שו"ת מהרש"ם חלק ג פ״דTeshuvot Maharsham Volume III 84
א׳להרב וכו' מו"ה יעקב הילסקיר נ"י מו"צ דק' קלאשקוויטץ ברוסיא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בס"ת א' שהגיהו בעל מגיה ואח"ז בא לשם מגיה אחר אשר משובח שמו ונתנו לו הס"ת ואמר שמצא בו איזו טעיות ורצה סך רב בעדם ואז יגלה אותם ולא באו להשוואה ונסע משם למרחוק ואח"ז נתנוהו למגיה א' ומצא בו ב' טעיות ותיקנם אם מותר לקרות בו ורו"מ הביא מה דפליגו רבי ורשב"ג בשדה שנאבד בה קבר אי אמרי' היינו הך שאבד והביא מהנו"ב מ"ק חא"ע סי' מ"ו ותב"ש סי' ס"ג סקט"ו ובנ"ד קיימא בחז"א ודמי להא דהמביא גט ואבד שהביא תב"ש שם עכ"ד ולענ"ד כיון שכבר הגיהו הס"ת ויצא בחז"כ הגם שמצאו בו ב' טעיות הוי בחז"כ אף שמקודם הי' בו הרבה טעותים וראי' מדברי המג"א סוסי' תס"ה דאף שהי' הקש מלא גרעינים מ"מ אחר שדשוהו הוי בחזה"ת עד שימצא בו ג' וה"נ בזה ואף דלשי' כמ"פ קיי"ל כרבי דבתרי זימני הוי חזקה ז"א דהא לשי' כמ"פ קיי"ל כרבי גם בהך דשדה שנאבד בה קבר וכו' וע' בשו"ת שברא"פ בסופו סי' ל"ח וא"כ ממנ"פ יש להקל ובפרט בצירוף ד' הפוסקי' דמותר לקרות בס"ת פסול פשי' דיש להקל.
2
ג׳וגם כבר הוכיח הנו"ב שם דבדרבנן יש להקל וה"נ כל קרה"ת חוץ מן פ' זכר ופרה רק מדרבנן וגם איסור ברכה לבטלה מדרבנן ולא נשאר החשש רק לענין פ' זכר ופרה ולפמ"ש במש"ז א"ח סי' ש"ג סוסק"ט יון שכבר הוחזק להקל בדרבנן יש להקל גם בשל תורה ע"ש ותבין.
3
ד׳שוב העירני חתני הרב הגאבד"ק יאנוב נ"י דלפמ"ש התוס' בפסחים דף ו' ע"ב ד"ה הניח כו' א"נ אתי אפי' כרבי ומיירי כגון שא"י כמה ככרות הניח וצריך בדיקה שמא לא מצא כולם ע"ש א"כ י"ל דגם בנ"ד גם אי קיי"ל כרבי חיישי' שמא לא מצא כל הטעיות ולכן צ"ע – ולפנ"ד יש להעיר עוד מתוספתא פ"ט דטהרות המאבד והמוצא ברה"י וכו' ר"ש מטהר שאני אומר מחט שאבד הוא מחט שמצא ומודים חכמי' לר"ש במניח ושכח כו' ברה"י כו' המאבד ומוצא בתוך הבית שהוא בחזקת המשתמר וכו' ע"ש היטב ודו"ק – מ"מ כבר כתבתי דבנ"ד יש עוד צדדים להקל.
4
ה׳(א"ה משה נכד המחבר לפענ"ד י"ל בזה כיון דבעל מגיה השני מצא בהס"ת הלז ב' טעיות שוב אין לדמות להא דשדה שנאבד בה קבר וכו' דס"ל לרבי זהו שאבד זהו שנמצא די"ל דאכתי לא ס"ל לרבי כן רק בגווני שנמצא כמו שנאבד כגון שדה שנאבד בה קבר ונמצא בה קבר דלא אתיילד ריעותא חדתי משא"כ היכי דנמצא בה ב' קברים שוב ל"א דהך שאבד הך נמצא וכה מצאתי במל"מ פ"ב מחו"מ ה"ח שהעיר לחלק כן עש"ה וכדמות ראי' נראה לזה מהא דגיטין י"ט ע"ב מזוזתא ביני דני ל"ש והנ"מ דאשתכח חדא אבל ב' ג' דהא הואי הא נמי הואי וכו' וכ"ש בנ"ד דשכיחי טעות שפיר י"ל הני אחריני ננהו וע' ח"ס יו"ד סוס"י רע"ז מש"ש בנידון כזה ודו"ק ע' בת' הרשב"א סי' אלף נ"ו שכה"מ דטעות הנמצאות בכתב שכיח ואין לך סיפר שידקדק בכתיבה כ"כ שלא יטעה ע"ש)
5
ו׳ומ"ש רו"מ דבנ"ד הרי איכא לברורי ע"י המגיה שנסע למרחוק והביא ראי' ממהרי"ט ח"א סי' מ"ח דגם בכה"ג הוי בכלל איכא לברורי הנה אדרבא משם ראי' להיפוך שהרי הביא מהרי"ט מהא דעדים בצד אסתן ותיאסר ודחה דשא"ה דהוי בחזה"ת אבל בנ"ד הרי כל ההיתר רק ע"פ כתב החכם ההוא ע"ש א"כ בנ"ד ל"ש זה ובפרט שרוצה סץ רב ואטו תרקבא דדינרי ליתוב לי' וכדאי' כה"ג בגיטין דף ל' ואין זה בכלל איכא לברורי דהפסד ממון גרע מטורח וע' פסחים י' ע"ב ובתב"ש סי' א' סק"ג ולכן לענ"ד יכולים לקרות בס"ת הנ"ל – ומ"ש המו"צ דהוא נוגע עמ"ש בדע"ת ס' א' סקי"א דבעל"ג גם נוגע נאמן ובתשו' ח"ס א"ע ח"ב סי' ס"ז שביאר דהא דבא"ל תא ואחוי לך כיון דאיכא לברורי ע"א נ' דוקא בדליכא הפסד דהוי כדשיל"מ משא"כ בדאיכא הפ"מ ובמק"א השגתי עליו דנראה דטעמא דעא"נ משום דמירתת לשקר דעל"ג וכמו"ש הש"ך סי' צ"ח לענין עכו"ם מסל"ת והעליתי דבדאיכא לברר יש לחוש לדבריו גם בהפסד ממון.
6
ז׳ומה שהקשה ע"ד הב"י יו"ד סי' קפ"ט בדין קביעת וסת בימי זובה שתמה מנ"ל לרמב"ם דמסולקת דמים ותמה מהא דנדה ס"ח ע"ב כבר קדמו בסד"ט סי' קפ"ד סק"ט
7
ח׳ומה שכ' לפשוט ספיקו של שעה"מ פ"ו מאישות אי משכון בכלל לכם מדברי הב"י חו"מ סי' שנ"ג בשם ראב"ד וריטב"א כבר קדמו בהגהות הגאבד"ק לבוב על השעה"מ ובתשובותיו שו"מ מהד"ג ח"א סי' יעו"ש בזה – וז"ז אין פנאי להאריך.
8