שו"ת מהרש"ם חלק ג שמ״דTeshuvot Maharsham Volume III 344
א׳לחכם אחד
1
ב׳בדין שיעור מ"ס אי הוי מה"ת שהביא דברי תר"י פ"ח דברכות דס"ל דהוי רק מדרבנן כ"ה גם דעת הב"ח ולבוש יו"ד סי' ק"כ וכבר הוכיחו במש"ז סי' קנ"ט ובפרט בס' דברי אמת להיפוך וע' בהגהת ב"ש על המשניות פ"ח דמקואות מהירושלמי סוף ע"ז בזה ובשם תשו' לחמי תודה שדחה ג"כ שי' הב"ח ועי' בא"ז ה"ל נדה סי' שנ"ט בשם בה"ג וש"פ בענין טבילת נדה וע' בסהי"ש הגדול לר"ת סי' תרכ"א תרכ"ב.
2
ג׳וע' בט"א לחגיגה י' שהוכיח דלאדם גדול לא סגי בשיעור מ"ס וצריך יותר כפי ערך גבהו.
3
ד׳ובדבר מ"ש בדין נהרות אם מחצה למחצה נוטפין וזוחלין אם פסול ורמז למ"ש הש"ך סק"י בדעת בעה"נ ואני מצאתי בהשגות הראב"ד פ"ו מפרה ה"י שכ' וז"ל אבל שאר הנהרות לא פסל שאין מתערבין בהם מי גשמים מחצה עכ"ל הרי דבמחצה פוסל ובעיקר דין טבילה בנהרות ע' תשו' אבקת רוכל סי' ס"א שהעלה ג"כ דרוב הפוסקים ס"ל כאבוה דשמואל וגם לשי' הסמנ"י וש"פ שפסקו להתיר מ"מ אם הוא נמל מקום גלוי הרי קיי"ל דאשה לא תטבול בנמל. ועוד דאפי' ר"ת מודה דבמקום שנתרחב הנהר ע"י הגשמים אסור לטבול כמ"ש רי"ו ובמהרי"ק שרש קט"ו ושכ"פ הראב"ד ואע"פ שאינו מודה להם כמ"ש בב"י וע"ש שסיים דאפי' טבלה שם לא עלתה לה טבילה ולא סמך עמ"ש בב"י לחלוק ע"ד רי"ו ע"ש בסוף התשובה ובאמת שברמב"ן פסק ג"כ כדעת רי"ו והרשב"א בנדרים שם חולק עליו וס"ל דגם ביום הגשמים התיר ר"ת ולפמ"ש הריטב"א בנדרים בשם ר"פ הלוי גם לשי' המחמירים אין בזה אלא איסור דרבנן משום מ"ע וע' בא"ז ח"א בשו"ת שבסופו סי' תש"פ שפסק להתיר גם במקום שלא הי' מהלכין בתחלה ודחה דברי השואל המחמיר בזה ואח"ז ביאר ד' התוספתא ומסיק דבנהר אין להקל בזוחלין אלא במקום שמהלך בתחלה ע"ש עוד בזה.
4
ה׳ומ"ש בדין קטפרס במעין כבר האריך בשו"ת נטע שעשועים ס' כ"ד לדחות דברי הרמב"ם והוכיח שדעת כל הפוסקים דבנהר שאין המים פוסקין לכ"ע עושין חיבור כמ"ש המרדכי בשם ר"ת ומ"ש הב"י שא"נ כן מדברי הפוסקים כונתו עמ"ש המרדכי בשם ר"ת דהוי חיבור טופח ע"מ להטפיח כרוחב שפ"ה דבזה פליגי ש"פ וזהו ג"כ כונת הר"א מוורדינא שהובא ברוקח וב"י וגם הפוסקים החולקים גבי גלגל היינו משום שהכלים לא היו נקובים כשפ"ה וע"ש שהשיג גם ע"ד הש"ך סק"פ ושצדקו דברי רמ"א שם והרמב"ם שכתב שאין הנזחלים מערבים מודה במעין ע"ש באורך וע' תשו' כ"ס יו"ד סי' צ"ו באורך בדעת רמב"ם וש"פ בזה ואכמ"ל ועכ"פ מ"ש רו"מ בדעת מרדכי דס"ל דגם במעין פוסל קטפרס ליתא דכמו דס"ל בנהר שאינו פוסק אין חשש בקטפרס ה"נ במעין שאינו פוסק.
5
ו׳אך בגוף הדבר אם יש להקל בקטפרס בדרבנן בתוס' חולין ק"ו ונדה מ"ט ותר"י פ"ח דברכות כתבו לחלק בין טבילת הגוף ובין נט"י אבל הוא תמוה מש"ס דגיטין ט"ז דעריך על אילפא ומצאתי בס' דברי אמת קונ' ג' שהעיר בזה וכיון שגם בנט"י מחמירים מכ"ש בטבילה של גוף דכתב אבל יש לחלק בין ניצוק לקטפרס וע' תשו' ח"ס סי' ר"י ובתשו' ר"מ שיק סי' ק"צ העלה שדעת הב"י ונו"ב דגם בדרבנן קטפרס אינו חיבור ובסי' קצ"ה העיר ג"כ מגיטין ט"ז דמוכח דאין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וע"ש מ"ש בדין מעין הנ"ל.
6
ז׳ומ"ש בדין גל שנתלש שבסנ"ז וש"ך ס"ק קכ"ג ע' פיה"מ להר"מ פ"ח מפרה מ"ח דמבואר דלא כהב"ח וע' רא"י חולין ל"א ב' ותשו' פרמ"ר יו"ד סי' י"ד ומ"ש רו"מ ע"ד הש"ך ס"ק ק"ד כבר קדמו בתשו' ח"ס יו"ד סי' רי"ח ובנח"א שבאשכל סי' נ"ו עמוד קל"ז אות ט' וקל"ח אות ו' וק"מ אות י' ברוב הדברים ובגוף דין פשוטי כ"ע אם מותר להעמיד בהם יעוין בירושלמי פ"ב דחגיגה הל' ה' במגריפה של עץ לא בעומד מחמת דבר טמא הוא וכו' תיפתר באוספו בנסר,
7
ח׳ומ"ש מדברי הח"ס בדין סותם בדבר המקב"ט רק להגן שלא יופסל דמותר יש להביא סמוכין מדברי הר"ש פי"ב דכלים מ"ד בסופה במ"ש ומטהרי רבנן משום שעשוי רק לחיזוק וע"ע בשו"ת ב"ש ח"ב סי' ס"ד ובהשמטות הביא משו"ת הלק"ט ח"א סי' ע"ו וגם ראי' מפ"ב דכלים מ"ה ורע"ב ופי' הגר"א שם ע"ש.
8
ט׳ומ"ש דאם המים מפסיקין גם בפחות מג"ט סגי בהמשכה דכיון שיש דבר ממשי' ליכא דין לבוד ועיין בתוס' שבת ק"א ע"א ד"ה הני ביציתא וכו' אבל אם יש בין נסר לנסר חלל פחות מג' כלבוד דמי ואע"פ שהמים נכנסין וכו' ע"ש וכן בסי' שנ"ו ס"א מבואר דבמים מפסיקין אמרי' לבוד וע' במש"ז א"ח רסי' שס"ג ובא"א סקי"ח מ"ש בזה ובמק"א הבאתי מהתוס' סוכה י"ח ע"א סוד"ה אין לבוד וכו' ועוד מכמ"ק.
9
י׳ומ"ש בדין מעין שהי' עומד מתחלה והרבה עליו שאובין דאינו מטהר בזוחלין הגם שכ"ה דעת הר"ש פ"ה דמקואות מ"ג וע"ש עוד פ"א מ"ז בשם תוספתא וע' בשו"ת מהר"ח א"ז סי' ר"ד שהביא ג"כ דברי הר"ש ובשם הר"מ בן חסדאי בזה אבל כבר כתב בשו"ת ד"ח ח"ב יו"ד סי' צ"ג שמדברי רמב"ם פ"ט הי"א נראה להיפוך וע"ש סוסי' פ"ח וסי' צ' והגם שפסק להחמיר כדעת הר"ש מ"מ העליתי בתשו' דדוקא בנמשכו המים לבריכה חוץ להמעין אבל בחפירת המעיין אפי' נעשו עכשיו זוחלין כשרים בטובל בחפירת המעין עצמו אך אם נתהוה הזחילה ע"י שאובין בזה אין להקל ועמ"ש בשו"ת משיב כהלכה סי' ח"י באורך בזה.
10
י״אומ"ש בדין נתן סאה ונטל סאה מדברי רמב"ם ודגמ"ר יעוין בירושלמי פ"ג דיומא הל' ה' בסופה שלא יאמרו כ"ג טובל בשאובין וכו' והתם הי' מעין כמ"ש התוס' בבכורות נ"ה ד"ה שמא ובא"ז ח"א סי' תשע"ט ומוכח דגם במעין איכא ס"ע אך לפמ"ש בפ"מ ומרה"פ שם יש ליישב וע' בב"י ובכ"מ פ"ד ה"ז דביוצאים המים מאליהם ע"י ששופך לתוכו שאובין גם להרמב"ם שרי וע' בצל"ח ביצה י"ד ע"ב ברש"י ד"ה ושוין ושו"ת הש"מ סי' מ"ה ויש יע"ק סוסי' ר"א בתשו' לקאמינקא וע' באשכול סי' נ"א ונח"א שם בזה.
11
י״בומ"ש בדין המשכה ע"ג קרקע אם מיקרי ראוי לבלוע וי"ל ראי' מנדה ס"א ע"א הביאו לו סדינים ושראן במים ופרסן במקום טומאה לח ובמקום טהרה יבש ובתוס' ד"ה מקום וכו' ואקרקע קאי שהי' לח מחמת הסדינים שבלע לפי שהי' רך ותיחוח וכו' ומוכח דדוקא במקום עפר תיחוח הוא בולע ולא במקום קרקע קשה וע' חו"מ ס' קנ"ה סי"ב וסי"ד וע' בש"ג פ"ד דביצה בהא דאין מולגין וכו' בשם ריא"ד משמע להדיא דכל קרקע הוי מנוקב ואולי מיירי בעפר רך ותיחוח וצ"ע.
12
י״גומ"ש להסתפק אם צריך שיהי' בעפר הבור ג"ט להכשיר המים שאובין הנובעים לתוכו דרק הקרקע יעוין בתה"ד סי' רנ"ח והובא גם בב"י בענין פקיקת הנביעה שפסק למלא עפר ב' או ג"ט דהמים הנבלעין נכשרים בהמשכה ומוכח דסגי גם בב' טפחים ואולי רק בצירוף דיעות הפוסקים דמעין לא נפסל בשאובין
13
י״דומ"ש בדין חיבור כשפ"ה שבין מקוה כשרה לפסולה אם כשר כשחזר ונסתם הנקב יעוין בר"ש פ"ו דמקואות מ"ח ופ"ח מ"א בסופה דיש ראי' להאוסרים וע' בר"ש ורא"ש פ"ו מ"א דמוכח לפי פירושם דהיכי דב' מקואות סמוכים זל"ז והנקב בתחתיתם דלעולם כשיש מ"ס באחת מתחברת עם השני' סגי בהשקת פחות מכשפ"ה וצ"ע די"ל דשא"ה דהעפר אינה מעמדת א"ע ע"ש ותבין.
14
ט״וומ"ש בדין חיבור כשפ"ה אם הוא הלמ"מ יעוין במרדכי ע"ז פ' השוכר סי' תתנ"ו בשם ראבי' דמפורש דהוי הלמ"מ ובשו"ת ב"ש ח"ב פלפל בזה עם הגאון מהרש"ק ז"ל ושניהם לא ראו ד"ז והעירני לזה ח"א.
15
ט״זועמג"א סי' ש"כ סקכ"ג בשם תוספתא ורמב"ם דמותר לחבר המקוואות בשבת וע"ש דמפורש דשני מקואות זעג"ז החוברים כשפ"ה ליכא משום חשש ניצוק גם להרמב"ם וע"ש במחה"ש ותבין וכן מוכח ברפ"ו דמקואות מ"א ע"ש ודו"ק ובשו"ת ד"ח האריך בזה ולא הביא מהנ"ל. ומה שהאריך בדין כלי שניקב בתחתיתו בסתירת דברי הש"ע מסעי' ז' לסעי' מ' הנה מצאתי בתשו' מהרי"ט צהלין סי' ר"י שהאריך להוכיח דגם להרמב"ם אם ניקב בתחתיתו סגי בנקב כ"ש ודוקא מן הצד בעי' כשיעור המטהר ואני מצאתי בתשו' חזה התנופה להרא"ש (שנדפס בשו"ת חיים שאל ח"ב בסופו) סי' נ"ח וז"ל נתברר מדברי הר"מ מרוטנבורג מתוס' דמקואות דבנקב כ"ש בתחתיתו נתבטל מכלי לענין שאיבה ולא נקראו מים שבו עוד מים שאובים ולפ"ז אפשר להביא מים לכתחלה כל מימיו ע"י כלי מנוקב בשוליו כ"ש כיון שהכלי אינו מחזיק מימיו ועכ"ז לא רצה הרב לעשות מעשה ואני אומר דבשעה"ד יש לסמוך ע"ז אם א"א בע"א וראי' מתוס' דמקואות גבי קסטלין המקלח בכרכים וממעין היוצא לתלמיד וכו' עכ"ל ואני מצאתי בתשו' הרשב"א ח"ה סי' ס"ב שהביא ג"כ מפ"ד דמקואות וסוגיא דיבמות ודברי הר"ש דבשוליו סגי בנקב כ"ש וסיים וז"ל ומ"מ יש להחמיר כפשטא של מתני' ועד שיהא הנקב כשפ"ה אין מורין בו להכשיר עכ"ל וע"ע בשו"ת אמרי אש יו"ד סי' פ"ו ושו"ת ברכת יוסף חיו"ד בסופו מ"ש בזה.
16