נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״אThe Gate of Unity 11
א׳והנמשל מכל הנזכר לעיל בנפש יובן למשכיל למעלה בעצמות אור אין סוף שלפני הצמצום שנקרא יחיד
1
ב׳וכלול גם שם מעשר ספירות, ונקרא עשר ספירות הגנוזות בהעלם העצמות ממש
2
ג׳כמו בחינת חפץ חסד שכלול בבחינת עצמיות דאור אין סוף, שמחמתו וסיבתו היה הרצון הפשוט לכל ההשתלשלות, שזהו בדבר פרט
3
ד׳כמו שכתוב בעץ חיים בהקדמה, כשעלה ברצונו הפשוט כו'
4
ה׳ובודאי סיבת עליית הרצון הפשוט בעצמותו היינו רק כי חפץ חסד הוא בעצמו
5
ו׳על כן עלה ברצונו להטיב חסדו להיות מקור למקור להשתלשלות דקו וחוט כו'
6
ז׳והרי זה על דרך דוגמא כשמחמת עצמיות המדה דחפץ חסד הכלולה בבחינת יחידה כנזכר לעיל, עולה ברצונו לעשות טוב וחסד בדבר פרט כנזכר לעיל
7
ח׳שבא בגלוי מן העלמו ההיולי דחפץ חסד, לכלול כל מה שיעלה בפרט ברצונו להטיב
8
ט׳הכל בא מחמתו וכחו כו'
9
י׳וכמו שבגלוי רצון שבא מחמת חפץ חסד זה, כלול מי', חב''ד ומדות כו'
10
י״אמזה מוכרח שגם בבחינת חפץ חסד ההיולי שכלול בעצמות ממש, כלול מי', חכמה ומדות כו'
11
י״ברק שלא יתכן בהם לומר גם ענין ההתכללות והאחדות, אחר שכלול בעצמות בבחינת היולי עדיין כו'
12
י״גוכמו כן במדה זולתה, כמו מדת הגבורה או הנצח והתפארת וכהאי גוונא
13
י״דהכל הוא כלול בעצמיות דאור אין סוף שנקרא טהירו עילאה
14
ט״ווהוא הנקרא יחיד שלמעלה מאחד פשוט כו'
15
ט״זעד בחינת מדת המלוכה בעצמות אור אין סוף שנקרא מלכות דאין סוף
16
י״זגם הוא כלול בבחינת היולי העצמי דעצמות אור אין סוף
17
י״חשהוא בבחינת אין סוף ממש
18
י״טוכמו שחפץ חסד בבחינת אין סוף ממש בעצמות, או לחכמתו אין סוף, כך מדת ההתנשאות שכלול בעצמות אור אין סוף הוא בבחינת אין סוף
19
כ׳וכלול מי' בהעלם העצמות, שהוא בחינת הרצון והתענוג וחכמה ומדות שבמדות המלוכה
20
כ״אאך ענין אנא אמלוך שעלה ברצונו ומחשבתו הפשוט, היינו כשבא בדבר פרט, לבחינת ההשתלשלות בגלוי מהעלמו ההיולי
21
כ״בכנזכר לעיל במדה דחפץ חסד באדם למטה, וכנזכר לעיל במשל י' כחות הכלולים שבבחינת יחידה, בבחינת היולי ועצמיות כו'
22
כ״גשאינן נבדלים מן העצם כלל
23
כ״דוכמו כח התנועה שכלול בעצם החי, וכהתפשטות החיות ההיולי הכלול בעצם הנפש ממש כנזכר לעיל
24
כ״הולמטה מזה הוא בחינת אור אין סוף המאיר ומתפשט
25
כ״ווהכל עדיין בבחינת עצמותו לפני הצמצום
26
כ״זוזהו הנקרא אחדות הפשוטה
27
כ״חשיתכן שם בחינת התכללות ואחדות בעשר ספירות וגם הם נקרא עשר ספירות בלי מה, כי הוא למעלה גם מבחינת הכנה להשפעה למטה בגלוי עדיין
28
כ״טרק שמוכן לצאת מההיולי בדבר פרט
29
ל׳כמו חפץ חסד ההיולי הנזכר לעיל, כשבא לענין הרצון וחפץ חסד בהשתלשלות דקו כו'
30
ל״אגם שלא יצא עדיין בגלוי גמור, גם בעצמו, על כל פנים שם יתכן בחינת אחדות והתכללות
31
ל״ברק שנקרא אחדות הפשוטה בהיותו עדיין באור עצמותו הפשוט בתכלית
32
ל״גוכמו בחינת התחלקות שכל ומדות כו' שבחפץ חסד זה, שמחמתו הוא שעלה ברצונו וחכמתו להטיב כו' גם טרם בואו לגלוי כלל וכלל כו', וכנזכר לעיל במדריגה הב' בנפש האדם.
33
ל״דוהג' כאשר מבחינת חפץ חסד זה הוא שעלה כבר ברצון ושכל כו'
34
ל״הוהוכן בכל השיעור באותיות ששיער בעצמו איך יהיה איכות אופן ההשפעה ממש לחוץ מעצמותו
35
ל״ועל דרך דוגמא מכח התנועה המוכן איך להניע
36
ל״זוכח החיות המוכן איך להחיות
37
ל״חכשמוכנים כבר בשיעור ואופן מוגבל, כנזכר לעיל בענין מדריגה הג' בנפש
38
ל״טולמעלה, היינו מה ששיער בעצמות אור אין סוף שנקרא טהירו עילאה
39
מ׳באופן ושיעור מה שרוצה בהשתלשלות בפועל התגלות דקו עד סוף עולם העשיה
40
מ״אשזהו מה שכתוב גליף גליפו בטהירו עילאה כנזכר לעיל
41
מ״בוהוא הנקרא בחינת קדמון, דהיינו מה שקדם אופן הרצון להשפיע טרם שמשפיע עדיין בגלוי ממש
42
מ״גוזהו עדיין לפני הצמצום הראשון הנקרא מקום פנוי וחלל כו' כנזכר לעיל ודי למבין.
43
מ״דומדריגה הד' הוא מה שאחר הצמצום הנזכר לעיל נשאר בחינת הרשימו ונמשך ממנו הקו
44
מ״השהוא בכללות בחינת טהירו תתאה, בחינת מקיף כללי לכל השתלשלות דקו כו'
45
מ״ושזהו הבא בבחינת השפעה למטה מן העצמות, כמשל חיות המתפשט בגלוי להחיות כו'
46
מ״זוככח התנועה שמתפשטת להניע הנפעל בגלוי כו'
47
מ״חשמשתנה ממהות רוחני למהות הגשמה כנזכר לעיל
48
מ״טוכמו צמיחה גשמית מצמיחה רוחנית
49
נ׳כך הוא ערך האור שאחר הצמצום לגבי האור העצמי שלפני הצמצום
50
נ״אדמשום זה הוצרך להיות ענין הצמצום הזה, רק בשביל שיוכל להיות הארת האור שבקו, שבא בשביל מקור לאבי''ע כידוע
51
נ״באך עם כל זה הרי כל פרטי העשר ספירות דאבי''ע, הכל כלולים מתחלה בעצמות אור אין סוף בבחינת היולי ועצמי
52
נ״גואחר כך על ידי הצמצום משתנה לפי אופן מוגבל בהשפעה הכללית דקו בבחינת סובב
53
נ״דוהרי זה כדוגמת חיות הנפש הרוחנית כשבאה להחיות הגוף
54
נ״השכלולה ברוחניות מכל פרטי חיות הגשמיות, ראיה ושמיעה שבגוף הגשמי כנזכר לעיל
55
נ״ו(וענין הצמצום והרשימה יתבאר בסמוך)
56
נ״ז(וזהו פירוש כללי למה שכתוב ברוך שאמר והיה העולם
57
נ״חפירוש שאמר בהעלם, ברצונו הפשוט שבמלכות דאין סוף, בהיותו עדיין כלול בחפץ חסד העצמי הנזכר לעיל
58
נ״טואחר כך והיה, בגלוי אור המתפשט לדבר פרט להשתלשלות, להיות מקור לכל העולמות
59
ס׳ופירוש והיה העולם, היינו דווקא מן מה ששיער בעצמו בכח
60
ס״אשהוא שרש מה שמתהווה אחר כך העולם הכללי שנמשך מן הקו וכו' וכנזכר לעיל ודי למבין.
61
ס״בוברוך הוא, נסתר, היינו בחינת קדמונו של עולם
62
ס״גדהיינו מה ששיער בעצמו בכח כו'
63
ס״דוכמו שכתוב מגיד מראשית אחרית, מראשית הקו עד סופו כו'
64
ס״הומקדם אשר לא נעשה עדיין
65
ס״והיינו מקדמונו של עולם הנזכר לעיל ונקרא ימי קדם, שקודם למה שנמשך בקו
66
ס״זוהוא מה שקדם בעצמו בכח, מה שעתיד להיות בפועל כו' ודי למבין.
67
ס״חומה שכתוב ברוך אומר ועושה כו', היינו מה שנמשך בקו בפועל ממש
68
ס״טועושה בראשית כו', הוא כל שיעור קומת אדם קדמון כו'
69
ע׳וגוזר ומקיים, בתחלה, הוא בחינת קו המדה שלפני אדם קדמון
70
ע״אשהוא בחינת צמצום דרשימו שנמשך ממנו הקו כידוע, וכמו שיתבאר בעזרת השם בסמוך):
71
