נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י׳The Gate of Unity 10

א׳ומעתה הנה יש להבין דרך פרט בכל ד' עולמות דאבי''ע, דהיינו בכל פרטי ענין עשר ספירות דאבי''ע אורות וכלים והתלבשותן זה בזה
1
ב׳בכל פרטיהן, גם בכל ספירה שמתחלקת לפרטי פרטיות
2
ג׳כמו גם בבחינת חסד דמלכות שבחכמה שבמלכות דחסד וכהאי גוונא
3
ד׳וענין יחודם והתכללותם בבחינת הכתר שבכל עולם, שהוא בחינת הממוצע בין עולם העליון לתחתון הימנו
4
ה׳כידוע הכלל דרך קיצור שמבחינת מלכות שבעליון נעשה כתר לתחתון, עד רום המעלות.
5
ו׳אך הנה מתחלה יש לכל מתבונן להתבונן במקור הראשון הנקרא מקורא דקולא
6
ז׳שהוא בבחינת עצמות אור אין סוף שלפני הצמצום הנקרא מקום פנוי הנזכר לעיל
7
ח׳גם שם דרך פרט דוקא
8
ט׳והוא הנקרא מאריך באחד, באחדות הפשוטה דוקא
9
י׳ונחלק לג' מדריגות דרך כלל ובכל א' כלול מי׳ ספירות
10
י״אוהוא יחיד ואחד וקדמון, והכל בבחינת עצמות אור אין סוף שלפני הצמצום הראשון הנזכר לעיל
11
י״בבחינת יחיד משמעו לבדו ממש
12
י״גוהוא למעלה מהתאחדות נפרדים שנקרא אחד כידוע
13
י״דולפי זה בבחינת העצמות ממש לא יתכן לומר עדיין ענין עשר ספירות כלל
14
ט״ווכמו מלכות דאין סוף, שממילא מובן שקדם לזה בחינת כתר וחכמה כו'
15
ט״זובאמת גם בבחינת העצמות דאור אין סוף שנקרא לבדו כלול בעצמו י׳ ספירות
16
י״זאך שנקרא חכים לא בחכמה ידיעא כידוע, עד ולאו מכל אלין מדות כלל.
17
י״חוהענין הוא דבאמת כמו שעצמות האין סוף הוא אור פשוט בתכלית הפשיטות, כך ממש בחינת אורו וזיוו הנקרא אור אין סוף
18
י״טדהיינו הוא ושמו בלבד כנזכר לעיל
19
כ׳והוא הנקרא טהירו עילאה
20
כ״אשזהו ענין ובחינת התגלות אור עצמותו כמו שהוא דוקא
21
כ״בוהוא הנקרא יחיד, שאין עוד מלבדו לומר בו לשון התאחדות או לשון יחוד
22
כ״גוזהו אנת הוא חד ולא בחושבן י' כו'.
23
כ״דאך מה שאמרו חכים ולא בחכמה ידיעא כו' שיש על כל פנים חלוקי מדריגות, חכים ומבין חסדן ורחמן כו'
24
כ״ההכל לא מצד עצמותו, רק מצד מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל אחר הצמצום הראשון הנזכר לעיל
25
כ״ו(וכמו שכתוב במקדש מלך בלשון האריז''ל עצמו ומבואר במקום אחר באריכות)
26
כ״זוזהו ענין כללות המאמר הראשון בזוהר, בריש הורמנא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה
27
כ״חפירוש בעצמות גלוי אורו הפשוט הנזכר לעיל שנקרא טהירו עילאה, גליף גליפו שהוא ענין חקיקת אותיות
28
כ״טובריש הורמנא, שזה כשעלה ברצונו הפשוט, הוא בחינת כתר, ובחינת האותיות שחקק הוא בחינת המלכות דאור אין סוף
29
ל׳ואם כן יש ראש וסוף, כתר ומלכות, גם בבחינת עצמיות אור אין סוף
30
ל״אוביאורו שעלה במחשבה ורצון הפשוט אנא אמלוך
31
ל״בוהכל בעצמותו עדיין, קודם ענין מה ששיער בעצמו בכח דוקא כל מה שיהיה לו רצון למלוכה בגלוי, והוא אחר הצמצום הנקרא מקום פנוי כו'
32
ל״גוהדמיון בזה ידוע מכחות הנפש בהתגלות מרצון עד המעשה
33
ל״דשישנם כולם בפרט בהעלם אור עצמות הנפש שנקרא בחינת יחידה
34
ל״הכמו על דרך דוגמא כאשר האדם הוא חפץ חסד וטוב להטיב בדבר פרט, שזהו בא מצד שיש בו מדה זאת דחפץ חסד וטוב בבחינת עצמות נפשו, הנקרא יחידה
35
ל״ועל כן בא חפץ חסד זה בגלוי מן העלמו
36
ל״זומוכרח לומר בוודאי שחפץ חסד זה בעצמות נפשו הוא בבחינת כח היולי בעצמיות
37
ל״חלכלול כל מה שעתיד לחפוץ בחסד וטוב בכל פרטי פרטי הענינים שיבקשו ממנו
38
ל״טואם כן בהכרח שקודם שעלה ברצונו וחפצו זה שבגלוי, להטיב חסדו בדבר זה הפרטי, היה כלול בעצמיות חפץ חסד ההיולי
39
מ׳ויצא מן ההיולי להתגלות בדבר פרטי זה
40
מ״אואנו רואים שיש בחפץ חסד זה שכל וחכמה ומדות ומחשבה ודבור ומעשה
41
מ״באם כן ודאי במקור חפץ חסד זה בהעלמו, כשהיה כלול בעצמיות החפץ חסד ההיולי, גם כן מהתחלקות שכל ומדות ומחשבה דבור ומעשה שבו
42
מ״גאבל בבחינת עצמיות חפץ חסד ההיולי, כמו שהוא קודם שבא עדיין בדבר פרטי, הגם שבודאי גם שם יש התחלקות שכל ומדות כו', מכל מקום כלולים ומתאחדים בתכלית
43
מ״דוכמו כן במדה פרטית אחרת שבעצמיות, כמו מדת הגבורה והתפארת והנצח וכהאי גוונא עד בחינת המלכות שהוא מדת ההתנשאות
44
מ״השכלול בודאי מי', רצון וחפץ למלוכה וחכמה ומדות ומחשבה כו'.
45
מ״ואך קודם שבא לבחינת התגלות בדבר פרט, כמו למלוך על מדינה זו וכהאי גוונא, כלולים ומתאחדים בתכלית בבחינת מדת המלוכה ההיולית העצמית
46
מ״זכמו בעצמות חפץ חסד ההיולי הנזכר לעיל
47
מ״חואם כן מובן ממילא שבחינת מדת העצמיות דכח''ב וחג''ת ונהי''ם ההיולים שבעצמיות הנפש, לא יתכן לומר גם לשון זה שמתאחדים וכלולים בעצמיות הנפש הנקרא יחידה
48
מ״טמאחר שאינן נבדלים מן העצם כלל
49
נ׳כמו מדת חפץ חסד ההיולי הנזכר לעיל שמוטבע בטבעית ועצמיות
50
נ״אהגם שהוא חלק אחד הנמשך מעצם הנפש ממש, שלמעלה מהיות חפץ חסד בעצמיות, שזהו ענין פרטי ממהותה העצמית הפשוטה בתכלית
51
נ״במכל מקום אי אפשר לומר בו שמתאחד במדת נצוח ההיולית הנטוע בעצם הנפש, מאחר שמיוחדים שניהם בעצמות ואינן נבדלים כלל וכלל מן העצם
52
נ״געל דרך דוגמא כח התנועה שנכלל ממש בעצם החי קודם שמניעו לגמרי, שאינו נבדל מן העצם כלל
53
נ״דאף על פי שבגלוי כח התנועה להניע דבר פרט, יתחלק לכמה פרטי אופנים, אי אפשר לומר שכל אופני פרטי התנועה כלולים ומתאחדים היו, כשהיה כח התנועה נכלל בעצם החי
54
נ״המאחר שאז לא היה בסוג וגדר תנועה כלל, לא בכלל ולא בפרט כו'
55
נ״ווכן בחינת גילוי התפשטות החיות להחיות כל הגוף בעודנו כלול לגמרי בעצם רוח החיים
56
נ״זהגם שבגלויו מתחלק לראיה ושמיעה לעין ואוזן וכהאי גוונא
57
נ״חשבודאי גם טרם בואו להתגשם בעין ואוזן בפועל, היה כלול בו חיות הראיה הרוחנית לעין בפני עצמו, וחיות השמיעה באוזן בפני עצמו
58
נ״טמכל מקום קודם שבאה עצם הנפש לכלל בחינת התפשטות החיות, גם שכלול בה, הרי זה כהתכללות כח התנועה בעצם החי הנזכר לעיל
59
ס׳וכל מה שמוכן ועתיד לבוא לידי גלוי בפועל החיות עדיין, יתכן היחוד וההתכללות דראיה ושמיעה וכהאי גוונא
60
ס״אאבל כאשר כלול לגמרי בעצם הנפש והיה כלא יש במציאות התפשטות חיות כלל וכלל
61
ס״במצד עצם הנפש שלמעלה הרבה מבחינת התפשטות, רק שכולל בעצמות גם כן בחינת ההתפשטות, כעצם החי שכולל בעצמו כח התנועה כנזכר לעיל
62
ס״גאם כן איך יתכן בחינת היחוד והתכללות דפרטי אור וחיות
63
ס״דרק מצד שעתיד ומוכן לצאת בהתפשטות חיות בהתחלקות פרטי חיות
64
ס״המזה מוכרח לומר שיש כל פרטים הללו בהתפשטות הכלולה בעצם לגמרי, שאם לא כן מאין נמצאו פרטים הללו בגלוי ההתפשטות
65
ס״וכמו האור וזיו שכלול בעצם השמש, שיש בו בהעלם כל פרטי אופני זיו המתפשט וכהאי גוונא ודי למבין.
66
ס״זונמצא ג' מדריגות זה אחר זה נמשך מעצמיות הנפש ממש, הנקרא בחינת יחידה
67
ס״חהא' י' כחות עצמיים והיוליים, כמו חפץ חסד העצמי והיולי וכהאי גוונא
68
ס״טכלולים בה בתכלית, כהתכללות כח התנועה בעצם החי וכהתכללות התפשטות החיות בעצם כנזכר לעיל
69
ע׳ולא יתכן בהם לומר לשון התאחדות מדברים נבדלים יחד
70
ע״אאחר שכלולים לגמרי בעצם, והיה כלא היה במציאות כלל וכלל כנזכר לעיל
71
ע״בוהב' בחינת התפשטות י' כחות שמוכנים לבא בבחינת גלוי
72
ע״גכמו חפץ חסד העצמי ההיולי שבא לדבר חסד בדרך פרט
73
ע״דגם קודם שנמשך בפועל ממש, רק כשעתיד ומוכן לצאת לדבר פרט
74
ע״השם יתכן ענין האחדות מכמה פרטים שבו
75
ע״וכמו שכל ומדות שבחפץ חסד זה הנמשך מהעלמות ההיולי הכללי כו'.
76
ע״זוהג' כשנמשך ובא לאותו דבר פרט, רק שעדיין לא בא מצד העדר ומניעה
77
ע״חאבל ההכנה בעצמה כבר בשלימותה, ולא חסר רק לבא בהתגלות בפועל ממש
78
ע״טדהיינו שכבר שיער היטב בעצמו בדרך פרט לאותו דבר שבא לפועל ממש
79
פ׳והיינו שיער בעצמו בכח מה שצריך להביא בפועל
80
פ״אכמו על דרך דוגמא הנזכר לעיל בכח התנועה כשעתידה לצאת בגלוי בדבר פרט
81
פ״בוכמו התפשטות החיות להחיות לגוף כשמוכן לצאת
82
פ״גשכלולים שם ביחוד כללי כל החיות פרטיים
83
פ״דואחר כך הוא מה ששיער והכין כבר בכח התנועה איך להניע דרך פרט
84
פ״הוכן מה ששיער התגלות התפשטות רוח החיים, והוכן בו מה שעתיד להחיות בפועל ממש
85
פ״ווכמו כן דמיון כח הצומח כשמוכן להצמיח בפועל ממש, שיש בזה גם כן ענין ג' מדריגות הללו
86
פ״זוהכל הוא טרם שבא הדבר עדיין בפועל ממש
87
פ״חכמו התנועה קודם שבאה בגשם הנפעל או החיות הרוחני קודם שבא בגשם הגוף
88
פ״טששם משתנה ממהות רוחנית למהות גשם, שהוא בחינת תנועה גשמיות והחיות גשמיות
89
צ׳וכהאי גוונא בגשם הצמיחה כו'
90
צ״אשצריך לזה בחינת צמצום וכיווץ בגלוי זה הרוחני בתחלה, כדי שיבוא מכלל רוחניות לגשמיות (כמו שיתבאר באות הי''ב):
91

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.