שו"ת מהרש"ם חלק ג שנ״אTeshuvot Maharsham Volume III 351
א׳לכבוד הרב החריף ובקי וכו' מו"ה ארי' ליבוש הערצוג נ"י דומו"צ בק' באבוב
1
ב׳בדבר העגונה מ' חיי' בת ר' ישעי' אשת ר' פנחס בר' משה מעיר טיכאוו ראיתי הגב"ע באריכות.
2
ג׳והנה לענ"ד סי' של הקרחה בראשו אף שהנו"ב מ"ת סי' ס"א כתב בפשי' דל"ה סימן ובתשו' ב"א סי' י"ד כתב דגם בצמצום מקום ל"מ אבל כבר השיג עליו בתשו' ב"ש חא"ע סי' מ"א והוכיח באורך דבצמצום מקור הוי סימ' ע"ש ובנ"ד אף דמה שאמרו שהי' בצד ראשו לא הוי צ"מ אבל מה שאמרה מדתו כחצי צ"ל וכן הי' זהו מועיל שפיר וראי' מדברי הרא"ש פ"ב דב"מ סי' י"ד וז"ל ומ"ש בספרים אילימא דארוך וגוץ האמרת אין מעידין דאמר נקב יש בצד אות פלוני לאו דוקא נקב יש בו בצד אות פ' דה"ה כך וכך אצבעות אורך הגט או כו"כ רחבו הוי סימן דהאמרת שמדת אורך החוט הוי סימן וה"ה באמר בצמצום אורך מדת הגט או רחבו והא דאמר דארוך וגוץ ל"ה סי' היינו בשלא צמצמה מדת רחבו או ארכו אלא אמרה הגט הוא ארוך או קצר דומיא דהא דקאמר אין מעידין דהיינו גופו אריך וגוץ שלא צמצמו מדת ארכו וכו' עכ"ל ומבואר דבצמצום אורך או רוחב מעידין עליו ומיחשב סימ' וה"נ בנ"ד לענין שיעור מדת הקרחה דהוי שפיר סימ' וגם אי הוי רק סי' אמצעי הרי עכ"פ בצירוף היכר הבגדים מהני שפיר כדעת מהר"ל מפראג והגם שהארכתי בשו"ת מהרש"ם סי' פ"ד בפלפול עצום לדחות ראיות הנו"ב לשי' מהר"ל, מ"מ כבר האריכו האחרונים להקל שגם ביש"ש פסק כדעת מהר"ל ודעת רשד"ם ושאר מחברים להקל אפי' בסי' גרוע בצירוף טב"ע דכלים וע' פת"ש ס"ק צ"ה ואני מצאתי בתשו' מהר"מ ב"ב הישנות סי' שע"א וז"ל שאלו את רבי על יהודי שהלך לכפר מהלך יום א' ואמר שיחזור בו ביום ולא בא כי נהרג ביער אבל לא ראו אותו ולא הכירוהו כי שמטוהו הכלבים אבל אומרים שיודעים שזהו שמכירים כליו מכיון ששמעו שיהודי א' נהרג וגם אשתו אומרת שבעלה הוא כיון שיש לו שומא והשיב רבי אע"פ שיודעים שאותו הי' כיון שאין עדים שראוהו כשנהרג גם שום גוי אינו מסל"ת וכו' לא מהני וגם כליו אינו סימן דחיישי' לשאלה אבל ע"פ השומא שאשתו אומרת יש לסמוך עלי' ולהתירה כי כמו שנאמנת לומר מת בעלה כן נאמנת ע"ז עכ"ל ולכאורה הוא נגד הש"ס דשומא לאו סימן ובע"כ דמ"מ בצירוף כליו גם סי' גרוע מהני ואי נימא שהי' בצמצום מקום א"כ מוכח מזה כדעת רד"ך, והרי לפניך רב קדמון משרי הראשונים שפסק בשם רבו וגם הוא הסכים והביאו להלכה להתיר בכה"ג וד"ז נעלם מכל האחרונים והחמירו בשומא והיכר כליו, ומכ"ש בקרחה בצמצום מדתו וצירוף כלים דמהני לכ"ע. וגם כיון שנמצא עוד סי' בשפתו שנסדקה באמצע ומבואר בתשו' גאוני בתראי סי' ס"ד בתשו' הג' ר"א הורוויץ דגם להסוברים דשני סי' אמצעים אין מצטרפין וגם ס"ל דלא כהרד"ך וגם צ"מ לא מהני מ"מ בדאיכא ב' סימנים כאלו י"ל דלכ"ע מהני וה"נ בנ"ד שסי' הקרחה הוא בצמצום מדתו והסדק שבשפה בצמצום מקום לכ"ע יש להקל וכבר כתב מהרי"ק שרש קפ"ד דבצירוף סימנים באיש א' יש להקל ומכ"ש בצירוף היכר הכלים.
3