תשובות רבי עקיבא איגר קנ״וTeshuvot Rabbi Akiva Eiger 156
א׳להרב מ' ליבוש נ"י
1
ב׳מה דהקשה מעכ"ת על דברי תוס' קדושין (דף י"ג ד"ה לכ"ע בעשה וכו') תימא דלא ילפינן וכו'. דלמה ציינו על לכ"ע בעשה. ואחרו בקושייתם עד כה. הא קושיא זו הו"ל להקשות על התחלת הסוגיא דפרכינן מיתת הבעל מנ"ל. והאריך מעכ"ת בפלפול:
2
ג׳אי אפשר להשיב כעת על פלפול לעוצם טרדותי. ואך אודיע לו בקצרה מה שאמרתי בזה בלימוד הישיבה עפ"מ דהקשה המהריב"ל על קושיית התוס'. הלא י"ל מה לגט שכן מוציא בשפחה כנענית. והמהרש"א תירץ די"ל חליצה תוכיח. שאינה מוציאה בש"כ ומתירה לעלמא. ולכאורה תמוה לי. הא בתוס' קידושין (דף ג' ד"ה אין דבר אחר כורתה) הקשו דנילף דש"כ יוצאה בחליצה בק"ו מיבמה. ותירצו דאיכא למיפרך מה ליבמה שיוצאה במיתת היבם. והנה הך מלתא דיבמה יוצאה במיתת היבם. מבואר בקידושין (דף י"ד ע"א) דילפינן בק"ו. מה א"א שהיא בחנק מיתת הבעל מתירה יבמה שהיא בלאו לכ"ש. וכיון שכן לכאורה אין מקום לתירוצו דהמהרש"א הנ"ל, דכל כמה דלא ילפינן במיתת הבעל דמתיר. לא ידעינן כמו כן דמיתת היבם מתיר. ואזי ילפינן באמת דש"כ יוצאה בחליצה בק"ו מיבמה וליכא יוכיח:
3
ד׳אמנם דברי המהרש"א נכונים. כיון דאמרינן לכ"ע בעשה, ומיתת הבעל מתיר המיתה והלאו, מכ"ש דמיתת היבם מתיר הלאו דיבמה לשוק, וא"כ ליכא למילף, דש"כ יוצאה בחליצה מק"ו מיבמה, דאיכא למיפרך, מה ליבמה שיוצאה במיתת היבם וא"כ שפיר תירץ המהרש"א דחליצה יוכיח:
4
ה׳ולפ"ז מיושב דברי תוס'. דבתחילת הסוגיא לא הו"מ להקשות די"ל כקושית המהריב"ל דמה לגט שכן מוציא בש"כ. ול"ל דחליצה יוכיח דלהך ס"ד דמיתת הבעל אינו מתיר כלל. גם מיתת היבם אינו מתיר. וילפינן ש"כ דיוצאה בחליצה בק"ו מיבמה. ואך עתה דפרכינן לכ"ע בעשה והלאו הותר ושפיר ילפינן דמיתת היבם מתיר. וממילא אין שפחה כנענית יוצאה בחליצה ושפיר הקשו וק"ל.
5
ו׳ידידו. עקיבא
6
