שו"ת מהרש"ם חלק ג קפ״אTeshuvot Maharsham Volume III 181

א׳עי' מפתחות. להרב מו"ה משה קאסטען בראהן נ"י מוויז- ניצא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות כי אנשי ק' מכרו בחורף קרשים הרבה לסוחרי רוסיא להוליכם ברפסודות ע"פ הנהר טשערמיש לארצם ועתה יצא מכס ברוסיא על הקרשים כמעט שליש מחירו ונתבטל כל הריוח וגם יפסידו מהקרן ורוצים לבטל המקח ורו"מ הביא מתשו' רשב"ש שהובא בנט"ש וב"א בסוחרים שקנו פשתן באשראי אבל י"ל דשא"ה דלא יוכלו לטעון הסחורה כלל משא"כ בנ"ד דיוכלו לשלם המכס ולהוליך עכ"ד.
2
ג׳והנה כבר הארכתי לעיל והבאתי והנימוק"י דבמכר ל"ש דין מכמ"ד וכעת אני מוסיף שד"ז נלמד מתשו' הריב"ש סי' תכ"ו בדין יחיד שקנה העזר מיין ובשר מהקהל לשנה ונתחייבו בשטר שאם יצא שום ערעור על העזר מהמלך ישלמו כל נזק והפסד שיהי' להקונה מזה ואח"כ יצאה פקודה שכל איש שאינו מהקבועים בעיר יצא מהעיר ורוב מכס העזר הוא מאנשים הנ"ל והקונה מפסיד הריוח והקרן ותבע מהקהל להחזיר לו מעותיו והשיב הריב"ש דמצד חיוב שבשטר הוא רק אם יגיע נזק ע"י ערעור והכא אין ערעור על גוף העזר אלא שנעשה פקודה לתקנת המלך ואם יקרה עי"ז היזק לקונה אין זה ערעור על העזר אלא הוא כהפסד דאתי מעלמא ונסתחפה שדהו וסיים הגע עצמך אם המלך יעיר מלחמה על אויבו ויסגור העיר ובסיבת זה יגיע הפסד לעזר מפני שלא יבואו זרים לאכול או שלא יביאו יין ובשר היאמר קונה העזר שיפרעו לו הקהל זה לא יעלה על לב אדם וה"נ בנ"ד עכת"ד ומבואר דלולא השיעבוד שנשתעבדו לא עלה עה"ד לבטל המקח ונסתפחה שדהו וה"נ בנ"ד ובפרט דבמכר ל"ש כלל דין מכמ"ד וכמש"ל ולכן הדין עם המוכרים. וע' בתשו' הרא"ש כלל ק"ח דין ל' וס' ערך ש"י סי' ר"ט ס"ו בנידון כעין זה דמוכח ג"כ דבמכר ליכא דין מכמ"ד במה שהי' בידו בעין קודם שנתהוה מכת המדינה ע"ש ודו"ק.
3
ד׳ואולם בדין א' שקנה אחר שיצאה הפקודה בהעלם ולא ידע מזה ודאי דהמקח בטל מדין מום במקח ואונאה וגם יפה הביא רו"מ מהא דכתובות צ"ז וכבר הבאתי מזה בדע"ת סי' ב' סקל"ה וע"ע בשו"ת ספ"י בפו"כ סי' קכ"א בדין חילוף נאטין במקום שלא ידעו שנתייקרו והביא מש"ס הנ"ל. ובדין שפת הנהר שהחזיקו סוחרי העץ מכמה שנים לשכור מהאדון בכל שנה להניח העצים לבל ישטפום המים ועתה שכר א' הפאסעסיע ובתוך השדות גם שפת הנהר וכל הסוחרים צועקים חמס שקיפח חייהם שאין להם מקום להחזיק העצים ורו"מ הביא מהא דב"מ ק"ח ההוא דאחזיק ברקתא דנהרא וכו' ותמה על שהפוסקים השמיטו ד"ז לפענ"ד פשוט דס"ל דבעלי הספינה זוכים גם בשפת הנהר מדדבמ"צ דקיי"ל כנהרדעי שם דמסלקינן לי' ושמואל הוי סבר כר"נ שם דלא מסלקינן ולכן השמיטוהו ועמ"ש במשפט שלום סי' קע"ה סל"ח דהיכי דל"ש טעמא דארי' אברחית גם בעכו"ם איכא דינא דבמ"צ אבל בנ"ד ששכר כל השדות מהאדון ובכללם גם שפת הנהר הרי ליכא דדבמ"צ אבל מ"מ נראה דאיכא בזה משום תקנת רגמ"ה דלאו דוקא בבית דה"ה בכל מחי' כמ"ש בתשו' רמ"פ סי' מ"א ובפרט בדבר הנוגע לפרנסת רבים מבואר בתשו' ב"ח סי' ס' דאפי' החזיק יחיד בתקנת רבים אפ"ה נדחה מפני רבים וה"נ בנ"ד כנלע"ד.
4