תשובות רש"י פ״אTeshuvot Rashi 81
א׳הנני צעיר שעל החתום נידון ביסורי חולי מוטל על ערס דווי [עת] היא לי עתה לבא בקצרה אשר לא כדת, כי תש כחי ואזלת ידי מלמשוך בעט סופר ולבן ביתי קראתי מפי שורות הללו, והוא כותבן אל אדוני ומורי אב תפארת הכהונה הרב ר' אברהם בר' מאיר הכהן. אני צעיר גידולי משרת בית אביו משיב שלום כתלמיד לרב ויראתי לעבור על פיו בראותי את הקצין הזה ר' יוסף עובר אצלם, הנני משיב דבר לאדוני כאשר ציוני.
1
ב׳כתוב בשאילה: [קפילא ששגג] ובישל בשר בקדירה שבישל בה חלב ובכף אשר הערה בה הקדירה הגיס קדירה אחרת עם בשר ואין בנותן טעם מפני קטנה. והעידו ששמעו רביו שהיה בו איסור מטעם זה דקאמ' דהא דתנן בשחיטת חולין טיפת כו' הני מילי קודם שנעשה בשר בחלב, אבל לאחר שנעשה בשר בחלב אוסר אפי' משהו. והביא ראיה ממתניתין דע"ז אילו אסורין ואסורין בכל שהו וקא חשיב בשר בחלב וקשיא ליה למור עלה מאי דקשיא ליה, ההוא דע"ז ליכא לאוקמיה אלא בחתיכה של בשר בחלב שנתערבה בחתיכות של היתר ואינו מכירה דהא תלי טעמא משום דבר שבמנין שפיר קא קשיא למור, ודבריו מוכיחין למבין.
2
ג׳ועל ידי היה מעשה כשהייתי למד תורה אצל רבינו ר' יצחק הלוי בשחיטת חולין ובכל מקום ששנוי שם בשר בחלב בנותן טעם, היה מלמדני שלא אלמוד הלכה מכאן, שהרי במסכ' ע"ז שנינו בשר בחלב במשהו, ובעוד הייתי לפניו לא נתתי לב להבין בדבר ונסמכתי על דבריו. וכשבאתי לעירי והתבוננתי במס' ע"ז והוקשה לי בכל הדברים אשר הוקשה לאדוני עתה שאי אפשר להעמידה אלא בחתיכה שנתערבה עם חתיכות ואינה ניכרת, שמרתי הדבר בלבי עד שחזרתי לוורמוישא ודנתי לפניו: למדתנו רבינו בשר בחלב במשהו והבאת לנו ראיה ממסכ' ע"ז והתבוננתי בה ואין אנו [יכולין] ללמוד זאת משם. והביא הספר ונתיישב בדבר בפני וחזר בו. ובזו אני מעיד עלי שמים וארץ, והאדם הגדול הזה, וזה שכתב אדוני שהעידו אילו מפיו לומר שכל מקום ששנינו בשר בחלב בנותן טעם, הני מילי קודם שנעשה בשר בחלב אבל לאחר שנעשה בשר בחלב אוסר אפילו במשהו. תמיה אני, אם ראוהו בדבר זה לאיסור, כמו שאמרו. ואומר אני שתלמידים טעו בדבר אולי שמעו מפיו כדבר שהי' רגיל לשנות לתלמידיו בשר בחלב במשהו הני מילי לאחר שנעשה בשר בחלב, כי היכי דלא ליקשי להו מתניתין אמתניתין. והם סבורים לומר דההוא בכל שהוא במס' ע"ז בנתינת טעם קאמר ולא התבוננו בדבר והרב לא הוצרך לפרש להם. ואם בפירוש הורה להם איסור בדבר, שמא בכך נאסרה משום בשר בחלב ואחר מכן נתנה בחלב רותח אסר להם. ויפה כיון, שכיון שנאסרה נעשית נבילה וכל הנפלט ממנה בין טעם בשר ובין טעם חלב, הבשר בשר נבילה והחלב חלב נבילה וכשנפלט ממנה חלב נבילה לתוך חלב היתר הוה ליה מין במינו ומין במינו במשהו, אבל אם הגיס בה קדירה של בשר אם יש בה מים לבטל את הכף התבשיל מותר, ואעפ"י שנפלט לתוכו בשר נבילה שבכף, דקיימא לן כל מין במינו ודבר אחר, סליק את מינו כמו שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. וצורנו יאיר עינינו בתורתו.
3