שו"ת מהרש"ם חלק ג רפ״בTeshuvot Maharsham Volume III 282

א׳להרב מו"ה שלו' גאבעל נ"י אבד"ק ברעזוב
1
ב׳מכתבו הגיעני ומה ששאל בדין איש א' שקנה אוראנדי ושדות מכפר א' בעד אלף ושלש מאות ר"כ ושמעון קנה אז שאר הכפר ואחרי כמה שנים נתהוה קטט בין בעל הראנדע ובין אשתו הגם שיש לו עמה כמה בנים קטנים ורוצה לגרשה והאשה יש לה כתובה בלשונם ע"ס ג' מאות ר"כ ועתה רוצה למכור הראנדע לשמעון בהסך שנתן מאז בעדה לאשר ש' טוען שהי' כן תנאי בשעת קניית העסק שאם ירצה ראובן למכור הראנדע ימכרנה רק לשמעון בעד הסך שקנה ובתחלה כפר ראובן התנאי ועתה מודה ואשתו צועקת מרה כי קנוניא ביניהם ובעלה הנ"ל דוחקה עי"ז להתגרש ותשאר עם הילדים הקטנים באין מזון ומחי' ובעלה הנ"ל רוצה לברוח לאמעריקא והוא איש פריץ במעשי' וכמשוגע ויש לה קונה בעד ב' אלפים ושלשה מאות ויהי' לה מזה להחזיק הילדים ולגדלם וע"ז הביא רו"מ מאה"ע סי' צ' וח"ס אה"ע סי' קל"א אבל בנ"ד כיון שרוצה ליתן לה כתובתה י"ל דאין בידה לעכבו וגם הביא מתשו' מהרי"ן לב ח"ד סי' י"ז דלהחזיק ביד מוחזק חיישינן לקנוניא גם בלא הוכחה עכת"ד.
2
ג׳והנה בדין קנוניא יעוין בתוס' ב"מ י"ג ע"א ד"ה ה"ט ודף כ' ע"א ד"ה ש"מ ותוס' גיטין פ"א ד"ה לא כל וכו' וב"ח א"ע סי' קנ"א וע' בחו"מ סי' ע"א בש"ך ס"ק כ"ז בשם תשו' הרא"ש וסי' ס"ה ס"ק מ"ט וסי' ס"ו ס"ק ק"י וסי' ס"ט ס"ק ו' ותשו' רשד"ם חו"מ סי' רכ"ח ושע"מ חו"מ סי' פ' ס"ק א' וסי' ק"ו סק"ג וע"ע בחו"מ סי' קי"א סעי' ט' וסי' רנ"ה ס"ו וימצא כמה חילוקים בענין זה אבל בנ"ד לא אדע מה חשש קנוניא בטענת התנאי הרי גם בהתנה כן ל"מ התנאי כלל בלא קנין וחיוב המועיל כמ"ש בחו"מ סי' ר"ו ובחיבורי שם ואם רוצה למכור לו כן גם בלא התנאי אין בידינו למחות בידו לפי דברי רו"מ א"כ אין נ"מ בטענת התנאי כלל.
3
ד׳אבל בגוף הדין הנה בכנה"ג ובאה"ט א"ע סי' צ"ג הביאו בשם ר"י הלוי סי' י"ז דאם נראה כוונת הבעל לאכול כל הממון וא"כ ילך למרחוק כדי שתצטרך לקבל גט בע"כ ניתנה כתובה לגבות מחיים ומ"ש מתשו' הריב"ש להיפוך (ועמ"ש בחיבורי סוסי' קפ"ד בזה) הנה כעת עיינתי בתשו' הריב"ש סי' צ"א ומיירי באיש שרוצה לישא אשה על אשתו והאשה מעכבת לפי שלא יוכל למיקם בסיפוקיהם ורוצה לגרש הראשונה ופסק דאין בידה לתבוע כתובתה עד לאחר גירושין וא"צ הבעל להבטיח מקודם במטלטלין וכדומה וגם הנדוניא א"צ להבטיח מקודם ע"ש והיינו משום דהוא אינו כופה אותה להתגרש אלא שרוצה לישא עוד אחרת משא"כ היכי דמבזבז נכסיו ונראה פשוט דכמו דבידה לגבות כתובתה ה"ה אם רוצה האשה להבטיח דמי מזונותי' וכן אם יש לו בנים קטנים שחייב לזונם כפי המבואר באה"ע סי' ע"א יש ביד ב"ד לעכב שלא יבזבז נכסיו כיון שלא יהי' אח"כ בידינו לגבות ממנו דמי המזונות כמ"ש כה"ג בחו"מ סי' ע"ג סעי' י' וסי' קי"א סי"ג בהג"ה בסופו ויעוין היטב בב"י סי' הנ"ל בשם בעה"ת ובשם תשו' הרשב"א ובשו"ת מהר"ם מרוטונבורג האחרונים חח"מ סי' י"ט באורך ולכן גם בנ"ד אם לפי ראות עיני ב"ד רוצה לבזבז נכסיו ולילך למדינה רחוקה ולעזוב את בניו הקטנים שחייב לזונם מהראוי לעכב על ידו במה דאפשר.
4
ה׳ומה שהביא קושיא בב"ק פ"ט דמשני כל לגבי בעלה ודאי מחלה הרי תוכל למכור בתנאי ע"מ שלא תמחול ואם תמחול יתבטל המכירה וא"כ אם תמחול שוב יהי' שדר"נ ול"מ המחילה וכפי הנראה כונת הקושיא להסוברים דגם בכתובה ל"מ מחילה בשדר"נ והא דמהני הכא מחילה היינו מטעם שכ' הש"ך סי' פ"ו דע"י המכירה לנחבל הו"ל כפרעון ונתבטל השדר"נ ובקצה"ח סי' תכ"ד סק"ג הביא תי' זה בשם הרשב"א ואס"ז פ"ב דכתובות וא"כ לפ"ז שפיר קשה דתיזבן לנחבל בתנאי כפול הנ"ל והוא קו' מושכלת.
5
ו׳אבל לק"מ דהא לכאורה תמוה למ"ל המכירה לנחבל הרי כשימות בעלה מקודם ממילא יגבה דמי חבלה בשדר"נ וכן תמה באספ"ז ב"ק והניח בקושיא אבל יפה תירץ בני הרב מוהר"צ נ"י דאם יגבה בשדר"ג לא יגבה רק דמי חבלה לבד ואם תמות האשה מקודם יפסיד הכל וא"כ אינו גובה עכשיו כלום משא"כ אם תמכור לו כעת הכתובה בדמי חבלה בטוה"נ שהוא על הספק הרי קנה הכתובה בפחות מדמי שויו ע"י ספק זה דאם ימות הבעל יגבה אז כל דמי הכתובה והו"ל כגבה עתה כל דמי החבלה כיון דשוה למוכרה כעת בטוה"נ כן ואם תמחול לא יפסיד עכ"פ כלום וע"ז משני הש"ס דכל לגבי בעלה ודאי מחלה ואטרוחי ב"ד בכדי לא מטרחינן והמעיין בלשון הרשב"א שבאס"ז וקצה"ח הנ"ל ימצא כמעט מפורש כן וא"כ לק"מ קו' הנ"ל דאם תמכור בתנאי הוי ג"כ טרחא בכדי דודאי תמחול ויתבטל המכירה ואי דא"כ לא תועיל המחילה משום שדר"נ ז"א דמ"מ כיון דהיא עברה עכ"פ על התנאי ומחלה בטל המכירה כמ"ש המל"מ פ"ג מזכיי' ה"ו בשם הרא"ש וטוח"מ סי' רמ"א ושוב לא יגבה גם כשימות הבעל רק דמי חבלתו והוי טירחא שלא לצורך כלל אבל יש להקשות דהמל"מ שם הביא בשם התוס' והרשב"א דבהתנה ע"מ שלא ימכרנו ועבר ומכרו המכר בטל והמתנה קיימת וא"כ ה"נ י"ל דהמחילה תתבטל והמכר יהא קיים וא"כ יש להקשות להרשב"א לשיטתו כפי הנ"ל ואף שהשיג מליו באב"מ סי' קמ"ג ס"ק ג' והעלה דבמכירה לכ"ע מהני המכירה לשעה לקיום ביטול המתנה אבל היינו משום דמועיל לשעה אבל בנ"ד הרי לא יועיל גם לשעה שהרי אם יתבטל המכירה שוב הוי שדר"נ אבל נראה דגם הרשב"א ס"ל כדעת הר"ן דבכתובה שלא הגיע זמן גביי' וגם ספק שמא לא יבוא לידי גביי' לעולם ל"מ השדר"נ שלא תועיל המחילה אלא דהוי קשיא לי' לפי סברתו הנ"ל שע"י המכירה הו"ל כגביי' עכשיו שיווי דמי הטוה"נ וא"כ כיון דכופין אותה שתמכור לנחבל כתובתה בדמי החבלה שוב קשה שלא תועיל המחילה משום שדר"נ מאי אמרת שמא לא יבוא לידי גביי' ז"א דאם לא תועיל מחילתה בודאי הוא בא לידי גביי' עכשיו דהיינו במה שמקבל הכתובה בדמי שיווי טוה"נ ולזה תי' הרשב"א דע"י מכירה פקע שיעבודה ושוב תועיל המחילה מאי אמרת שתמכור בתנאי ז"א דבמכירה לתנאי שוב ל"מ שדר"נ כלל דבאופן ביטול מכירה הרי ליכא שדר"נ בחוב כזה שלא הגיע זמנו ושמא לא יבוא לידי גביי' כלל.
6