שו"ת מהרש"ם חלק ג רצ״חTeshuvot Maharsham Volume III 298
א׳להרב המופלג בתורה מ' אליעזר סת"ם נ"י בקראקא
1
ב׳עד"ש שהתגין שעל הלמ"ד בשם אלקיך שבתפילין לא הי' מוקף גויל והביא רו"מ מד' רע"א בהגהותיו על או"ח שהתיר ע"י דבק מטלית שעי"ז יהי' מוקף גויל הנה לענ"ד בנ"ד קיל טפי מנידון רע"א כי הלא אות למ"ד א"צ לתייג מדינא וא"כ הגם שהסופרים נהגו לתייג הרי מבואר בט"ז או"ח סי' תרס"ב להוכיח מש"ס דסנהדרין דלא תפיס רק מה דחזי לי' שנחוץ וצריך לו אבל מה שא"צ לא תפיס וה"נ לא תפיס קדושת השם על התגין והגם די"ל דכיון דנהגי בכך להידור שפיר נתפס בו הקדושה מ"מ היינו מה שצריך להידור עכ"פ אבל בנ"ד שאדרבה ע"י התגין נפסול השם ע"י שאינו מוקף גויל א"כ הוא בוודאי שלא לצורך ולא נתפס בקצה התג הנוגע להנקב שום קדושה ומותר לגרור קצת מן התגין שלא יהי' נוגעים בנקב ושפיר י"ל דכשר דכל הראוי לבילה וכו' כמ"ש רע"א בתשו' מה"ת סי' י"ד בנידון שלו ולכ"ע מהני דביקת המטלית ויותר נראה לגרור משהו בראשי התגין שיהי' מוקף גויל בקצהו גם בלא הטלאי – ומלבד כ"ז הנה מצאתי ברשב"א למנחות כ"ט דמוקף גויל אין פסול היכי דרק משהו נוגע עד סופו ורק אם כל רוח אחת אינו מוקף גויל פסול וזהו דבר חדש שלא הביאו בפוסקים.
2
ג׳ובדברי הט"ז סי' תרע"ב הנ"ל הבאתי במק"א מהא דמנחות צ' גברא למאי דצריך קא מכוין ושם ס"ו גבי מירוח הקדש נראה דפליגי בזה ר"ע ורבנן ושם קיי"ל כרבנן וצריך לחלק בין הנושאים.
3
ד׳ב) מה ששאל שהקוץ של היו"ד שבאלף הי' נוגע בתפילין בהקו האמצעי אם מותר לגרור הנגיעה והנה לשי' מג"א עצמו דמיקל בסקכ"ט כתב הפמ"ג דעכ"פ צריך לגרור הנגיעה וכ"ה בתשו' רח"כ סי' מ"ט ולשי' הר"א צרפתי בתשו' רלב"ח פסול לגמרי וכ"ה בט"ז וחמ"ח א"ע סי' קכ"ה וגם במור וקציעה חולק על המג"א וע' תשו' ב"ש סי' קע"ד וא"כ לכ"ע בעי גרירה עכ"פ ולמה זה כתב רו"מ דסמך על הפוסלים ולכן התיר לגרור ולפמ"ש לכ"ע בעי גרירה ולהפוסלין צריך לגרור כל הרגל אך כיון שהוא בשם הקודש א"א להקל לגרור רק הדבק כמ"ש רח"כ ותשו' ב"ש שם. שאלה ג') שהי' כתוב בתפילין ב"פ וכתבתם ואם יגרור כל התיבה יהי' יותר משיעור ט' יודין הפסק ועשה מעשה לעשות נקבים במקום הגרר שלא יהי' ראוי לכתיבה כד' הפוסקים שאם אינו ראוי לכתיבה לא הוי סתימה כבר נהגו כל הסופרים לעשות כן ויפה עשה.
4