שו"ת מהרש"ם חלק ג רנ״דTeshuvot Maharsham Volume III 254
א׳להרב מו"ה עביר עדילשטיין ז"ל מו"צ דק' פוסטין
1
ב׳ע"ד שאלתו בראובן שהי' מחזיק פערלאג מקיר"ה ואח"ז השתדל שמעון ליתן לו וע"י שהוא יושב ברחוב העיר ניתן לו הרשיון להיות ראש וראשון ולקחו כל הסטעמפלין שהי' ביד ראובן ונמסרו ליד שמעון זה ג' שנים ועתה נודע כי הסטעמפלין נפסלו כבר זה ששה שנים ואין שוים כלום ורו"מ הביא מהא דסי' ע"ד וסי' שס"ג וצידד דבנ"ד שלפעמים קונים אותן לכתבים ישינים אין דומין לנפסלו לגמרי. והנה מ"ש מהא דראוים לכתבים ישינים ליתא דזהו רק בהעלמה נגד דיניהם ואם יוודע להם ענוש יענש ומדין המלך נפסלו לגמרי ואין שוים כלום ובכל כה"ג דדמ"ד אבל גם בלא"ה אין לו דמיון להתם דדוקא בגזל בשעה שיש להם שיווי ואח"כ נפסלו תליא אם נפסלו לגמרי או לא אבל בנ"ד הרי גם בשעה שנלקחו מראובן וניתנו לשמעון כבר הי' פסולים ושילם בעדם בחנם הוי גזל גמור – וע' ירושלמי פ"א דמע"ש ה"א דמעות של סכנה שהמלכיות מקפידין עליו לא נחשב כסף לחלל עליו מע"ש וה"נ בנ"ד.
2
ג׳ומה שטען ראובן שגזל זכות הפערלאג שלא כדת בד"ז אם יש חזקה לפרלאג אחרי שהדבר נשכר עפ"י ליצטאציע דומה לשראנקען שאין בו דין חזקה אבל י"ל דהתם הוא מושכר רק לזמן אבל בפרלאג שהוא זכות לכל ימי חיי' זולת אם משתדלין בשוחד ומסירה ודאי אסור להשיג גבולו ואף דבשו"ת ד"ח ח"ב חו"מ סי' ל"ח ל"ט פסק דאם א' מחזיק פרלאג מקיר"ה מותר להשתדל ליתן לו טאריפע אף שגורם הפסד לבעל הפרלאג כיון דבדיני הקיר"ה כן הוא ושאר טעמים שכתב שם מ"מ מודה דאסור לו לעשות השתדלות שיקחו לגמרי מהראשון אבל כפי הנראה גם בנ"ד לא לקחו מהראשון זולת שיהי' זה הראש לכל הפרלאגען וגם כיון ששתק אז ולא תבע י"ל דמחל ואף דבעלמא שתיקה לאו כמחילה מ"מ בענייני חזקות מהני יאוש על גוף החזקה ונגד דמי הריוח מהני מחילה ועמ"ש בחיבורי סוסי' רל"ז בדיני חזקות אות ל"ט מ"ג וגם בלא"ה אף דנקרא רשע מ"מ קשה לפסוק ממון גם היכי שהשני מוחזק אך דבנ"ד ששהה זמן רב ואולי נשתמש בהם ואם כבר ידע ונשתמש אפי' במקצת מהם אין לו טענת אונאה ומומין וכדומה וצריך לברר ד"ז.
3