ספר מקבים א (תרגום כהנא) י״אThe Book of Maccabees I (Kahana Translation) 11
א׳ומלך מצרים אסף חיל רב כחול אשר על שפת הים ואניות הרבה ויבקש לכבוש את מלכות אלכסנדר במרמה ולספחה אל מלכותו:
1
ב׳ויבוא לארם בדברי שלום ויפתחו לו אנשי הערים ויבואו אליו כי מצוות אלכסנדר המלך הייתה לבוא אליו כי חותנו הוא:
2
ג׳ויהי כאשר בא תלמי אל הערים ויעמד את החיל למצב בכל עיר:
3
ד׳וכאשר קרב אל אשדוד הראו לו את מקדש דגון הנשרף ואשדוד וסביבותיה שוממות והגויות מושלכות ואת הנשרפים אשר שרפו במלחמה כי עשו מהם תלים בדרכו:
4
ה׳ויספרו למלך את אשר עשה יונתן להוציא עליו דיבה והמלך החשה:
5
ו׳ויבוא יונתן אל המלך ליפו בכבוד וישאלו איש לשלום רעהו וילינו שם:
6
ז׳וילך יונתן עם המלך עד הנהר הנקרא כביר וישב ירושלים:
7
ח׳והמלך תלמי השתרר על ערי החוף עד סלבקיה אשר על הים ויחשוב על אלכסנדר מחשבות רעות:
8
ט׳וישלח מלאכים אל דמיטריוס המלך לאמור בוא נכרתה ברית בנינו ונתתי לך את בתי אשר לאכסנדר ומלכת על ממלכת אביך:
9
י׳כי ניחמתי כי נתתי לו את בתי כי ביקש להמיתני:
10
י״אויוצא עליו דיבה מחמדו את ממלכתו:
11
י״בויקח את בתו ויתנהָ לדמיטריוס ויתנכר אל אלכסנדר ותגל שנאתם:
12
י״גויבוא תלמי לאנטיוכיה וישם על ראשו כתר אסיה וישם שני כתרים על ראשו כתר אסיה וכתר מצרים:
13
י״דואלכסנדר המלך היה בקיליקיה בעת ההיא כי מרדו אנשי המקומות ההם:
14
ט״ווישמע אלכסנדר וילך לקראתו במלחמה ויוצא תלמי את חילו ויבוא אליו ביד חזקה ויגפהו:
15
ט״זויברח אלכסנדר לערב ולהסתר שם והמלך תלמי גבה:
16
י״זויסר זבדיאל הערבי את ראש אלכסנדר וישלח אל תלמי:
17
י״חוהמלך תלמי מת ביום שלישי ואשר היו במבצריו נהרגו בידי האנשים אשר במבצרים:
18
י״טוימלוך דמיטריוס בשנת שבע וששים ומאה:
19
כ׳בימים ההם אסף יונתן את האנשים מיהודה לכבוש את המצודה אשר בירושלים ויעשו עליה מכונות הרבה:
20
כ״אויבואו שונאים לעמם אנשים פושעים אל המלך ויודיעו לו כי יונתן צר על המצודה:
21
כ״בובשמעו קצף וכשמעו מיהר וילך ויבוא לעכו ויכתוב ליונתן לבלתי צור ולבוא אליו ולשוחח אתו בעכו עד מהרה:
22
כ״גוכשמוע יונתן ציווה לצור ויבחר מזקני ישראל ומן הכהנים ויסכן את נפשו:
23
כ״דויקח כסף וזהב ומלבושים ושאר מתנות הרבה וילך אל המלך לעכו ימצא חן בעיניו:
24
כ״הויתאוננו עליו פושעים אחדים מן העם:
25
כ״וויעש לו המלך כאשר עשו לו אשר היו לפניו וינשאוהו לפני כל אוהביו:
26
כ״זויקיים לו את הכהונה הגדולה וכל המעלות אשר היו לו לפנים ויעשהו לנשיא ראשוני האוהבים:
27
כ״חויבקש יונתן מאת המלך לעשות את יהודה חפשיה ממס ושלושת הגלילות שומרון ויבטח לו שלוש מאות כיכר:
28
כ״טויאות המלך ויכתוב ליונתן אגרות על כל אלה כמשפט הזה:
29
ל׳המלך דמיטריוס ליונתן האח שלום ולעם היהודים:
30
ל״אפתשגן האגרת אשר כתבנו אל לסתנס שארנו עליכם גם אליכם כתבנו למען תראו:
31
ל״בהמלך דמיטריוס ללסתנס האב שלום:
32
ל״גלעם היהודים אוהבינו והממלאים החובות אלינו בצדק גזרנו לעשות טוב בעד רצונם הטוב אלינו:
33
ל״דועתה קיימנו להם גבול יהודה ושלושת הגלילות עפריים ולוד ורמתים חוברים ליהודה משומרון וכל אשר להם לכל המקריבים בירושלים תחת מסי המלך אשר היה לוקח המלך מהם לפנים שנה שנה מתבואות האדמה ומפרי העץ:
34
ל״הוכל שאר המגיע לנו מעתה מן המעשרות והמסים המגיעים לנו ומכרות המלח ומסי הכתר והמגיעים לנו הכול אנחנו מניחים להם:
35
ל״וואל יבוטל אחד מאלה ממעתה לכל הימים:
36
ל״זועתה שימו עין לעשות פתשגן מאלה ולתתו ליונתן ולשימו בהר הקודש במקום מצוין:
37
ל״חוירא דמיטריוס המלך כי שקטה הארץ לפניו ואין איש עומד כנגדו וישלח את כל חילו איש למקומו מלבד חיל הנכרים אשר רסף מאיי הגוים וישנאוהו כל חיל אבותיו:
38
ל״טוטריפון היה מן האנשים אשר היו עם אלכסנדר לפנים וירא כי כל החיל מתאוננים על דמיטריוס וילך אל ימלכו הערבי אשר היה מכלכל את אנטיוכוס בן אלכסנדר הרך:
39
מ׳ויפצר בו כי ימסרהו לו למען ימלוך תחת אביו ויאמר לו את אשר עשה דמיטריוס והשנאה אשר ישנאוהו חילו וישאר שם ימים רבים:
40
מ״אוישלח יונתן אל דמיטריוס המלך כי יוציא את האנשים מן המצודה מירושלים ואשר במבצרים כי היו נלחמים את ישראל:
41
מ״בוישלח דמיטריוס אל יונתן לאמר לא אלה בלבד אעשה לך ולעמך כי גם כבד אכבדך ואת עמך כאשר אמצא עת נכונה:
42
מ״גועתה טוב תעשה ושלחת לי אנשים אשר ילחמו לי כי כל חילי יצאך:
43
מ״דוישלח יונתן שלושת אלפים איש גיבורי חיל אליו לאנטיוכיה ויובואו אל המלך וישמח המלך לבואם:
44
מ״הויתאספו האנשים מן העיר לתוך העיר כשתים עשרה רבו איש ויבקשו להמית את המלך:
45
מ״וויברחו המלך אל החצר ויתפשו האנשים מן העיר את מבואות העיר ויחלו להלחם:
46
מ״זויקרא המלך ליהודים לעזרה ויתאספו אליו כולם ויחד ויפוצו בעיר וימיתו בעיר ביום ההוא כעשר רבואות:
47
מ״חוישרפו את העיר ויקחו שלל רב ביום ההוא ויצילו את המלך:
48
מ״טויראו האנשים מן העיר כי כבשו היהודים את העיר כאשר ביקשו וירך לבם ויזעקו אל המלך בתחנונים לאמר:
49
נ׳תן לנו ימים וחדלו היהודים להלחם אותנו ואת העיר:
50
נ״אוישליכו את הנשק ויעשו שלום ויכבדו היהודים לפני המלך ולפני כל אשר במלכותו ויהי להם שם במלכותו וישובו ירושלים בשלל רב:
51
נ״בוישב המלך דמיטריוס על כיסא מלכותו ותשקוט הארץ לפניו:
52
נ״גוישקור כל אשר דיבר ויתנכר ליונתן ולא השיב הטובות אשר גמל לו ויצר לו מאד:
53
נ״דואחרי־כן שב טריפון ואנטיוכוס המן הצעיר אתו וימלוך וישם כתר:
54
נ״הויאספו אליו כל החיל אשר נטש דמיטריוס וילחמו בו וינס וינגף:
55
נ״וויקח טריפון את הפילים ויכבוש את אנטיוכיה:
56
נ״זויכתוב אנטיוכוס הצעיר אל יונתן לאמר קיימתי לך את הכהונה הגדולה ואעמידך על ארבעת הגלילות והיית מאוהבי המלך:
57
נ״חוישלח לו כלי זהב וכלי בית ויתן לו תוקף לשתות בכלי זהב וללבוש ארגמן ולהיות לו קרס זהב:
58
נ״טואת שמעון אחיו עמיד לשר צבא בסולם צור עד גבול מצרים:
59
ס׳ויצא יונתן ויסע לעבר הנהר ובערים ויאספו אליו כל חיל ארם לעזרה וילך לאשקלון ויצאו אליו אנשים מן העיר בכבוד:
60
ס״אוילך משם לעזה ויסגרו בעדם אנשי עזה ויצר עליה וישרוף פרווריה באש ויבז אותם:
61
ס״בויבקשו אנשי עזה שלום מיונתן ויתן להם ימים ויקח את בני השרים לערבון וישלחם ירושלים ויעבור את הארץ עד דמשק:
62
ס״גוישמע יונתן כי באו שרי דמיטריוס לקדש אשר בגליל בחיל רב ברצותם להפריעו ממעשה:
63
ס״דויבוא אליהם ואת שמעון אחיו השאיר בארץ:
64
ס״הויחן שמעון על בית צור וילחם אותה ימים רבים ויסגרם:
65
ס״וויבקשו ממנו לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויקח את העיר ויעמד בתוכה מצב:
66
ס״זויונתן ומחנהו חנו על מי גניסר וישכימו בבוקר לבקעת חצור:
67
ס״חוהנה מחנה נכרים לקראתו בבקעה וישימו מארב לו בהרים והם יצאו מנגד:
68
ס״טוהמארב יצא ממקומותיהם ויאסרו מלחמה:
69
ע׳וינוסו כל אנשי יונתן ולא נשאר אף אחד מהם מלבד מתתיהו בן אבשלום ויהודה בן חלפי שרי צבא החיל:
70
ע״אויקרע יונתן את בגדיו ויעל עפר על ראשו ויתפלל:
71
ע״בוישב אליהם למלחמה וינגפם וינוסו:
72
ע״גויראו את הנסים מעליו וישובו אליו וירדפו אתו עד קדש עד מחינהם ויחנו שם:
73
ע״דויפלו מן הנכרים ביום ההוא כשלושת אלפים איש וישב יונתן ירושלים:
74