שו"ת מהרש"ם חלק ג רנ״טTeshuvot Maharsham Volume III 259
א׳עוד להנ"ל.
1
ב׳ומה ששאל בדבר שנהגו בקהלתכם שהשמש מביה"ק קוצר העשבים מביה"ק ע"י עכו"ם גם מהקברים עצמן והשמש אמר שהרבנים הקודמים התירו לו יען שמקבל עניים ללינה וצריך לשטוח להם תבן ושחת והביא רו"מ דברי הח"ס סי' שכ"ז ור"מ שיק סי' שנ"ח ותמה עמ"ש דכיון שכבר נהגו כן מחלו על כבודם דמ"מ בפ"א איך התירו – ולק"מ דהתם באו רק ללמד זכות על מה שעושים אחר שכבר הנהיגו כן אבל לענ"ד כיון דבשעת קצירה ליכא בזיון מתים דאטו יש איסור מלקצור העשבים ולשורפן הא אדרבה אם יגדלו וירקבו וימאסו במקומן יש בזיון יותר אבל האיסור שלא ליהנות מהם וא"כ כיון דודאי יש יותר עשבים ממקומות פיינם שבין הקברים ובטלי ברובא שוב ליכא בזיון וכדמוכח בזבחים צ"ה סוע"א ורע"ב בהא דאין מכניסין מ"ר למקדש דאם מערבם בשאר סממנים ליכא בזיון והתם דמי לטומאת משא דלא בטיל ואפ"ה מהני הביטול משום דכל האיסור רק משום בזיון ובכה"ג ליכא בזיון וא"ל דאין מבטלין לכתחלה דז"א דבכה"ג אינו בגדר ביטול כלל כיון דליכא משום בזיון כלל בכה"ג ודמי לשרפן ומאבדן דשרי וכמ"ש בתשו' שבסוסי' אב"מ סי', ח"י דלגבי תרומה אסור לבטל מה"ת לכ"ע דהוי כמאבד התרומה ובנ"ד אדרבה מה"ט יש היתר לבטלן ומ"ש רו"מ אולי ע"י עכו"ם יש בזיון לא ידעתי מהו הבזיון ובלבד שישגיח השמש בשעת קצירה שלא יעשה איזה בזיון אחר בשעת קצירה ובגוף דברי האב"מ שהבאתי יעוין באס"ז ב"ב פ"ז ע"א בשם רשב"א ור"ן דמפורש דגם בתרומה איסור ביטול לכתחלה רק מדרבנן ודלא כהאב"מ הנ"ל.
2