמשכיר הוחזק דזה דוקא היכי דמשכיר בית שלו משא"כ במשכיר בית ששכר מאחר הוי השוכר מוחזק לנגדו ואף דבתשו' מהרמ"פ סי' ל"ט במי שיש לו זכות הלואה בחניות והשכירו לאחר פסק דבספק הוי המשכיר מוחזק היינו משום דהחזקה שלו לחלוטין ובסוף הזמן של שכירות שהשכיר לאחר על ז' שנים ישוב אליו חזקתו וכבר כ' מהרי"ט בשניות סי' ל' דהחזקות הללו הויין כקרקע והביא מהא דטסקא נדרים מ"ז ע"א ור"ן שם ע"ש וגם הרמ"פ שם ביאר דהוי כקרקע ובפרט שמשכיר גוף החנות ובסוף הזמן ישוב אליו לחלוטין ולכן הו' בחזקתו משא"כ היכי דהשכיר כל זכותו ולא ישוב אליו עוד נראה דבכה"ג אין המשכיר מוחזק נגד השוכר היושב בהבית. ומ"ש רו"מ מדברי נה"מ סי' ר"ל כבר השיג עלי' בתשו' נט"ש סי' מ"ה והובא בחיבורי לחו"מ שם וכתב שזה דבר זר לומר במכר דין מ"מ וגם הוא לא הביא דברי נימוק"י שהבאתי דמפורש כן ואף דבתשו' רח"כ סי' כ' מוכח דלא נחית לחילוק זה וכתב באמצע התשו' בנידון כזה מדין מכת מדינה אבל לפענ"ד נראה כמ"ש.
2
ג׳ואגב אכתוב שלא זכיתי להבין במ"ש רח"כ שם דבנ"ד דגזירת המושל שלא ימכרו משקין שלהם הוי מ"מ והוה ההפסד על השוכרים שהם נקראים בעה"ב והמשכיר נקרא פועל וכו' והוא תמוה דאדרבה המשכיר נקרא בעה"ב כמבואר בסי' שכ"א בדברי רמ"פ וד"מ וסמ"ע וצ"ע.
3
ד׳אך דיש לדון בזה ולקיים דברי רח"כ דהיכי דהשוכר השני משלם השכירות לשוכר ראשון והשוכר הראשון משלם למשכיר האדון ואחריות השכירות עדיין על השוכר הראשון נגד האדון י"ל דעדיין לא נסתלק מהעסק ושפיר מנכה לו במכת מדינה ובכה"ג מיירי רח"כ בתשו' הנ"ל אבל בנ"ד כפי הנראה נסתלק השוכר הראשון מכל העסק ואף שנתן לו הדירה ועצים הרי כפי טענת שמעון בעצמו הודה שהי' ההשואה שיתן לו זאת בעד הראנדע הגדולה ולקח ע"ז הנחה מהאדון שהציל לעצמו עבור ראנדע הגדולה וא"כ התשלומין הללו אינם עבור ג' ראנדיס הקטנים ואין לראובן שום שייכות יותר עם הראנדיס הקטנים וא"כ שוב אין לו טענה מכח מכמ"ד כלל וגם הגאון רח"כ ז"ל מודה בנ"ד.
4
ה׳ועוד דכיון דאינו ברור אם הוא מכמ"ד וכמ"ש רו"מ דידוע שכמה אנשים שכרו העסקים בהוספות והוא דבר שא"א לברר וכבר כ' מהרמ"פ והובא בד"מ דבכל ספיקא גם בלא נתן דמי השכירות קרקע בח"ב עומדת וא"י לנכות משכירתו ואף שמדברי תוי"ט ר"פ המקבל מ"ו מבואר דכל ספיקא דפלוגתא אי הוי מכמ"ד א"צ לשלם דאוקי ממון בחזקתו לענ"ד העיקר כדעת רמ"פ שהרי גם בכל מקח והלוקח טוען טענת אונאה צריך שיברר אונאתו ובכל ספק מוקמינן למקח בחזקתו אעפ"י שהלוקח מוחזק וכמ"ש בתשו' מהרי"ט בשניות חחו"מ סי' י"ט דאין לבטל שום מקח מספק ע"ש והא דבסי' רכ"ז סי"ט וסל"ד היינו משום דאיכא אונאה בבירור אלא שהספק אי מהני טענת אונאה משא"כ בספק אם יש אונאה ועמ"ש בחיבורי שם ס"ז וסי' רל"ב ס"ג וא"כ ה"נ בנ"ד אפי' אם הי' במטלטלין דינא הכי ומכ"ש בקרקע. ועוד דגם אם יתברר שהוא היזק כולל לרוב העסקים הרי מבואר בתשו' מהר"ם מטיקטין שבתחלת המרדכי יבמות דהיכי דאין המכה בגוף המקומות ששכר אלא שנתהוה דבר ושינוי אויר אינו בכלל מכמ"ד ורמז אלי' הש"ך סי' של"ד סוס"ק ג' ואף שכתב שדבריו צ"ע לדינא הנה המח"א הלכות שכירות סי' ז' השיג ע"ד מהרש"ך בנידון כזה והוכיח דבכה"ג אינו בכלל מכמ"ד וצריך השוכר לתת כל השכירות ושזהו כוונת מהר"ם הנ"ל ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד הרי גוף הראנדע לא נתהוה בה שינוי ומניעה מלמזוג אלא שהמלך גזר מס על הי"ש וא"כ לא הוי בכלל מכמ"ד ואפשר דגם מהרש"ך מודה בכה"ג ומזה יש לדחות גם דברי תשובות רח"כ הנ"ל מטעם אחר.
5