שו"ת מהרש"ם חלק ג שנ״דTeshuvot Maharsham Volume III 354

א׳להרב מו"ה ארי' שלמה נאווימיאסט סט דומ"ץ דק' קאמאראב נ"י ברוסיא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו במה שפסק הכר"ו סי' ס"ט בהא דבישרא דתורי צריך בישולא דגם בשר עגל בכלל דשור בן יומו קרוי שור ורו"מ השיג עליו דבדבר שתלוי בטבע נראה בחוש דדוקא בשר שור זקן הוא קשה להתבשל משא"כ בשר עגל והביא גם מחולין קל"ב ע"ב בהא דזרוע לאחד וקיבה לאחד לחיים לשנים ופריך מהא דבמערבא פלגינן להם התם בדתורא ופירש"י בשור גדול שאבריו גדולים וכו' הרי דלשון תורא היינו שור הגדול – והנה מאז זה זמן רב כתבתי בהגהות ליו"ד שדברי הכר"ו תמוהים שהם נגד החוש ומה שהאריך רו"מ בענין השיעור אימתי נקרא שור (והביא מהיש"ש פ"ז דב"ק סי' ה' דאחר שנתו קרוי שור דכתי' כבש ועגל בני שנתים והביא רו"מ מהא דפ"א דפרה ור"ה דף י' ותוס' שם וש"ס דר"ה כו' בהא דתיטב לד' משור פר ופי' ר"ח שם ורמב"ם פ"א ממעה"ק וערוך ערך שר ורש"י ואבן עזרא פ' ויקרא והאריך בזה דיש לתפוס דבן ג"ש קרוי פר והנה לפע"ד אין לדמות לשון הש"ס ללשון תורה והא ודאי א"א לו' דבלשון הש"ס נקרא שור בן יומא תורא שהרי הש"ס קרי להו עגלים וסייחין כדאי' בב"מ כ"ח ע"ב ושם ס"ט ע"ב שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו וכו' וברשב"ם ב"ב ע"ח ב' דסיח היינו בן חמור וע' בב"מ ע"ג א' בתורא דנפיש פסידייהו ופירש"י דתורא היינו שבוצרין כרמים בשוורים בעגלות ור"ח גריס בתוורי שמוכרים עגלים קטנים מן העדר וע"ש דף ל' ריש ע"א ברש"י ותוס' שם וגם בע"ז ע"ב ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים וכו' ועוד בכמ"ק ובפסחים קי"ב ע"ב ריש תורא בדיקולא סק לאיגרא וכו' ניזהא דתורא וכו' שלא ינגחנו והי' נראה דכל זמן שאינו ראוי למלאכה ולנגיחה אין להקל לחשבו כבישרא דתורא ובפרט תוך שנתו הרי בחולין בהא דאלו עורותיהן כבשרן קרי לי' עגל הרך וע' בשמ"ח סי' ל"ט לענין סרכות אבל הנה מצינו בב"מ פ"ו ע"ב ויקח בן בקר רך וטוב ואר"י בן בקר א' רך שנים וטוב תלתא התם תלתא תורי לתלתא גברי וכו' הרי דבן בקר המפורש בברייתא דר"ה י' דלר"מ בן בקר בן שתים והש"ס קרי להו תור וע"ש עוד מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס ופירש"י שלא עשה מלאכה ומוכח דנקרא תור גם קודם שעשו בו מלאכה ומ"מ י"ל דע"י המלאכה מתקשה בשרו וכ"ז שלא נעשה בו מלאכה בשרו רך לכן כשנתנו ברבורים אבוסים הביאו תור ממרעיתו בדלא אניס כדי שיהא בשרו רך אך לפמ"ש מהרש"א בח"א שם הא דנקט בדלא אניס היינו מפני שאין אובסין אלא שוורים שאין עושין מלאכה דשור שמן אינו ראוי כ"כ למלאכה ומ"מ נראה דאין להקל בבשר שור אא"כ הוא כבר רגיל במלאכה זמן רב שעי"ז בשרו מתקשה כנודע וגם רק אחרי ג' שנים דגם כל קולת הט"ז רבים מפקפקים והבו דלא לוסיף.
2