שו"ת מהרש"ם חלק ג ש״סTeshuvot Maharsham Volume III 360
א׳להרב מו"ה שלום גוטמאן נ"י דומ"ץ דק"ק יאס
1
ב׳מכתבו הגיעני ואשר דרש מאתי להודיעהו שיעור מקוה בזה"ז שנשתנו המדות והנה כבר כתב בתשו' חיים שאל ח"א סי' ע"ד אות י"ח בשם ר"ס גאון והמבי"ט שאין לסמוך על חשבון המדות רק למדוד באצבעות אגודלין והוא הנקרא צאהל באמת הבנין ואף שבדע"ת כתבתי כמ"פ כי ב' לענטעמענוער הם צאהל יעו"ש בקו"א אות ט"ז לסי' ל"ה ס"ק קט"ז דאין להקל לענין מקוה ובפרט להסוברים דבעינן אצבעות שוחקות ועי' בספר מי השלוח ובהסכמת הגאבד"ק לבוב ז"ל ובדבר זה האריכו בתשו' מהר"י אסאד חיו"ד סי' ר"ד ר"ה ודחה דברי הכר"ש ועי' שו"ת שערי צדק חיו"ד סי' קנ"ו ותשו' מהר"ם שי"ק סי' קצ"ט – ולפימ"ש הר"מ שי"ק עולה שיעור המקוה כפי ליטער של מדינתינו שבעה מאות ותשעים ושמונה ליטער כי החמיר דצ"ל י"ג איימער ורביע וזיידעל וחצי ועולה ערך חמשה מאות ושלשים ושנים מאאס ועי' בעקרי הד"ט חיו"ד סי' כ"ב אות ח' באורך ולא אדע אם הליטער של מדינתיכם שוה עם מדינתינו ולכן מוטב לשער רק באצבעות הנקרא צאהל של בנין והם יותר מעט מן ב' צענטעמעטער וכשיעור רוחב אגודל של אדם גדול בקומה באמצע מקום הרחב ויחשוב האורך ורוחב החפירה וגבהו ויחשוב בתשבורת שיעלה כפי המבואר בש"ע. וכפי שכ' רו"מ שהחפירה הוא באורך ורוחב אמה א' וד' אצבעות היינו כ"ח אצבעות נמצא שיש בכל גובה אצבע א' סך שבעה מאות ושמונים וארבעה אצבעות וכפי הגובה עד הגשר שהוא רק ב' אמות בס"ה שבעה ושלשים אלפים וששה מאות ושלשים ושנים אצבעות וחסר עוד להשלים מ"ד אלף וקי"ח וחצי אצבעות סך ששה אלף וד' מאות ושמונים וששה וחצי אצבעות והוא ערך שמנה וחצי אצבעות גובה בהמים למעלה מהגשר. ובדבר האשה שישבה עם גה"ב שלא במקום מיתה וקבורה הדבר פשוט שצריכה לישב כל ז"י כמ"ש בש"ך סקי"א וכ"ה בלבוש ושד"ח מערכת אבילות אות ע"ב בסופו – ומ"ש בשם הגהת ח"ש דגה"ב היינו מי שחייבים לכבדו והבת דאינה יורשת אינה גדול הבית הנה המעיין בדברי רשב"א שבבדה"ב שבב"י ימצא דאינו תלוי בירושה אלא במי שעיקר הבית תלוי בו.
2
ג׳ומה ששאל באשה שהיתה בדרך ומת לה ילד ובעלה התחיל להתאבל אחר קבורה ובשעת קבורה היתה תוך עשרה פרסאות ואח"ז הרחיקה נדוד וחזרה ובאה לביתה אם נלך אחר שעת קבורה הנה מלשון הרשב"א שבבדה"ב הנ"ל שכתב וז"ל כתב הרשב"א שנשאל במ"ש בא ממקום קרוב מונה עמהם אם צריך להתעכב שם וכו' והשיב כל שבא ממקום קרוב נעשה טפילה להם והו"ל כאלו ה' עמהם משעה שחלה האבילות דהיינו משיסתם הגולל ומונה עמהם דקאמר מונה כהם קאמר שרואים כאלו הי' עמהם והתחיל למנות משעה שהתחילו הם למנות עכ"ל א"כ הכל תלוי בשעת חלות האבילות משנסתם הגולל וכיון דבאותה שעה היתה במקום קרוב והוי כחלה אז האבילות עלי' דגם בהרחיקה נדוד מ"מ לא בטיל האבילות ממנה והרי בשמע מהמיתה וזלזל במקצת הימים ולא נהג אבילות מונה ז' ימים מיום הראשון כמ"ש בסי' שצ"ו ס"ב וע"ש בטו"ז מדברי מהר"מ ורא"ש בענין הדיחוי ובנ"ד לכו"ע לא הוי דיחוי ועי' בש"ך סי' ש"מ סק"מ בשם הרמב"ן ופשוט דאין חילוק בין אם באותה שעה עמדה או מהלכת בקרון כיון דטעמא מפני שהיתה ראוי' לבא באותו יום לביתה ובפרט דלשי' כמה אחרונים בזה"ז שנתחדש מרכבת הברזל של קיטור גם ביותר מי"פ מקילין כמ"ש בשו"ת ח"ש הנספח להר המור סי' י"ג בשם כמה רבנים. ועי' במקנה לקידושין ל"ג שהעלה דאם הסדין שיושב בו (שקורין פאליפישיק) אינו מחובר להמוכני מקום הילוך הגלגלים ונשמטים זמ"ז אין רוכב כמהלך דדמי לספינה בב"מ ט' ועי' שבת מ"ד ע"ב ע"ש א"כ אפשר דגם בנ"ד כן הוא א"כ פשיטא דאין ספק כלל וגם אשה הנו"נ לגבי בעלה טפילה הוא ובעלה נקרא גה"ב ועי' במל"מ רפכ"א מאישות בשם מהרי"ט ומ"ש עליו לענין אם מציאתה לבעלה דהוי סד"ד והרי גבי אבילות כל ספק להקל (ועמש"ל ח"ב סי' פ') ועוד דגם אם מע"י שלה אבל מ"מ האשה היא שדה של בעל כמ"ש התוס' כתובות ב'.
3
ד׳ובדין הבן הנולד מישראל שבא על הנכרית כבר נשאלתי בזה מהרב דק"ק מעדיאש במדינת ז"ב (עמש"ל סי' וסי' – בכל דינים אלו) והעליתי בתשו' ארוכה דאם גם האשה רוצית להתגייר מותר לקבלם כמ"ש בשו"ת טטו"ד מה"ק סי' ר"ל וביארתי באריכות בראיות כן אבל אם היא אינה מתגיירת אין למול את בנה וכמ"ש בתשו' מהר"ם שי"ק סי' רמ"ח רק אם האשה מסכמת למולו ולטובלו מותר למולו בחול ולברך ובלא טבילה יש למולו בלא ברכה ע"ש באורך וע"ד שאלתו במי שאשתו י"ל ח"ב ר"ל מכמה שנים והוא עני ויודע שהי"ל כן קודם נישואין הנה גם בד"ז הארכתי בתשו' להרב אבד"ק אזערני (ח"ד ס' רי"ח) והבאתי מתשו' רדב"ז ובש"ר ומהר"ח א"ז ותשו' תפ"צ ונפש חיה ופלפלתי בדברי תשו' הרא"ש ונוב"י ואין עת להעתיק כל התשו' אבל לדינא העלית' דאם יברר שהי"ל כן קודם נישואין יוכל לזרוק לה גט בע"כ גם לשי' הנוב"י אבל לדינא נראה דבכל גווני יוכל לזרוק לה גט בע"כ ודלא כהנוב"י וכ"ה בתשו' ד"ח וגם בתשו' נפ"ח שם ותשו' טה"א אבל להתיר לישא אחרת אין להקל בלא ק"ר – ולענין הכתובה באם הוא עני יקוב הדין ביניהם ויבטיח באוהיו"מ הן בד"י הן בדא"ה אחר שישבע שבועת אין לו שיתן לה כשתשיג ידו וד"ז תלוי כפי ראות עיני ב"ד אחר שיזמינו האשה והתראה שתקבל הגט כנודע.
4