שו"ת מהרש"ם חלק ג רנ״גTeshuvot Maharsham Volume III 253
א׳להסופר המופלג מו"ה שלו' גערשון נ"י מק' סאניק
1
ב׳ע"ד שאלתו בתפלין שכ' תיבת פן בפ"א גדולה ועי"ז הנו"ן פשוטה הגם שנכתבה כשיעור נראית לעין התינוק כזי"ין יען כי הוא שוה אל הפ"א אבל נגד שאר אותיות שבפרשה נראית כנו"ן אם מותר לתקן ע"י שיאריך עוד הנו"ן או שיגרר קצת מעובי הפ"א והביא מדברי מג"א סי' ל"ב ס"ק ל"ג בשם רדב"ז וכנה"ג גבי תיבה הנראה כשני תיבות דמותר למשוך האותיות ולהסמיכם זל"ז ולא. הוי שלכס"ד כיון שגוף האותיות נכתבו כדין והביא גם מהפמ"ג בפתיחה שבסוס"י ל"ב בד"ה השני ובד"ה כללא דמלתא או נימא דכיון דקודם תיקון יש לו ב' משמעות והרי אפי' בגט פסול אם יש ב' משמעות והנה בגוף דין קריאת תינוק בפסקי תוס' מנחות סי' ל"ו מבואר דצריך להראות כל השורה אבל בב"י סי' ל"ב ובאה"ע סי' קכ"ו ובפרט בג"פ לא"ע סי' קכ"ה ס"ק פ"ג הביאו מכמ"פ בענין זה וע"ש מדברי תשו' מהרי"ט אבל בנ"ד ממ"נ אם יקרא גם שאר הפרשה ויראה אותיות אחרות ידע שהוא נו"ן ואם לא יראו לו שאר הפרשה א"כ גם הפ"א לא יראו לו – אבל בזה י"ל דהגם שאם יקרא מי שיודע מהות שאר הפרשה יכיר וידע מ"מ תינוק דלא חכים גם כשיראה שאר כל הפרשה לא יכיר שזהו נו"ן אך דמ"מ אם יועיל לתקן ע"י גרירת עובי הפ"א ודאי דיש להתיר דבגרירה ליכא משום שלכס"ד אבל אם לא יועיל רק ע"י שיאריך, הנו"ן צ"ע כי מ"ש רו"מ מדברי מג"א בשם כנה"ג הנה אני מצאתי בתשו' גן המלך סי' ק"ב שחולק ע"ד הכנה"ג ופסק דאפילו אם ימשיך רק הגג של אות שלפניו הוי שלכס"ד וכן נראה דעת הדבר שמואל שהובא בשע"ת ס"ק ל"ה וע"ע במש"ז ס"ק כ' ובפרט די"ל דלא דמי להא דהמג"א ס"ק ל"ג הנ"ל דהתם עכ"פ כל אות בפ"ע הוי כתיקונו אלא שיש הפרש באמצע התיבה משא"כ בנ"ד הרי התינוק קוראו זיי"ן ע"י שרואה את הפ"א הקודמת אבל היינו לענין לתקן ע"י כתיבה משא"כ בתיקון שע"י גרירה וע"ש בפרמ"ג א"א ס"ק ל"ג הנ"ל וגם בספר אשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש פסק דלרחק המקורבים ע"י גרירה לכ"ע שרי וגם משום ח"ת ליכא בזה כיון דהפ"א היא כתיקונה גם עתה וגם בלא"ה יש לצדד דכיון דכתבו הפוסקים דיש לכסות שלא יצרף שאר התיבות א"כ חזינן דאינו תלוי בצירוף שאר האותיות א"כ גם להיפוך אינו תלוי בצירוף שאר האותיות אלא דבזה יש לפקפק אבל מ"מ בתיקון שע"י גרירה שיגררו עובי הפ"א מלמעלה ומלמטה ועי"ז יכיר התינוק שהוא נו"ן נ"ל להתיר באופן שיסכימו הבד"צ דקהלתכם.
2
ג׳ומה ששאל בדין אותיות שהם נחלקים לשני אותיות כהא דסי' ל"ב סכ"ה ויש הפרש דק ואינו נפסק להדיא דנראה בפמ"ג דל"מ תיקון ידע רו"מ כי אני נוהג להקל בזה ובפרט בתפלין יקרים כי הנה בברכות המים על גיטין אות פ"ד מפורש דלא כהפרמ"ג וגם בתשו' תשב"ץ בחוט המשולש טור א' סי' ה' מפורש כן וחתום עלי' הר"ש דוראן וגם במ"ש הפרמ"ג דבאות א' שאינו נכתב כשתי אותיות אם ניכר פרידתן להדיא לא מהני תיקון אין להחמיר בזה כמ"ש בחי' רע"א לאו"ח וגם בס' משנ"א שער נפרד הביא תשו' כת"י מבעל ברית כהונת עולם ועוד גדולים שהסכימו להקל.
3