שו"ת מהרש"ם חלק ג צ״טTeshuvot Maharsham Volume III 99

א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה נח ראבינער נ"י אבד"ק וויזווע ברוסטו
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שיש לה וסת קבוע וזה ערך חצי שנה הרגישה כאב באויב מוטער ומאז התחילה למצוא בנגיעתה באותו מקום אחר הטלת מ"ר ביושבת ולבסוף השתיתה נגעה שם בידה ומצאה על היד כמו נקודה א' או ב' של דם ובשעת הטלת מ"ר אינה מרגשת כאב ומציאת הדם לא הי' דווקא ביום שהרגישה הכאב באויב מוטער' כי הגם שלפעמים מצאה ביום הרגשת הכאב ולפעמים ביום שלא הרגישה כאב מצאה נקודות הנ"ל וביום הרגשת הכאב לא מצאה וכן לא בכל יום מצאה אלא פעם אחד במשך ג' ימים או ה' ימים עכת"ד השאלה והנה רו"מ האריך בזה והביא מדברי הנו"ב מה"ק יו"ד סי' מ"ח ומ"ת סי' ק"א להקל ע"י בדיקת מוך גם בלא כאב ובתשו' ח"ס סי' קמ"ח האריך לחזק היתרו בצירוף כמה. צדדין שהביא שם בנידון שאלתו והנה באמת הח"ס שם מיירי שראתה הדם עם מ"ר אבל בנ"ד הרי אינה מוצאת דם אלא אחר גמר השתיתה בנגיעתה באותו מקום ביד ובכה"ג ל"מ להתיר לכל הפוסקים וע"כ לא האריכו הפוסקים אלא אי חיישינן דלמא בתר דתמו מיא הדרי למקור גם לדידן דקיי"ל כרי ורוב הפוסקים מקילין דתלינן דכיון דנמצא דם במ"ר אין להחזיק ריעותא אבל בדלא נמצא במ"ר כלום רק אח"כ אין שום סברא להקל וסד"א הוא ולסמוך להקל ע"י בדיקת מוך לבד בלא כאב בכה"ג קשה להקל והנה מצאתי בתשו' מהר"י מברונא (שהי' בימי מהרי"ל ומהרי"ו) סי' ר"נ וז"ל מהר"ם שהחמיר במרדכי וכתב חזרנו על כל צדדין ולא מצאנו היתר לאשה וצ"ע אמאי לא מצא לה היתר ע"י מוך וי"ל דאיירי שאין המים כואבין לה ואין שם חולי שקורין הארינווינט אבל ע"י הארינווינט מודה שיש לסמוך על המוך עכ"ל (וע"ש סי' רמ"ט שהעיר ע"ד תשו' מהרי"ל במ"ש דבאין לה וסת ל"מ בדיקת מוך וכי לא תהי' טמאה לעולם דהא משכח"ל אם תמצא דם על המוך וכן הקשה עוד דהא משכח"ל שתמצא דם על העד וע"ש מ"ש בזה ויש שם איזה ט"ס ואתה תחזה במה שהקשו הש"ך ונו"ב ע"ד מהרי"ל ובתשו' ד"ח יו"ד ח"ב סי' ס"ז וכבר קדמם מהר"י מברונא שם הרי מבואר דאין לסמוך על בדיקת מוך בדליכא כאב ודלא כהנו"ב ובפרט בנ"ד שהתחלת הכאב היו בתוך אויב מוטער שהיא המקור א"כ אין זה ע"י המ"ר כלל. לכן דעתי נוטה שיצוה להאשה לחקור בשני רופאים זה שלא בפני זה ויהי' רופאי מחלת נשים שיבדקו ע"י מראה מוטטער שפוגעל דבכה"ג שרואים בעניהם הוי בכלל מלתא דעבידא לגלויי ולכולי עלמא נאמנים הרופאים כמ"ש בתשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' ע"ז ותשו' שם ארי' אה"ע סי' י"ב ואז אם אולי יהי' מקום לצדד להקל ולע"ע אין בידי צד קולא ומן השמים ירחמו.
2
ג׳(וע' תשו' שב"י ח"א סי' ס"ה ס"ו דשאלת רופאים צריך שיהיו שנים וכ"ה בספרו עיון יעקב לסנהדרין ע"ה ואף דבשב"י החמיר שיהי' א' ישראל ובזה"ז לא נמצא ישראל כשר מ"מ במלתא דעל"ג יש להקל)
3