שו"ת מהרש"ם חלק ג רס״גTeshuvot Maharsham Volume III 263
א׳להרב החריף מו"ה מאיר וואהרמבראנד נ"י מזאלישטשוק
1
ב׳מכתבו הגיעני ומה ששאל בדין בית שיש בו דע"ד אמות דחייב במזוזה אם תנור וכירים שבו ממעט החלל הנה לא מצאתי הדבר מבואר אבל לענ"ד דמי להא דאו"ח סי' שנ"ח ס"ד דבגינה וקרפף יותר מסאתים אם נטע בו אילנות וחפר בור מה שהוא לתשמיש הגינה אינו ממעט החלל אבל דבר שאינו לצורך תשמישו ממעט החלל וה"נ בנ"ד.
2
ג׳ומה ששאל במי שנתחייב היסת דקיי"ל דלא נחתינן לנכסי אם מותר ליתן דעקרעט שאם לא ישבע ישלם הנה כבר ישבו על מדוכה זו חכמי הדור שלפנינו יעויין בשו"ת חסל"א סי' י"ז י"ח שנחלק בענין זה המחבר עם גיסו הרב ז"ל ובשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ג סי' קכ"ה פסק דיוכלו ליתן דעקרעט דאדעתא דהכי נכנס שיפסקו לו כפי דיניהם וגם בשו"ת ד"ח ח"ב ח"מ סי' ט' פסק דאם יכתבו שהברירה בידו שישבע ויפטר יוכלו לכתוב ג"כ שאם לא ישבע ישלם וע' בשו"ת הר הכרמל סי' ל"ב שנדחק ליישב מה שנהגו לכתוב בפסק שאם לא ישבע ההיסת ישלם ונותנים רשות לתובע לתבעו בדא"ה דהא לא נחתינן לנכסי ועי' בפת"ש לחו"מ סי' י"ט ס"ק ב' מ"ש בזה בשם החו"י ועמודי אור ועכ"פ המנהג לכתוב כן בכל הדעקרעטין ובפרט בזה"ז שאסור לנדות מדין המלך א"כ כל תוקף הקאמפרמיס הוא ללא יועיל ולכן אף דמבואר בשו"ת אבן השהם סי' נ"ט דקאמפירמיסין הוי רק שטרי בירורין לחזק הד"ת אבל אין לב"ד לפסוק יותר מכפי דתוה"ק ואין בידם לדין לפנים משוה"ד ואני מצאתי בירושלמי פ"ג דמ"ק ה ה"ג שטרי בירורין היינו קומפירמיסין זבל"א וזבל"א בכ"ז כיון דכבר פשט המנהג כן כל החותם בקאמפירמיס אדעתא דהכי נכנס ומתחייב וכמ"ש כה"ג בתשו' הרא"ש לענין השמטת כספים בזה"ז והובא בסמ"ע רסי' ס"ז ושפיר יש לפסוק כן לדינא, וא"ל דהוה כהתנה לדון במשפטי עכו"ם ז"א דבכה"ג מהני שפיר התנאי שמתחייב בשיעבוד נכסיו באם לא ישבע היסת וע' בחו"מ סי' כ"ו וסי' ס"א ס"ו וסי' ק"ג ס"ז וקצוה"ח שם ובתשו' לחם רב סי' פ"ט.
3