שו"ת מהרש"ם חלק ג רנ״אTeshuvot Maharsham Volume III 251
א׳לכבוד ידידיי הרבנים ה"ה הרב המאה"ג מו"ה יהודא אר' נ"י דומ"צ בליבמרא וה"ה הרב הה"ג וכו' מוהר"ש נ"י אבד"ק מאציוב
1
ב׳מכתבם הגיעני בדבר הגט הבא מאמעריקא ח) בדבר האלפין שאין היודין נוגעין בכמ"ק ובפרט בתיבת והרי את מותרת ורו"מ הביאו מהב"ש סי' קכ"ו סק"ב שהוכיח שזהו תורף הנה בבאה"ג רמז לתשו' הרדב"ז ח"ד סי' רכ"ד שהעלה דהוא רק מצד חומרא וע' בג"פ סקצ"ו באורך ושם ביאר דעת המחמירים משום דס"ל דפילגש מיוחדת אליו ליכא איסור תורה א"כ י"ל דאימעוט מכלל להתנסבא והוי כשייר זנות דפילגש ע"ש והנה גם לפ"ז י"ל דלדידן דהוי ספיקא אם מותרת פילגש מה"ת כמ"ש הרמ"א בא"ע רסי' כ"ו הרי קיי"ל דסד"א לחומרא מה"ת והויא בכלל אינה ראוי' לו בבירור כמ"ש הב"י יו"ד סי' רכ"ח בשם תשו' הר"ן לענין אי מיקרי חל הנדר דכיון דאסורה מסד"א מה"ת הוי חל הנדר ויוכלו להתירו ע"ש וה"נ בזה ועי' תשו' רדב"ז ח"ז סי' ל"ג באורך להחמיר בזה ושגם להמקילין הוא רק ע"י קידושין עכ"פ והנה לפמ"ש הפ"י בפ"ק דכתובות וקו"א בשם תשו' הרשב"א דגם כל המגרש אדעתא דרבנן מגרש וכ"ה בש"ג סו"פ המגרש והיינו מפני שכותבין בהגט כדת משה וישראל ומבואר במרדכי פ"ג דקידושין דגם איסור דרבנן בכלל כ"ז שאין רואים בו שדעתו לעבור ועושה נגד דעת חז"ל א"כ לא מיבעיא להאוסרים מדרבנן גם ע"י קידושין בודאי אינו בכלל שיור ובפרט דגם ארוסה בכלל אשתו כמ"ש בתשו' מהרשד"ם חא"ע סי' ע"ח בשם הרשב"א וגם אי נימא דמותרת הרי בזה"ז דאיכא חדר"ג הרי מי שיש לו אשה אסור לו לארס אשה אחרת גם להסוברים דארוסה אינה בכלל חדר"ג כמ"ש בכנה"ג וב"מ סי' א' ותשו' ח"ס א"ע סי' א' דדוקא בארוסה שרוצה לגרשה לא תיקן משא"כ לישא אחרת באירוסין על אשתו נשואה לכ"ע אסור אך בזה י"ל דנתכוין למעט זנות ע"י קידושין למי שאין לו אשה אבל גם מטעם הראשון נראה דלדידן אינו בכלל שיור אך לפמ"ש בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' ט"ו יש לפקפק בזה וע"ע בתשו' נו"ב מה"ת א"ע סי' קל"ב אות ב' מ"ש בזה וע' בתשו' נו"ב מה"ק סי' פ"ה ומ"ת סי' קי"ג דאם אין הסופר כותב מפי הבעל גם הרמב"ן מודה דהאמ"ל אינו תורף וע' תשו' אמרי אש א"ע סי' ס"ד בזה
2
ג׳אבל נראה פשוט דכיון שנכתב האמל"א גם אם האלף אין היוד נוגעת לכ"ע כשר חדא דגם אם חסר כל תיבת את אינו בכלל תורף לכ"ע שהרי כיון שכ' מקודם ושבקית וכו' יתיכי ליכי אנת אנתתי וכו' עד להתנסבא לכל גבר מוכח מתוכו שגם מ"ש והרי מותרת לכל אדם קאי על האשה הזאת דכל וא"ו מוסיף על ענין ראשון וגם בכתב בלשון נסתר על נוכח אין לפסול בדיעבד או במקום עיגון כמ"ש הפר"ח סי' קכ"ו סק"י בשם מהרלב"ח ובמ"ש עליו בזה וע' נו"ב מ"ת א"ע סי' קי"ג בחשש הרביעי וגם אם נחמיר גם בזה מ"מ בכה"ג שנכתב גם תיבת את אלא שאין היו"ד נוגעת לכ"ע כשר כמ"ש בכה"ג בתשו' נו"ב מ"ת סי' קי"ג וע' פת"ש סי' קכ"ו סקמ"ד ונראה עוד לסמוך בזה ע"ד תשו' הרא"ש וטור סוס"י קכ"ו שיתקנוהו ב"ד קודם נתינה וע' בב"ש שם סקל"ב וג"פ סקכ"ו וסקכ"ט וס"ק ס"ו וסק"ע ומ"ש התו"ג ופת"ש סק"י לחלק בין פסול גמור או לא וע' תשו' רדב"ז שבג"פ סקכ"ו לחלק בין פסול של תורה לדרבנן וע' תשו' נטע שעשועים סי' פ"ד מ"ש בזה ויש בזה אריכות דברים בתשו' ב"א א"ע סי' צ"ט ובמ"ש שם בסוף התשו' בשם תשו' פ"י כת"י דס"ל דגם אם פסול יוכלו לתקן ע"י אחר במקום עיגון וגם העלה שם שיוכל הסופר לכתוב גט אחר גם בלא שאלה מהבעל וליתני ליד שליח ושליח לשליח ותשו' זו נדפסה באורך בתשו' פ"י ח"ב סי' פ"ב וכתב לזכות הנייר וכלי כתיבה לבעל שלא בפניו וכדבריו העלה בתשו' כתר כהונה סוסי' ס"א וע"ע בתשו' מראה יחזקאל סי' פ"א אות ה' שלא ידע מדברי תשו' פ"י הנ"ל ועי' בתשו' בנין ציון סי' קמ"ב שלא ראה גוף תשו' פ"י הנ"ל ותו"ד הפ"י שם דכיון דתחלה ממנה השליח על גט סתם אף שחזר ואמר הולך גט זה דעתו על גט כשר ואם אינו כשר יוכלו לכתוב גט אחר ואף דבתשו' מרי"ח שם כתב שאין להקל אם כבר נמסר הגט לאשה הדבר פשוט שאם בשעת מסירה יאמרו שהוא באופן אם הגט כשר עפ"י הדין ואם לאו תתגרש בגט שני אין זה מגרע כח הגירושין ולשי' הג"פ שם ימסרו מתחלה בלא תיקון ויחזרו ויתקנו וימסרו לה שנית ולפמ"ש הפ"י וכת"כ יחזור הסופר ויכתוב גט אחר ולפמש"ל צריך להתנות שלא תזכה בו האשה בשום פעם אלא באופן אם הוא כשר וע' תשו' פ"י, ח"ב סי' פ' שהחמיר בדין תיקון ע"י אחר וגם לתקן ע"י הסופר אחר חתימת עדים וע"ש מ"ש לחלק בזה ומלבד כ"ז יפה כתבו רו"מ דבמקום עיגון יש להקל גם בלא ניתן הגט כמ"ש בפת"ש סי' קכ"ו סקכ"ח בשם פר"ת ודלא כהב"ש וכן מצאתי בתשו' נט"ש סי' פ"ד שהאריך לדחות דברי הב"ש ובתשו' פ"י ח"ב סי' פ' כתב דגם הפסד ממון מיקרי מקום עיגון ושעה"ד.
3
ד׳ב') ובדבר הנו"ן פשוטה שכתב כמו וא"ו גדולה והוסיף לכתוב הווי"ן הגדולות ג"כ בצורה זו ושוות ממש ורו"מ החליטו דפסולין ובדבר הנוני"ן כפופין אין חשש דניכר לכל וכל תינוק דל"ח ול"ט יקראנו נו"ן אבל בהנונין פשוטין יש חשש גדול והנה הם בתיבות למני"ן מני"ן כא"ן ובשם העיר סייאטעל וואשינגטאן ושם הנהר לויק יוניאן. ותיבות נהר לויק וואשינגטאן" וכן בן' משה ודיתיהוויין דיתיצבייין מן דנן ודן' תירוכין שבוקין פטורין והנה בתשו' פ"י ח"א א"ע ס' ב' העלה בדין כתב שאנו מנין כמו תיבה אחת והשיב דאין לחוש כלל כמ"ש הרא"ש והטור ס' קכ"ו דבכתב למנין אנו מנין ודילג השי"ן דכיון שמכירין סגנון הדבר בשביל דילוג אות אין לפסלו ומכ"ש בכתב בקירוב התיבות וא"ל דשא"ה שדילג רק אות השימוש אבל בנ"ד ע"י קירוב התיבות אין לו הבנה כלל דז"א שהרי העיטור כתב דכל שניכר שהוא ט"ס כגון בששי בלא שי"ן האמצעות או ברביעי בלא רי"ש כיון שניכר שהוא ט"ס כשר ואין חשש אלא בשמות הבעלים וה"נ בזה ואדרבה אם שינה התיבה עד שאין לו מובן כשר יותר דעי"ז ניכר שהוא ט"ס וגם אם דילג לגמרי תיבת שאנו מנין כשר שהרי ניכר סגנון הדבר א"כ גם בשינה כשר אבל י"ל דלא כתב כלל עדיף טפי משא"כ בשינה כיון דצריך לכתבו לכתחלה י"ל דשינוי פוסל בו עכת"ד ובתשו' ב"ח החדשות סי' צ"ד בנכתב בשנת גימל במקום נו"ן והוכיח בכמה ראיות דכיון דאינו מעכב גם השינוי אינו פוסל ועוד דכיון שאין לו פירוש כלל וניכר שהוא ט"ס וניכר סגנון הדבר פשיטא דכשר ע"ש ובשו"ת עין יצחק א"ע סי' י"ג בגט שכתב להסנסבא בשני סמכין ופסק להקל בשעהד"ח ועיגון שהרי ניכר שהוא ט"ס ע"ש וא"כ מכ"ש בנ"ד שניכרין התיבות וכל הרואה מכיר לקרותן וסובר שהוא נו"ן או שמכיר שהסופר לא כתבם כהוגן וגם תינוק יקרא כהוגן שהרי בסי' קכ"ה סח"י בהג"ה מבואר דא"צ לכסות מן הצדדין ובלי ספק יקרא בנו"ן א"כ אף דבסתו"מ פסול בכה"ג מ"מ הרי מבואר ברא"ש פ"ב דגיטין דבגט א"צ כתיבה תמה ולא דמי לס"ת ורק יש להחמיר לכתחלה וע' בב"ש סי' קכ"ח ס"ק ז' ולכן כל הנונין הפשוטין הם כשרים בשעהד"ח כזה ולא נשאר פקפוק אלא בשני ווי"ן של וכדו ודן שהתינוק יקראם נו"ן אבל מצאתי בתשו' פמ"א ח"ב סי' י"ט בדין ווין שהתינוק קוראם נוני"ן ובתיבת וכדו כתב הוא"ו בעוקץ בולט למטה באלכסון כנו"ן כפופה נגרר רגל התחתון וגם התינוק קורא וכדן בנו"ן והשיב דודאי אותיות שלא נכתבו כהוגן והתינוק קורא כהוגן כשר כמ"ש הב"י סי' קכ"ו בשם התשב"ץ ובשו"ע סוסי' קכ"ה ובטופס הגט יש להקל גם בלא עיגון א"כ בתיבת וכדו שאם השמיט הוא"ו כשר כמ"ש הרמ"א סוסי' קכ"ה א"כ גם בכתב וכדן כשר שאין הענין משתנה ומכ"ש בכתב וא"ו אלא שהתינוק טועה וקוראו נו"ן וגם מה שגרר הרגל כשר כמו ברגלי ההי"ן שנגעו לגגן ולא מיקרי ח"ת ובפרט שהי' רק קצת בליטה וניכר שנעשה ע"י השמטת הקולמס והביא מש"ס דשבת כגון שנטלו לגגו של דל"ת ועשאו רי"ש או לגג החי"ת ועשאו ב' זיינין דכשר ולא מיפסל הס"ת עכת"ד והנה אף שכתבתי בתשו' מהרש"ם סי' צ"א ראי' מרשי' עירובין נ"ג דבכתב וכדן משתנה הענין אבל בנ"ד שכתב בצורת וא"ו כדינא אלא שהתינוק קוראו נו"ן בודאי כשר וכמ"ש הפמ"א הנ"ל דקריאת תינוק מהני להכשיר אבל להיפוך שכתב כדין אלא שהתינוק אינו מורגל בווי"ן ארוכין וטועה לקרותו נו"ן אין חשש ע"ש אבל מ"ש הפמ"א ראי' מש"ס דשבת דבכה"ג לא מיקרי ח"ת הגם דהרשב"א כ' שם כן אבל הר"ן שם דחה ראייתו וע' תשו' רע"א סי' כ"א מ"ש בזה וע' בג"פ ופת"ש סי' קכ"ו סק"כ בשם רשד"ם בדין ווי"ן שהתינוק קורא נו"ן שהחמיר והג"פ מיקל בטופס במקום עיגון עוד י"ל בתיבת ודן שכתב וא"ו דפירושו ראה (זעהע) כמ"ש בערוך אות ד' דהוא מלשון דוי למזרח שבת ל"ה ע"ש וה"נ אומר לה ראה אשר יהוי לך מנאי ספר תרוכין ואין בזה שינוי מענין הגט.
4
ה׳ג) ובדבר מה שגרר רגל הנו"ן כפופה ועשאו וא"ו בתיבת העומד כבר הביאו רו"מ מדברי פת"ש סי' קכ"ה ס"ק ט"ו בשם הג"פ דבטופס כשר וכבר הבאתי באות הקדום דברי תשו' פמ"א בענין זה וגם הנקב שבצד האות וכתיבה ע"ג גרד ומחק כשר בשעה"ד כמ"ש רו"מ מדברי הב"ש סי' קכ"ה סקכ"ב וחמ"ח סקכ"ה ושו"ע סי"ט וע' תשו' רח"כ סי' ס' שכ' ג"כ להתיר בשעה"ד גם אם הי' כמה מחקים אפי' בשמות שהם מהתורף ומכ"ש בטופס אך דלפמ"ש שם דעיקר טעמא כמ"ש הב"ש סקל"ה כיון דאיכא ע"מ א"כ יש לעיין בנ"ד דליכא ע"מ והשליח לפנינו אלא ההרשאה וא"כ אם יש חשש על ההרשאה יתעורר גם פסול זה אבל הרי בדאיכא קיום כשר וקיי"ל דסגי בקיום של הרב א"כ הרי בנ"ד קיים הרב הגרר ומחק אבל יש לפקפק דדוקא בקיום שטר דרבנן סגי בקיום הרב לבד משא"כ בגרר ומחק דצריך קיום מדינא לא סגי בקיום של הרב לבד והנה בשו"ת מראה יחזקאל סי' פ' צידד דבגט ע"י שליח אין להתיר כתב שיוכל להזדייף גם בע"מ והרשאה אבל מדברי כל הפוסקים ל"נ כן ובתשו' רח"כ הנ"ל מפורש להיפוך וכ"ה בתשו' איגרא רמ"א סי' ג' וע"ע בפת"ש סי' קכ"ה סקכ"ו בשם תשו' נו"ב וב"ח החדשות אלא דשם הי' צריך לברר אם לא הי' תנאי ויש לחוש דלמא העדים לא גמירי לכתוב התנאי בהרשאה אבל בנ"ד שהמחקים הם רק כדי אות א' וליכא חשש תנאי ורק שמא אות אחר שאין לו ענין לחוש עי"ז לפיסול גמור אלא שאין לו הבנה ומוכח מתוכו שהוא ט"ס וכמש"ל בשם העיטור וגם בתשו' איגרא רמ"א שם התיר בכה"ג גם אם הי' בשם המגרש אם לא הי' מעכב לכתבו ע"ש היטב וע' בתשו' ברכת יוסף סי' מ"ט בדין הי' ניקב סמוך לקצה האלף שבתיבת שאנו מנין והכשיר ע"ש.
5
ו׳ד) ובדבר מ"ש בהגט בשם האשה בת חיים יצחק ובפ"כ וחתימתו ועלייתו לתורה בעירו נקרא רק חיים אלא ששם העריסה הי' חיים יצחק וכן כותב בקוויטליך לצדיקים וכן אם הוא בעיר מצוה לקרותו לס"ת בשניהם ויש לחוש דהוי ככתב שם הנשתקע והוי כשינה שם אביה ורו"מ הביא בשם קב ונקי בכללים כלל ל"ו אות כ"ב בשם מהר"ם מליבאוויטש דבשם האב אם הזכיר ב' השמות בתחלה שם הקבוע וצירף עמו שם העריסה שנשתקע יש להקל ושכ"ה בשו"ת שבסוף סדר אליהו לעגונא דאתתא סי' י"ד דבשם האב יש להקל אם כתב שם הנשתקע ושם הקבוע ביחד והקדים שם הקבוע והביאו גם משו"ת חא"ש סי' קע"ג עכ"ד והנה מ"ש בשם חא"ש כ"ה שם גם בסי' קנ"א קנ"ב ובהגהת ד"ח דחה דבריו בשתי ידים וגם בעיקר דבריו שזהו בכלל קצה"ש ואם כי שכ"ה דעת הט"ג אבל בשו"ת שם ארי' יו"ד סי' ל"ט השיג עליו וכ"ה בתשו' חסל"א סי' ל"ו וע' בד"ח ש"נ אות מ' סק"ה ושער שינוי השמות סקי"ז ובס' יד"י בשו"ת שבסוף הל' שחיטה סי' ג' ותשו' רע"א מ"ת סי' נ' וע' שו"ת מראה יחזקאל סי' ע"ח שהעלה דאם אינה נקראת כלל בשם השני ונשתקע לגמרי כגון ששמה מעריסה מרים בילא ונקראת רק בילא יש לכתוב רק בילא ואם כתב בילא דמתקריא מרים בילא כשר בד בדיעבד אבל בכתב מרים בילא דמתקריא בילא פסול גם בדיעבד וע"ש שכתב לחלק בשם לעז בין אם בעצמה בחרה לה לדחות שם א' אז מקדימים השם שנקראת בו אבל אם ע"י אחרים אין מקדימין ואם הוא שם קודש אין לחלק בזה ע"ש אך בנ"ד שמחזיק בעצמו גם שם יצחק בהיותו בעיר אחרת הרי מבואר בהגהת מל"מ פ"ג מגירושין דזהו לא נקרא נשתקע ואף דשם מיירי רק בכתב גם שם זה אבל כתבו בגט גם שם שנקרא בו בפ"כ בפ"ע משא"כ בנ"ד מ"מ הרי עכ"פ איננו בגדר נשתקע לגמרי וע' בט"ג ש"נ אות מ' סק"ז שתמה ע"ד מהרמ"ל וס"ל דאף שנקראת במק"א כן הו' בכלל נשתקע כיון דבמקום כו"נ אינה נקראת כן וגרע משם הנשתקע וכ"ה בט"ג שם אות ק' סק"ד ואף שהד"ח בשני המקומות השיג עליו מאוד אבל היינו לכתוב השם שבמק"א בדמתקרי אבל לכתבו ביחד עם שם הקבוע בלא דמתקרי גם הוא מודה דאיכא לעז וע' בשו"ת ד"ח ח"ב סי' קמ"ד ולפלא שלא הזכירו מדברי הגהת מל"מ הנ"ל וכן ראיתי שהשיג עליהם ח"א מתשו' מהרי"ט בשניות חא"ע סי' י"א דמבואר דבכה"ג לא מיקרי נשתקע ובפרט בנ"ד שגם במקום כי"נ נקרא כן מעריסה בודאי י"ל כן וגם הרי לדעת חא"ש סי' ע"ח גם בכותב השם בנותן קוויטליך לצדיקים לא מיקרי נשתקע אם כי הד"ח מפקפק בזה והניחו בצ"ע מ"מ במקום עיגון כזה ובפרט שהוא רק בשם האב יש להקל.
6
ז׳ז"ז במה שהי' כמה חששות אשר רו"מ בעצמם מצאו להכשירם עפ"ד הש"ע ואחרונים אקצר.
7
ח׳ה' ועתה אבאר בדבר החשש שהובא בסי' קמ"א ס"ל בהג"ה ופת"ש סקכ"ח וסי' קמ"ב ס"ט בהג"ה ופת"ש סקי"ז וזהו חשש גדול מאוד והנה בתשו' פ"י ח"א א"ע סי' ב' נשאל ג"כ בגט שהי' בו כמה ריעותות באלפי"ן ועיינ"ן ושיני"ן שהיודי"ן לא הי' נוגעים ותיבת ליכי נחלק לשני תיבות ופסק להקל משום עיגון (ומזה מבואר דגם בכמה ריעותות שבכל א' אין להקל אלא בעיגון מ"מ כשר ודלא כמ"ש רו"מ בשם שו"מ ח"ג סי' ט"ו וגם בתשו' נו"ב מ"ת א"ע סי' קי"ג מפורש להיפוך ע"ש ועוד בכמה תשובות) אלא שרב א' רצה לפסלו מפני שמסדרי הגט אין בקיאים בדיני גיטין ושמא נעשה בפסול והריעותות מוכיחים והביא מהריב"ש ורמ"א הנ"ל והשיב דבדבר שיש לתלות בט"ס אין לחשוב על הב"ד שהם רשעים א"כ מצד הטעיות אין לפסול אלא בדאיכא הוכחה מלשונם שאינם בקיאים ואף דבנ"ד ידוע שאינם בקיאים הרי שלחנו להם סדר הגט וכמה מסדרי גיטין אינם בקיאים בדיני גיטין כיון שמעיינים בסדר הגט ושם מבוארים רוב דינים המצוים אין לחוש לפסול דלא שכיח והמעגן האשה עתיד ליתן את הדין עכ"ד וע' תשו' ד"ח ח"ב א"ע סי' פ"ט שהביא מדברי הרמב"ן דאין לחוש אלא לשלא לשמה ולא לחששות אחרות ושכ"כ הפ"י ומה"ט החזיק בדברי הפמ"א שהובא בפת"ש ס"ק כ"ח וע"ש עוד בזה וכ"פ בתשו' ברכת יוסף סי' נ"א, דאם יש לתלות בהסופר אף שהי' על הרב להשגיח מ"מ אין לפסלו עי"ז וגם בתשו' נאו"ד סוסי' ל"ג הביא בשם תשו' הלק"ט בקונטרוס לגיטין סי' נ"א דדוקא בנמצא טעות הידוע לדרדקי דבי רב חיישינן לב"ד טועין משא"כ במה שיש לתלות בט"ס אלא שלא דקדקו לעיין היטב ע"ש וגם בתשו' מהרשד"ם חא"ע סי' פ"ב מבואר דגם בדאיכא סתירה בשם אבי המגרש מהגט לההרשאה מ"מ יש לתלות בט"ס והוי גילוי מלתא ונאמן והסופר טעה והעדים נמשכו אחריו ולא דקדקו היטב וע' בשו"ת ב"א א"ע סי' קכ"ג באורך בזה במ"ש ע"ד שו"ת דברי אמת והביא מכמ"ק בזה ומלבד כ"ז נראה דבנ"ד שהמסדר כתב שלא הי' סופר בקי וכתב כמה גיטין פסולים והי' דבר קשה לקבץ עדים כשרים שנית והי' מוכרח להכשיר גט זה אף שהרגיש בעצמו בקצת קלקולים א"כ איכא אמתלא לתלות שמה"ט לא דקדק על שאר הקלקולים שבגט ואי משום שגם ההרשאות לא נכתבו כהוגן ובפרט בקיום ב"ד שחתמו מן הצד אולי הי' הכל ע"י המהירות ושעה"ד שלא הי' מוצא לצרוף אליו עוד דיינים ועדים ביום שאחריו וגם הנייר לא הספיק לכתוב הקיום כדינו וכן שם חיים שנכתב במחיקה וקישוי לקרותו הרי כבר נזכר שם אבי האשה מקודם שם כראוי וניכר שנעשה כן בטעות ע"י מהירות לכן מכל הלין טעמי הנני מסכים עמכם אם גם דעתם כן להתיר ליתן מקודם הגט בלא תיקון ואח"כ יתקנו מה שאפשר לתקן ויתנוהו שנית ומקודם יעשו תנאי עם האשה שלא תזכה בו רק באופן אם הוא כשר כן וכן בנתינה שאחר התיקון ואז יציעו לפני הרב המסדר כל הקלקולים שבגט והרשאה ויכתבו לו שהסופר בעצמו יכתוב גט שנית עם העדים והשליח וימסרהו לשליח בחריקאי של הבעל והוא יעשה שליח שנית עם הרשאות כדין ואז יתנו גם הגט השני להאשה ואם יהי' באפשר שהבעל יסכים על הגט השני מה טוב.
8