שו"ת מהרש"ם חלק ג שנ״טTeshuvot Maharsham Volume III 359
א׳להרב מו"ה צבי יהודא מאמעליק נ"י מקאליש מחוז ווארשא
1
ב׳מכתבו הגיענו ובדבר אשר נתעורר במה שנהגו לומר ה' זכירות ומפסיקין בפסוקי דלא פסקי' משה גם בעיני יפלא ומאז תמהתי במה שאומרים במזמורי שבת זה שיר שבת של יום השביעי וכו' מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד' ומפסיק באמצע הפסוק ואף שדעת הכלבו דבכתובים שרי מ"מ הרי דעת התוס' שהובא במג"א סי' תכ"ב שם דגם בכתובים דינא הכי ועי' בח"א כלל ה' והי' נ"ל דכמו דבדרך תפלה שרי כמ"ש המג"א סי' רפ"ב ה"נ דרך שבח דגם זה בכלל תפלה וכמ"ש כה"ג הב"י סי' מ"ז בהא דברה"ת דבאומר ק"ש אינו בכלל ד"ת שאינו מכוין לשם ד"ת וג"ז בכלל תפלה ועי' בב"י סי' ק"ז דגם תפלת שבת שהוא שבח כיון שנתקנה כנגד תפלת י"ח דיינינין לה כבקשת רחמים ואף דבזה י"ל דדוקא תפלת י"ח ולא ברכת ק"ש אבל הרי הבאתי מדברי ב"י דגם ק"ש בכלל תפלה א"כ ה"ה ברכות ק"ש ועי' תוס' שבת י"א ע"א ד"ה כגון רשב"י וכו' האי מצלי היינו ק"ש ע"ש הרי כמ"ש הב"י וה"נ הברכות של ק"ש בכלל ובזה י"ל גם מה שהקשה בנש"א כלל ה' במ"ש בתפלת ר"ה ד' וכו' יגן עליהם אך לפי"ז צ"ע בהא דהקשה התוס' בסוכה שהובא במג"א סי' תכ"ב בפסוק אנא ד' הושיעה נא וגם לשי' מג"א ל"ק קושי' התוס'– ומ"מ ליישב המנהג י"ל כן אבל לענין הזכירות אפס מקום ליישב וגם בלא"ה לפימ"ש האשכול הלכות חנוכה ופורים סי' י' אין יוצאין מצות זכירת עמלק אלא מתוך ס"ת ובנח"א פקפק גם לענין זכירת שבת וזכירת יצי"מ ע"ש מ"ש ליישבו ולכן שוא"ת עדיף ומוטב לכוין בברכת אהבה רבה כמ"ש המג"א בשם האר"י ז"ל – אבל בגוף דין ברה"ת בפסוקים שהם דרך בקשה הגם שהט"ז סי' ח' סק"ה פסק ג"כ דא"צ לברך אבל מצאתי בתשו' פאה"ד לרמב"ם סי' ק"ד דמפורש דצריך לברך בה"ת גם בכה"ג וצע"ג ועי' בט"ז סי' תקפ"א סק"ב – (ז"ז מ"ש רו"מ בשם הגאון ר"ח ברלין אבד"ק יעליסאוועט גראד נ"י דפרשה היינו ענין וכמ"ש הגר"א הובא בשערי רחמים לענין קריאת שמו"ת וכן מ"ש רו"מ מתוס' מגלה דהיכי דשאר הפרשה מדבר בענין אחר מותר להפסיק וכן משום טירחא דציבורא שרי כמ"ש כה"ג הב"י או"ח סי' מ"ט בשם כלבו וכן עפ"ד הרא"ש וטור א"ח סי' קט"ז יש מקום לומר כן ליישב קצת מקומות שנהגו להפסיק – והנני כמזכיר מ"ש הט"א לר"ה ל"א לחלק בין פרשה לפסוק היכי שבדעתו להשלים בזמן אחר.
2
ג׳ומה ששאל באחד שחייב לראובן חוב גדול ולשמעון חוב קטן ואין בידו לפרוע רק כפי סך חוב הקטן אם מחויב לפרוע להקטן מפני שיסלק כל החוב משא"כ כשיתן להגדול הרי לא יפרע כל החוב יעוין בברכ"י לאו"ח סי' רפ"ד במ"ש בשם תשו' פני משה דמבואר דאם הקטן עני מצוה שיפרע לזה יעו"ש מ"ש ראיות לזה ונראה מזה דבשניהם שוים בעושר ועוני יש ליתן לכל א' חלק כדין סידור בע"ח שבסי' ק"ד ס"י ובשו"ת שם אריה חו"מ סי' ס"ו העיד דהמנהג בכל ב"ד בזה"ז לחלק לפי ממון ועי' שו"ת אמרי א"ש ח"מ סי' י"ב ג"כ בזה.
3
ד׳ומה שהקשה ע"ד מג"א סי' ס"ו סוסקי"ב בדין מי שאין לו תפלין שלא יתפלל בציבור בלא תפלין ותמה דבכה"ג שיניח באותו יום תפלין אלא שעכשיו אין לו אינו כמעיד עדות שקר כמ"ש הלבוש סי' נ"ח וגם משום דהוי כמקריב זבח בלא נסכים כ' בתשו' שו"מ תנינא סי' ע"ט דאין מחו"ז לבו ביום א"כ מוטב להתפלל בציבור בלא תפלין והא דלובש תפלין בין גל"ת היינו משום דל"ה הפסק כלל – הנה בגוף ראיית מג"א כבר העיר בא"ר סי' נ"ח סק"ה די"ל דהתם ל"ה הפסק דדמי לאמר גביל תורי דלקמן סי' קס"ג ורמז לתשו' הרשב"א ח"א סי' קפ"ה ושם מבואר דהא דבברכות ט"ו הגיע זמן ק"ש וכו' ומניח תפלין וקורא ק"ש ומתפלל אלמא דמפסיקין לק"ש משום מצות הנחת תפילין התם טעמא משום דתפלין צורך ק"ש הם לפי שאמרו כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו וכו' ויניח תפלין ויקרא ק"ש ויתפלל וזה מלכות שמים שלימה אבל לעלות לתורה אין להפסיק בק"ש עכת"ד הרשב"א שם ומוכח דגבי תפילין אינו הפסק וא"כ נדחה ראיית מג"א ומ"מ סיים הא"ר דלהלכה ימתין עד שיהי' לו תפלין.
4
ה׳ומ"ש רו"מ מדברי הלבוש ופר"ח ע"ש במש"ז סי' נ"ח סק"ב מ"ש בזה – ומ"ש בשם השו"מ לא מצאתיו שם אבל אני תמה שהרי גם לאחר כמה ימים יוכל להקריב נסכיו כדאיתא במנחות ט"ו אך משום מעיד עדות שקר הגם שאם מניח אח"כ במקום אונס ליכא משום עדות שקר מ"מ מוטב שיניחם בשעת ק"ש ותפלה וס"ל להמג"א וא"ר דעדיף להתפלל ביחיד ולעשות המצוה מהמובחר.
5
ו׳ומה ששאל במי שהוא בדרך ונעשה אבל ל"ע וב"ב אינם יודעים אם מחויב להודיעם שלא יעסקו במו"מ כבר נשאל בשו"ת השיב משה סי' נ"ח והעלה שא"צ להודיעם ע"ש טעמו.
6
ז׳ובדבר הנחת תפלין בחוה"מ בביהכ"נ שיש מניחים ויש שאינם מניחים אם שייך משום לא תתגודדו הנה אמת שבתשו' ב"ח החדשות סי' מ"ב באמצע התשו' הגדולה כתב שיעשו כולם ע"פ הרוב ואם המיעוט יעשו בע"א איכא משום ל"ת ואני בתשו' שכתבתי בד"ז מכמה שנים הארכתי בזה והבאתי מתשו' מבי"ט שהביא רו"מ (עמש"ל ח"ב סי' י"ב) ודברי רמ"ה הובאו גם בבדה"ב שבב"י יו"ד סי' רמ"ב וכתבתי שמכל הפוסקים ל"נ כן ולדינא העליתי ע"פ דברי הריטב"א יבמות י"ג ס סוע"ב דבאיסור תורה אין להשגיח משום ל"ת וה"נ הרי לדעת הסוברים דמותר להניחם בחוה"מ איכא חיוב תורה וכן להיפוך לכן אין בזה משום כ"ת ואחר זמן רב מצאתי בשו"ת פרשת מרדכי חא"ח סי' ד' שהעלה כן לדינא מטעם אחר כיון שהמחלוקות בין הפוסקים מכמה דורות וכו' יעו"ש עוד בזה וכסברתו מבואר בתשו' רדב"ז ח"ה לשונות הרמב"ם סי' אלף שפ"ד ע"ש ותבין ואין פנאי להעתיק כל התשו' הארוכה שכתבתי בענין זה.
7