שו"ת מהרש"ם חלק ג רט״זTeshuvot Maharsham Volume III 216
א׳להרב הגאון מו"ה שמעון פאללאק נ"י אבד"ק בעלעניעש (אונגארן)
1
ב׳בדבר שאלתו אודות תפלת אמ"ר אם יוכל לתקן שיוכללו ביחד כל שמות הנפטרים ולהזכירם כאו"א בשמו ושם אבותיו ורומע"כ האריך למעניתו להתיר ושלח גם תשו' הגאבד"ק באניהאד נ"י ותשו' הגאבד"ק טאלטשווא ז"ל והנה מ"ש בתשו' נטע שורק חא"ח סי' ח' ראי' מהא דפסחים קי"ד יכול יהי' חותמין בכולן וכו' בך חותמין וכו' הרי דיש מעלה יתירה בהזכרה פרטיית מלבד מ"ש רו"מ לדחות נלע"ד דבלא"ה ה אין ראי' כלל דשא"ה שהזכיר בתחלה את כולם ולבסוף שינה הלשון והזכיר רק את אברהם בודאי איכא הוכחה שיש יתרון לזה וד"ז מצינו בש"ס קידושין ל"ה ע"ב ומנ"ל דליתנהו בהשחתה וכו' מדשני קרא וכו' דא"כ יכתוב פאת זקנכם כדנקט פאת ראשכם וכה"ג איתא בכתובות ס"ה ע"א מנין שאין פוסקין יין לאשה וכו' אין מדשני וכו' ובהוריות י' ע"ב שא"ה דשני קרא בדיבורי' וע"ש ברש"י ועוד בכמ"ק עצמו מספר ואפי' אי שני רק בסידרא ממאי דנקיט מעיקרא אתיא לדרשה כדאיתא בפסחים ע"ז ב' דא"כ לכתוב הבשר תאכל וגם בלשון בנ"א מצינו כה"ג בתשו' הריב"ש סוסי' רנ"ז לענין באי כוחו דכיון שהזכיר בשטר גם ב"כ ובתנאי השיור כתב רק לעצמו ולא נקט באי כוחו כדמעיקרא ש"מ דלכ"ע לו ולא לבאי כוחו ע"ש וא"כ בנ"ד בכה"ג שהזכיר מקודם שלשת האבות וסיים רק באברהם שפיר יש לו יתרון משא"כ בתפלת אמ"ר שמזכיר את כולן וכ"א בשמו ושם אביו אין שום יתרון אם יאמר כל התפלה לא' בפ"ע או לכולן יחד ועוד שהרי מצינו ברש"י פ' דברים אשר נשבע ד' לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב וז"ל למה הזכיר שוב לאבהם ליצחק וליעקב אלא אברהם כדאי לעצמו יצחק כדאי לעצמו יעקב כדאי לעצמו עכ"ל וכ"ה בספרי שם וא"כ אם יאמר הש"ץ בהזכרתו נשמת כל המתים ואח"כ יפרוט שמותיהם הרי מזה יהי' הוכחה שכ"א כדאי בפ"ע וגם מצינו בש"ס דמגלה ב' ע"ב אי הוי כתיב את יום י"ד וט"ו כדקאמרת השתא דכתיב את יום י"ד ואת יום ט"ו אתא את ופסק הני בי"ד והני בט"ו וא"כ ה"נ אם יאמר את נשמת פב"פ ואת נשמת פב"פ יהי' להזכרה בפ"ע לכל או"א ומה שיש לעיין בזה מש"ס דב"ק ס"ה ב' דלר"ש ואת ערבי' קרא הרי לרבנן את פסקי' קרא וע' בש"ת שעא"פ סי' מ"ח וח"ס או"ח סי' קצ"ד מ"ש בזה [א"ה וע' שבועות דל"ג ע"א.
2
ג׳ומ"ש בעיקר הענין מהא דאין כפרה למתים כבר העירותי בזה בחיבורי לחו"מ סוסי' רי"ב ושם הבאתי מהוריות ו' ע"א בהא דראוי' כפרה זו לכפר על יצי"מ דאי מהני לחיים מהני למתים אבל אח"ז ראיתי דלמסקנת הש"ס שם אינו כן והמעיין בלשון התוס' פסחים ס"א ע"א ד"ה וישנו וכו' ומת לאו בר כפרה גמורה הוא וכו' עכ"ל משמע דמכפר קצת אלא שאינו כפרה גמורה והעיקר נראה דתפלה עם צדקה שנודרין בעדם מהני טפי וע' תנחומא פ' האזינו בשם פסיקתא דכשפוסקין צדקה בשכולם מוציאין אותו כחץ מן הקשת וע' ב"ק ק"י ע"ב כסף מכפר מחצה וכו' וע' ס' בית האוצר כלל פ"ו מ"ש בזה.
3
ד׳ומ"ש מדברי מרדכי פע"פ דביו"ט הנשמות חוזרות לגיהנם ודוקא בשבת הם נחים ועוד בכמ"ק וע' תוס' ביצה ל"ג ב' ד"ה כי וכו' וע' עוד בזוה"ק משפטים דף ק' סוע"א ובס"ח סי' רמ"א וסי' תתש"ע ושו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות פ"ב מ"ש בזה וע' בזה"ק תרומה ק"נ ע"ב ובברכ"י א"ח סי' תי"ט ובנח"א שעל האשכול הל' מ"ק ואבילות סי' מ"ט.
4
ה׳סוף דבר כי יפה הורה רומע"כ לכללם יחד בתפלה אחת בצירוף טעמא דטרחא דציבורא וחשש מכשול המתהוה במשך זמן יציאת הבחורים וגם בתולות.
5