שו"ת מהרש"ם חלק ג רט״וTeshuvot Maharsham Volume III 215
א׳להרה"ג מו"ה יעקב תאומים ז"ל אבד"ק טארני- גראד וכעת ראבד"ק קאלימייע
1
ב׳ע"ד שאלתו בענין השמנים הבאים מאמעריקא וכפי שכתב הרב מנעויארק כי רובם משומן נבלות וטרפות ורק פאבריק א' הנעשה מזרעוני צמר גפן אבל היא כעת בלא השגחה ויש לחוש לזיוף וכדומה ורו"מ נסתפק אם יש לסמוך על כעמיקער שיבחין השמן ורמז לשו"ה שו"מ תליתאה (ח"א סי' שע"ז) שסמך ע"ז אבל רק בצירוף טעמים אחרים וביטול ס' אבל בנ"ד שיש חשש על כל השמן שמא הוא משומן נו"ט ע"כ אין לסמוך ע"ז עכת"ד והנה בגוף ענין נאמנות האומן כבר פקפק המג"א סי' כ' סק"א דדוקא בדבר שיש קפידא באומנתו גם לגבי עכו"ם נאמן משא"כ בדבר שאין בו קפידא אלא לישראל י"ל דאינו נאמן אך דיש לתמוה עליו מדברי הר"ן פ"ק דחולין שדן להלכה דגם התפור בחוטי קנבוס יש לסמוך על התגר אומן דלא מרע אומנתו כדקיי"ל גבי ציצית דנקחית מאומן ולא חיישינן לקלא אילן ומצאתי בשו"ת תפארת צבי להגאבד"ק גליגא חאו"ח סי' י"ט שהעיר בזה ותי' בזה סתירת דברי הר"ן דבחולין דן כן רק להלכה ובפ"ב דע"ז פסק כן לענין מירייס למעשה ובפר"ח סי' קי"ד תמה בזה ולפמ"ש ניחא ע"ש אך לפי"ז גם בנ"ד א"א להקל למעשה ובפרט לפמ"ש הנו"ב מה"ת חא"ח סי' ס"ב דדוקא שלא לעשות מעשה זיוף אומן נאמן אבל מה שמעיד בדיבורו אינו נאמן וגם בתשו' חת"ס חא"ח סי' קל"ה נמשך אחריו בזה א"כ ה"נ בנ"ד אך דבאמת נראה דזה תליא במחלוקת הרשב"א והרא"ש שביו"ד רסי' צ"ח אי מהני נאמנות קפילא לבד באיסור תורה דלשי' הרשב"א דמהני קפילא לבד צ"ל כמ"ש הפמ"ג במש"ז או"ח סוסי' רנ"ג ס"ק י"ח מדברי הש"ך יו"ד סי' ש"ב סק"ד דגבי דבר שאפשר לעמוד עליו לכ"ע אומן נאמן גם להעיד בדיבורו ולכן גם קפילא מהני אף כשאינו מפסיד כל אומנתו בכך ע"ש וכ"ה בתשו' ח"צ סי' ל"ט שרמז במש"ז שם ובתשו' תפ"צ הנ"ל ביאר עוד דגבי קפילא שכל אומנתו לידע ולהרגיש טעמים ואם יורע חזקתו לא יאמינו לו ויפסיד שכרו ושבחו לכן נאמן יותר מאומן המוכר את שלו שעיקר פרנסתו הוא רק ממכירת סחורתו ע"ש היטב וא"כ ה"נ בזה שזהו כל פרנסתו ואם יתברר שאינו אומן יהי' לו לחרפה ולא יבואו אצלו לכן נאמן במלתא דעל"ג. אך לדעת הרא"ש והרב ר"ג שבש"ך שם שאין היתר קפילא מפני נאמנותו דחזקה לא מרעא נפשי' אלא כדי שידע הטעם לכן צריך שיהי' גם מסל"ת וגם לשי' תה"ד הרי מ"מ ס"ל להרא"ש דתרתי בעי קפילא ומל"ת הרי דלא סמכי' על חזקת אומן לא מרעא אומנתי' בלבד א"כ גם בנ"ד אין להקל ולפמ"ש הפ"ת סי' צ"ב סק"ג לחלק דקפילא אין מחייתו בכך ובפרט שהוא רק עבור עכו"ם י"ל דנתכוין להרע לישראל משא"כ אומן שיפסיד אם ישקר ולא יקנה עוד ממנו לכ"ע לא מרעא חזקתו א"כ ה"נ בנ"ד ועוד דהב"י פסק דסגי בקפילא לבד וכ"ה דעת הפוסקים שבש"ך סי' ש"ב הנ"ל וזהו ג"כ דעת המש"ז א"ח שהבאתי א"כ יש לצדד להקל בנ"ד וע' תשו' שעא"פ סי' ק"ג באמצע הקושיא
2
ג׳אך דיש לפקפק בזה דשא"ה שכל א' חיך אוכל טעם ובפרט אם יש עוד קפילא בעיר ונקל להתגלות שקרו לכן שפיר נאמן אבל בנ"ד שאין כל אדם יודע להבחין את השמן זולת האומן הכעמיקער ואם רוצים להבחין ע"י אומן אחר גם אם ישנו בעיר צריך להוציא הוצאות ע"ז כנודע ועוד שהרי יוכל להכחישו ויהי' חד לגבי חד ומי יודע איזהו אומר אמת ולא יהי' נתפס כבדאי א"כ י"ל דבכה"ג אינו נאמן לכ"ע וכבר האריך הריב"ש סי' קנ"ה לבאר הא דבעדות אשה אין עא"נ אלא מדרבנן משום שאין זה מלתא דעל"ג גמיר כהא דמקרינן שטרא פרסאה בפני ב' עכו"ם זה שלא בפני זה מפני שרבים יודעים הלשון ההוא ובידינו לחקור עליו בכל שעה אבל במיתת הבעל שהוא אפשרות רחוק ושמא הלך למרחקים ולא יתגלה ע"ש וע' תשו' פמ"א שהובא בפת"ש א"ע סי' י"ז ס"ק ס"ד שלא ידע מזה ובתשו' תשב"ץ ח"א סי' פ"ג עד סי' פ"ה ביאר דגבי עד מפ"ע ל"ה על"ג שהרי יוכל להכחישו ויהי' חד לגבי חד ע"ש וזהו ממש כנ"ד ולכן נראה דא"א לסמוך ע"ז רק באופן שיודיע להאומן שישאל עוד לשני אומנים אחרים כמוהו כי אז י"ל דהוי על"ג ולא מרע אומנתי' וגם יחזור וישאל עוד עכ"פ לאומן א' וזאת אודיעהו ששאלתי היום להאפטעקיר דפה ואמר לי כי אמנם נמצאים חכמי החעמיק בכמ"ק בכל זה לידע המבחן אם השמן כולו של שומן בשר או של מיני פרחי אילנות וכן אם אין בו תערובות שומן לא כל חעמיקער יוכל להעיד ע"ז עדות נאמנה לסמוך עלי' זולת שפעציעללער כעמיקער פור נעהרונגסמיטעלל אונטער- זוכונג וזה לא נמצא בגאליציען גם בלבוב רק בויען וכדומה לכן ידע כת"ר את אשר לפניו לעשות.
3