שו"ת מהרש"ם חלק ג רי״זTeshuvot Maharsham Volume III 217
א׳להרב הגדול וכו' מו"ה פייבל הערץ נ"י ראבד"ק גלאגוב
1
ב׳ע"ד שאלתו באיש א' ששלחו לו מקראקא שומן על פסח משל אווזות ונעשה ביתרון הכשר ועפ"י סיבה עברו ג"י בלא מליחה והיא שוה קרוב לחמשה ר"כ וגם הוא שעה"ד למצוא שומן כשר לפסח משומר מאיש נאמן כזה והנה רו"מ האריך לצדד לשרותו בפושרין ולמלחו ואח"כ לחלטו ברותחין והנה מ"ש מדברי הגש"ד שהביא מהר"י טרושין כבר הביא הש"ך בשם הרש"ל ות"ח דאין להקל כלל ושם בת"ח הביא כן בשם או"ה והרש"ל כתב שקבלה בידו מפי מורים זקנים שאין להורות כן ובשם שיבולי הלקט שאין המנהג כן ועי' בברכ"י הביא בשם גו"א בשם ר"י מווניציאה להקל וכתב עליו שאין לסמוך עליו כלל והגם שראיתי בשו"ת ספר יהושע סי' נ' שצידד להקל במקום הפ"מ גדול המגיע לרוב עניי העיר אבל גם הוא לא ערב לבו להקל במקום הפסד של ג' או ד' ר"כ וגם עיקר יסודו מפני שכל דין שהה ג"י אין לו שום יסוד כמ"ש הריב"ש ואני מצאתי בשו"ת הרשב"ש (רב קדמון) סי' תקס"א שהעריך לדחות דברי הריב"ש והעלה שהוא מדין הש"ס ואין להקל בו וע' פת"ש סי' פ"א סק"ה הביא כן בשם רשב"א והוא ט"ס וצ"ל רשב"ש.
2
ג׳אבל עיקר יסודו של רו"מ בצירוף החליטה ברותחין ועשה מזה ס"ס והנה בגוף דין החליטה האריך בס' יי"י הנדמ"ח סי' ס"ט ס"ק צ' להוכיח מבה"ג ותוס' וש"פ דאין להקל כלל אבל מלבד כ"ז יש לפקפק דדוקא קודם המליחה מהני החליטה שלא יהי' הדם יוצא כלל והוי דם שלא פירש אבל בנמלח מקודם אפשר דפירש מל"מ כבר ומה יועיל החליטה כלל וע' ברא"י לחולין קי"ג דלשי' הה"מ והכ"מ בדעת הרמב"ם מפורש כן וגם לשאר פירושים י"ל דס"ל לרמב"ם דאם המליחה פועל מפליט לגמרי ומה שלא פלט לא פי' ממל"מ כלל אלא שחושש שע"י בישול יחזיר ויפלוט לזה מהני החליטה משא"כ בשהה ג"י בלא מליחה אפשר שיועיל המלח להיות פי' ממל"מ ולא יפליט לגמרי ולא יועיל החליטה כלל ואף שדעת הרא"ש דדוקא פי' ממל"מ מחיים אסור הרי הרשב"א חולק ע"ז וע' בדגמ"ר על הש"ך סי' ע"ו ס"ק ב' דלדידן אסור ע"ש וגם בדעת הרא"ש גופא שהחליט הש"ך רסי' ע"ו דדוקא פי' ממל"מ מחיים בעינן יש לי מקום עיון מדברי הרא"ש גופי' רפ"ב דחולין וב"י רסי' כ"ב דמוכח להיפוך ויש לדון בזה עפמ"ש הב"ח סי' ס"ז לחלק דדוקא אם פי' ע"י מליחה וצליי' ובישול דדרכו בכך לפרוש מעט מצד זה לצד זה אבל אם פי' ע"י שיבור מפרקת פורש בפ"א מצד לצד גם הרא"ש מודה דאסור א"כ י"ל ה"נ בזה ובמק"א דנהי דלפמ"ש הרשב"א וב"י סי' ס"ז דדין שבירת מפרקת הוי בעיא דלא איפשיטא א"כ בשלמא מחיים הוי תיקו בדאורייתא אבל אחר מליחה וצליי' הוה תיקו בדרבנן ולהקל אבל בב"י או"ח סי' תקנ"ד מבואר דאם הבעיא בשל תורה גם אם נזדמן בדרבנן אזלינן להחמיר א"כ ה"נ בזה ואחר זמן רב מצאתי בשו"ת תשואת חן סי' כ"ב שהעיר מהאי דתיקו מדרבנן ונעלם ממנו דברי הב"י הנ"ל וע' שו"ת ספר יהושע בפסקים וכתבים סי' ע"ד מ"ש ליישב האי דנמלח בכשא"מ ודבריו דחוקים ודברי דג"מ נכונים ועכ"פ אין להקל בנ"ד בצירוף חליטה משום ס"ס דאפשר דאחר מליחה לא מועיל החליטה לדידן כלל.
3
ד׳ומה שפלפל רו"מ בדין איסור השומן ע"י הדם שלא יהי' נאכל בפ"ע אלא שנותן למאכל ויהי' ס' לנגדו וליכא אלא משום מבטל איסור לכתחלה ודמי למבטל היתר דהא הוי דם שלא פירש והאריך בדברי הפר"ח או"ח סי' תנ"ג ואד"ר בעפרא דארעא מערכת א' כלל ט"ז בהג"ה וטו"ז או"ח רסי' תרכ"ו אבל כבר ישב על מדוכה זו בשו"ת רע"א סי' ל"ח ודחה סברא זו בראיות וע"ע בהגהת רע"א סי' ק"ג וסי' ק"ה ביו"ד ובמק"א הבאתי בזה מדברי מג"א סי' תק"ז סק"א שכ' דלהרבות על כלים כיון שהוא בזמן היתר אף שמרבה אדעתא לשרוף מ"מ מותר ומוכח דלא כחילוק רע"א שם שכ' דדוקא משום דקודם פסח לא שייך איסור זה כלל מותר לבטל משא"כ בדם שלא פירש שמבטל אדעת שיהי' פירש ומהמג"א מוכח דאין חילוק וגם הבאתי מדברי הב"י יו"ד סי' קל"ד שתמה על הרשב"א שאוסר ליתן מים בשעת דריכת הענבים משום דא"מ איסור לכתחלה הרי נותן המים קודם שנאסר ובד"מ אות ד' העלה דגם הרשב"א מודה בזה להתיר ע"ש אף שנותן המים אדעתא ליתן לתוך כלי איסור וברדב"ז ח"ג סי' תר"ו ופר"ח יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז' בצוקער שנותנים בו חלב אדעתא לאכלו עם בשר דליכא משום מבטל איסור לכתחלה בעודו היתר.
4
ה׳ועוד נראה לפמ"ש במהר"ם שי"ף חולין ק"ט ב' בתוד"ה אינו עובר וכו' דבאיסור דרבנן כיון שלא הי' האיסור ניכר מעולם שרי לבטל לכתחלה וע"ש בביאור אות ב' דאף דגם בכה"ג שעדיין הוא היתר א"מ דכתחלה, מ"מ בכה"ג שרי ואני מצאתי בירושלמי פ"ג דערלה ה"א דאר"י דרבי אבא בר ממל סבר שמותר לבטל לכתחלה ברוב ומפרש טעמא דדמי למי צבעים וע"ש בפ"מ דעיקר הטעם משום שאין האיסור ניכר ובקדירה שיגמור הבישול ע"י עצי האיסור ונתערבה בקדירות אחרות ג"כ אין האיסור ניכר ומותר לבטל לכתחלה ע"ש ומכ"ש בכה"ג באיסור קל דרבנן וע' שו"ת טטו"ד מ"ק סי' ק"ג וק"ד ק"ה מ"ש בענין זה ולא נחית לכל דברינו הנ"ל.
5
ו׳אך דבנ"ד הגם כי מ"ש דכאן שאין דרך לאכול השומן אלא בתערובות מאכל ויש ס' תמיד הוא נכון ויש צד לומר דמה"ט שרי לבטל לכתחלה כמ"ש כה"ג בדג"מ סוסי' קי"ד לענין הכרכים ואני מצאתי כה"ג באס"ז ב"ב ל"ז ע"א שכ' כה"ג לענין תערובות דמאי אבל הרי בפסח משתמשין בשומן לאכלו גם בטיגונין וכדומה שהשומן בעין וליכא ס' כנגדו ובפרט הגריווין הם בעין וקשה להתיר למחצה אבל לערבו אחר מליחה ברוב שומן כשר עד שלא יהא ניכר יש לצדד עפ"י דעת הרא"ש שבסוסי' ק"ט ובצירוף שמתבשל בכמה קדירות וע"ש בפר"ח סק"ה דגם להפוסקים כהמחבר מ"מ בדאיכא שום צד ספק אפי' של חסי"ד יש להקל בזה וה"נ הרי כל איסור שהה ג"י הוי רק מספק גם נודע דברי הש"ך סי' צ"ב בשם כמ"פ דבספק איסור מבטלין לכתחלה אף דדוקא בדאיכא עוד כמה צדדי קולא כמ"ש בשפ"ד סי' צ"ט ס"ק ז' מ"מ גם הכא יש כמה צדדים.
6