שו"ת מהרש"ם חלק ג ש״חTeshuvot Maharsham Volume III 308
א׳עי' מפתחות. להרב המאה"ג מו"ה יעקב שמשון העליר ז"ל אבד"ק בוזנאב
1
ב׳מכתבו הגיעני ומה ששאל בדין א' שיש לו בית עם גינה גדולה וסיעת אנשים גיזעללשאפט רוצים לשכור אצלו הגינה על משך עשרה שנים לבנות שם בתים ובכלות זמן הנ"ל יהי' הבתים להבעה"ב והם יבנו גם בשויו"ט אם יש בזה צד היתר והנה רו"מ הביא דברי ב"ח ומג"א סי' רמ"ג ויא"פ שם ותשו' חת"ס חא"ח סי' נ"ט וגם מתשו' רש"ל דמוכח כדעת יא"פ דבנקרא שמו הוי מלאכת פרהסיא ואסור אך בנ"ד דהבונים יקבלוהו לריווח עצמן שידורו בו כמה שנים י"ל דלכ"ע מותר ואי משום מ"ע אף שאין לסמוך על הכרזה כנראה מדברי הח"ס שם מ"מ בנ"ד י"ל כיון דשכרוהו לכמה שנים הוי פרסום וכמ"ש מהרי"א וב"י דלשנים רבות ממילא הוו פרסום אך דבנ"ד יש יהודים בשותפות השוכרים הנ"ל ואיכא חשש לפ"ע אך כיון דהם לא יבנו בעצמן רק ישכרו פועלים הו"ל לפני דלפני דלא מפקדינן כדאי' בש"ס דע"ז עכת"ד והנה בגוף הדבר הי' נראה דבכה"ג ג שהבונים בונים לטובת עצמן כעת ודאי דליכא איסורא דלא הוי כלל כבונה עבור הישראל בעה"ב וראי' מדברי בעה"ת שהובא בב"י ורמ"א יו"ד סי' קס"ו ס"ג בהג"ה מי שא"צ ללות מעות רק לטובת מלוה אומר לו בנה חורבה זו וכל מה שתוציא ע"ז עלי לשלם לך וכל זמן שאילי משלם לך דור בה בחנם מותר הואיל ואין כאן הלואה רק עשה לטובת המלוה ובסי' קע"ב ס"ו מבואר ד"ז בבונה שידור בה עד שיכלו דמי ההוצאה וחושב בפחות משוי' דאפ"ה שרי מטעם הנ"ל ע"ש הרי דבנין כזה הוי רק לטובת מלוה אף שאחר איזה זמן יוצמח מזה טובה לבעל הקרקע וה"נ בנ"ד ובענין הפרסום יוכלו לעשות עוד השטר בערכאות דכל מילי דערכאות קלא אית לי' וכמ"ש בשו"ת הגאון רח"כ חא"ח סי' ד' ראי' מהא דחו"מ סי' ס"ח ואני מוסיף שכ"ה בב"י סוסי' רמ"ה בשם ר"י בי רב לענין שבת גופי' דהוי פרסום. אבל דא עקא במ"ש רו"מ דיש שותפים יהודים ואיכא לפ"ע ומ"ש רו"מ דהם אינם עושין בפ"ע והוי לפני דלפני במח"כ נעלם ממנו דברי תוס' בע"ז דף ט"ו ע"ב בד"ה לנכרי וכו' דדוקא בעכו"ם שאינו מוזהר בלפ"ע שייך דבר זה משא"כ בישראל שגם הוא מוזהר בלפ"ע ע"ש ומכ"ש בנ"ד דהיהודים השותפים עוברים באיסור מלאכה ע"י עכו"ם דלשי' כמ"פ הוי דאורייתא וע' בשו"ת מהר"ח א"ז סי' ל' דבלא קצץ הוי מלאכה של תורה ובקצץ הוי דרבנן אבל בספר יריאים סי' קי"ג מבואר דעכו"ם העושה בשל ישראל הוי מה"ת וזהו כדעת הסמ"ג שהביא הט"ז ועכ"פ הוי אסמכתא כשל תורה וגם אי הוי רק מדרבנן מ"מ הבעה"ב המשכיר לו עובר בלפ"ע דגם בדרבנן איכא לפ"ע כמבואר ברמ"א יו"ד רסי' ק"ס ולכן אין מקום להתיר בנ"ד.
2