שו"ת מהרש"ם חלק ג נ״חTeshuvot Maharsham Volume III 58
א׳ב"ה ה' לך י"א מרחשון תרס"ב ברעזאן
1
ב׳להרב המאה"ג בנש"ק וכו' מו"ה משה אייכענשטיין נ"י אבד"ק זידיטשוב ולהדיין הרב ר' אלי' ניי- מאן נ"י
2
ג׳מכתבם הגיעני וע"ד שאלתם באשה שספרה ז"נ ולעת ערב של יום ז' בדקה א"ע ומצאה בקצה אחד של העד אודם ולא טבלה וכן בדקה ביום שאחרי' ומצאה כן ומפני שהרגישה קצת כאב בצד מציאת הדם שנתהוה לה הכאב עוד מימי לידתה ועסקה ברפואות ופסק הכאב ועתה חוזרת ומרגשת עוד קצת כאב במקום ההוא ואין שם מכה אלא שהבשר אדום שם כעין הבער (ענטצינדונג) ועוד בשנה העבר הי"ל כן ובחנה ונסתה כ"פ בבדיקות ונתברר לה שאם בדקה בשאר מקומות שבפניה בלא נגיעה ממקום ההבער הי' נקי ואם הי' במקום ההבער מצאה דם אבל בכ"ז צוה רו"מ לנסות גם עתה כן ובחנה ולא מצאה דם גם בנגיעתה בעד במקום ההבער עכת"ד השאלה והנה רו"מ האריכו למעניתם לצדד די"ל דההבער דומה למכה שידעו שמוציאה דם כיון שבחנה כ"פ מאז ונתברר לה שהדם יוצא משם א"כ בכה"ג א"צ ז"נ כמ"ש הש"ך סי' קפ"ז ס"ק כ"ג וגם אם נדון אותה כמכה שא"י אם מוציאה דם כיון שיש לה וסת קבוע הרי לשי' הטו"ז ופליתי א"צ ז"נ אך לשי' הש"ך סק"כ צריכה ז"נ והנה בגוף דברי הש"ך כבר הבאתי בכמה תשובות בשם תשו' פנ"י סי' א' ותשו' שער אפרים סי' ע"ו ותשו' כתר כהונה סי' מ"ו ונט"ש סוסי' כ"א בשם שב יעקב סי' מ' שפסקו להקל דלא כהש"ך ואף שראיתי בשו"ת בש"ר סי' ק"ו בכסד"ה שם שתמה איך אפשר להקל במכה שא"י אם מוציאה דם הרי בכל סד"א באתייליד ריעותא קיי"ל דלא מוקמינן בחזה"ת והביא מדברי הש"ך סי' נ' ותב"ש סי' כ"ט בזה ע"ש.
3
ד׳אבל לענ"ד י"ל לפמ"ש מהרש"א בכתובות ט' דדם נדה שלא בש"וו לא שכיח וכ"ה בב"ש א"ע סי' ס"ח ס"ק ג' א"כ רובא מסייע לומר דבא מהמכה וגם לשי' הפ"י שם וע"ש בקו"א אות כ"ה והרי העלה הג' רח"כ דשלא בש"וו איכא חזה"ג שאינה רואות דם מהמקור ואף שהנו"ב סי' ס"ג השיג עליו כבר האריך בתשו' נט"ש סי' כ"א להוכיח כדעת רח"כ ונודע דחזה"ג אלימא מכל שאר חזקות ואפי' מרובא וגם למ"ד ווסתות דרבנן היינו משום דאיכא לנגדה חזה"ת אבל לענין להקל שלא בש"וו בוודאי מהני חזה"ג מדאורייתא וכמ"ש הסד"ט סי' קפ"ז ס"ק י"ד שהביא גם רו"מ וכיון דאיכא תרי חזקה חזה"ג וחזה"ת לכ"ע יש להקל בשל תורה גם באתייליד ריעותא כמ"ש בפתיחת חיבורי גי"ד אות ט"ז דגם התב"ש מודה בדאיכא גם חזה"ג ושכ"ה בתשו' בר"א ע"ש מ"ש בזה וה"נ בנ"ד.
4
ה׳אך דבנ"ד י"ל דהכאב אין לה דין מכה כלל וכבר העיר בזה רו"מ אבל לענ"ד כיון דבנ"ד נתהוה הכאב מעת לידתה ומבואר בהגש"ד וד"מ סוסי' קפ"ז אות ז' דע"י הלידה מתהוה מכה בצדדין המוציאה דם ותולין בזה א"כ אף שעסקה ברפואות ונתרפאה כיון שחזר ונתעורר הכאב במקום ההוא ממש איכא הוכחה ורגל"ד שחזרה ונתעוררה המכה הראשונה כמ"ש כה"ג בתשו' מהרי"ק שהובא בב"י יו"ד סי' רס"ב לענין מילת הקטן שחלה חולי שי"ב סכנה והוקל מעליו חליו ואחר איזו ימים חזר להיות קדחת קטנה ופסק דגם אם פסק הקדחת לגמרי בנתיים כיון שחזר להיות קדחת קטנה איגל"מ שלא הבריא עוד מחלי' הראשונה ודינו כחולי שיב"ס ע"ש ובתשו' מבי"ט ח"א סי' רמ"ח בדין שפחה שהועד עלי' שהיתה נפוחה ברגלי' מאז בבית המוכר ע"י חולי הנקרא טרופשיא"ה ועתה נתגלה הניפוח בבית הקונה והמוכר טען שאינו מחולי הנ"ל והשיב שאם הנפיחה כמו שהי' מאז גלי סיפא ארישא דחדא מלתא הוא והביא ראי' מפ"ד דנגעים גבי בהרת שהלכה וחזרה בסוף שבוע דאם הוא באותו מקום אמרינן דהוא היא כמות שהיתה וגם ראי' מהא דנמצא שערות תוך י"ב אע"ג שנמצא גם אחר י"ג באותו מקום תולין שהן שומא לכן מוציאין ממון עפ"י הוכחה זו ע"ש ועמ"ש בדע"ת סי' א' ס"ק מ"ב ובקו"א שם מכמ"ק בזה ושם הערותי די"ל דדוקא בנגעים דינא הכי אבל מדברי ירושלמי ורמב"ם פ"ד מרוצח וכ"מ פ"ד מטו"מ מוכח דגם בשאר דברים הוא כן אך כפי הנראה ממכתב רו"מ פסק הכאב לגמרי מזמן הלידה בינתיים אלא שעתה חזר ונתעורר עוד קצת כאב א"כ י"ל דבכה"ג לכ"ע הכאב אין דינו כמכה אף שנתעורר באותו מקום ממש אכן עוד נראה דאף דכאב אין דינו כמכה מ"מ ביש הבער ואדמימות הבא ע"י צרירות דם דינו כמכה שהרי מבואר בשבת ק"ז ב' דגבי שרצים שיש להם עור אם נצרר הדם אעפ"י שלא יצא נקראת חבורה וע"ש ברש"י ובחולין מ"ו ע"ב וז"ל נצרר הדם ונאסף במקום אחד דהיינו האדים העור מבחוץ אעפ"י שלא יצא וקרי לי התם חבורה שאינה חוזרת דכיון שהאדים העור מבחוץ קרי לי' חבורה שאינה חוזרת דכיון שהאדים העור מבחוץ בידוע שנקרע העור מבפנים וסופו לינקב ולצאת וה"נ להאי קרום הריאה חשבת לי' כעור גמור וכו' עכ"ל והרי גבי אדם כיש לו עור דמי דהא דבאדם עורו כבשרו דוקא לענין טומאה ומדרבנן אבל לשאר דברים עורו לאו בשר הוא כדאיתא בחולין קכ"ב ע"א וכ"ה להדיא בירושלמי רפי"ג דשבת ה"א ע"ש בפלוגתא דר"י ור"ל וכ"ה בראש יוסף רפ"ז דשבת דאדם יש לו עור מיקרי וא"כ כשנצרר הדם סופו לצאת א"כ כמכה שמוציאה דם או עכ"פ במכה שא"י אם מוציאה דם דמי ושפיר יש להקל בנ"ד ובצירוף שהוא באותו מקום ממש שהיו הכאב ע"י הלידה שהי' שם מכה ממש וכמש"ל בודאי יש להקל ולדון מקום הכאב וההבער כמכה ממש וגם מ"ש רו"מ דיש לצרף ספק שמא בא ממקום ההבער שהוא קרוב לחוץ יעוין בפ"י בקו"א לכתובות ט' שרמזתי לעיל שצידד כה"ג לענין דם בתולים אלא שלא החליט כן למעשה ועכ"פ בנ"ד יש לצרף ד"ז וגם באשה השניי' שהי"ל בועה קטנה אדומה סמוך לשפת הרחם תרי כל מכה שיכולה להתגלע ולהוציא דם תולין בה וה"נ בזה
5
ו׳ומ"ש רו"מ מדברי התוס' נדה י"ז סוע"ב בד"ה ואין שורפין וכו' וי"ל משום דדמי החדר מצוין ביותר כדאמר בב"ב כ"ד רוב ומצוי קאמרת ולא חשוב חזקה וקורבא לגבי רובא אלא כפלגא ופלגא עכ"ל וע"ז תמה דהא בש"ס דב"ב שם הדר בי' רבא מההוא והאריך בזה וכל דבריו במח"כ לא נראו בעיני ואין עת להאריך בדברי פלפול שאין נ"מ למעשה אבל כוונת התוס' הוא פשוט דכל כוונתם רק דעכ"פ רובא איכא נגד חזקה וקורבא והו"ל כפלגא ופלגא כמבואר בלשונם בסוה"ד דנקטו רק רובא והזכירו ממ"ש שם בתחלה דהוי ס"ל דרוב ומצוי איכא ועי' תשו' נט"ש סי' ס"ד שהוכיח מדברי תוס' אלו דגם בדאיכא קורבה וחזקה רובא עדיף דדוקא אליבא דרב קטונא הוי כפו"פ משא"כ לדידן ודלא כהפרמ"ג באו"ח שנסתפק בזה ועמ"ש בדע"ת סי' מ"ח ס"ק ל"ט בזה ומבואר דס"ל כמ"ש דאל"כ אין ראי' מכאן להיכי דליכא רק רובא בלבד וז"פ.
6