תשובות רש"י ס״וTeshuvot Rashi 66
א׳מצאתי כתוב בהלכות גדולות, היכא דהוה ליה עיזא או תורתא וחלב מיניה חלבה ועביד מיניה כמכא ושחטה ואישתכח טריפה, אסור למיכל מההוא כמכא. ועליה דנתי לפני ר' ואמרתי אם כן לא נאכל גבינה כלל. דמאן לומר לן דכולהו בהמות שנחלבו בגבינה כשירות נינהו, דילמא אית בהו חדא טריפה ותהא הגבינה אסורה. ומאי אירייא שחטה ואישתכח טריפה, אפילו לא נשחטה נמי יהא אסור עד שישחוט ויבדוק, אם כשירות הבהמות כולם תהא הגבינה מותרת, ואם טריפות הן תהא הגבינה אסורה. וגער בי על שהעמקתי לו בזה. ואחר כך השיב לי ואמר: לא מחזקינן איסורה לומר דיש בין הבהמות אחת טריפה, אלא הרי הן כולן בחזקת כשירות כל זמן שלא נמצא האיסור ודאי. אבל נמצאת האיסור ודאי, אסורה כל הגבינה שבביתו שעשה מאותו העדר של בהמות. למחר הוסיף לי דבריו. דווקא דידעינן דמקמי דנחלוב ההוא חלבא הוויא טריפה, כגון הא דקאמרינן הגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה
1
ב׳אז הוספתי לשאול ואמרתי: לדבריך שהשבתני שכל הבהמות בחזקת כשירות כל זמן שלא נמצא האיסור, אם כן הוציא הטבח את הריאה לחוץ קודם בדיקה, מה נאמר בזה. ועל דבר זה גער בי למאד על שהקשיתי לשאול. וכשנתרצה לי, אמר לי בלחישה: דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור, אי אתה רשאי להתירן בפניהם. וכשם שקיבלתיה בלחישה, אך אמרתיה לך בלחישה. והמקום יאיר עינינו בתורתו לנצח.
2