נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״בThe Gate of Unity 12
א׳ומעתה יש להבין ביאור ענין הצמצום הראשון הנזכר לעיל ובחינת הרשימו שנשאר כו'
1
ב׳הגם שידוע ליודעים, הרי יש בזה פרטים רבים
2
ג׳וצריך להעמיק הדעת בהם ביותר כי זהו עיקר היחוד האמיתי בעצמות אור אין סוף
3
ד׳איך דכולא קמיה כלא כו', גם בבחינת כללות כל ההשתלשלות דקו וכו'
4
ה׳עד שיוכל אדם לכוון רצונו במסירת נפש לעצמות אור אין סוף לבדו
5
ו׳כמו שכתוב אתה הוא יהו״ה לבדך, אתה כו',
6
ז׳וזהו המלך המרומם לבדו, בחינת מלכות דאין סוף שלפני הצמצום
7
ח׳שמתנשא גם מימות עולם דאדם קדמון, שנקרא ימי קדם הנזכר לעיל
8
ט׳וזהו השמים, בחינת סובב הכללי שאחר הצמצום
9
י׳ושמי השמים, שלפני הצמצום, לא יכלכלוך, גם בבחינת כלי לכלי, כמו גליף גליפו בטהירו עילאה כו' ודי למבין
10
י״אוכמו שכתוב מי לי בשמים, שהוא גם בחינת סובב הכללי שלפני הצמצום שנקרא שמי השמים כו'
11
י״בועמך לא חפצתי בארץ, בבחינת קו וחוט בחינת ממלא הכללי כו'
12
י״גוהנה יש כמה אופנים במשלים שונים להשכיל ביאור ענין הצמצום הנקרא מקום פנוי כידוע למעיין
13
י״דוכללותו עולה בסגנון א', והוא כדי שיוכל להיות אור אין סוף בבחינת השפעה בצמצום בבחינת קו, הוצרך לצמצם עצמות אורו שישאר בהעלם בעצמותו כו'
14
ט״וולא יאיר כולו, רק אפס קצהו בלבד
15
ט״זכדי שיהיה אחר כך המשכות האור בדילוג הערך
16
י״זוהרי זה כמשל אור שכל עמוק ורחב שבעצמות המשפיע
17
י״חשכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו, הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר רק בחינת רושם, כנקודה א', מכל העומק והרוחב
18
י״טולא שנסתלק ונתעלם לגמרי
19
כ׳רק כמו השונה בדרך קצרה, שכל העומק ורוחב הפלפול ישנו בשכלו, רק שהוא נכלל לפי שעה בהעלם עצמותו בשעה שאומר הדין דרך קיצור
20
כ״אומיד שישאלוהו ירחיב הדבר כו'
21
כ״ברק בשביל שיובן למקבל דרך זה הקצר, מעלים גם בעצמו לפי שעה כו' וכמו שכתוב במקום אחר באריכות
22
כ״גומה שנשאר כמו נקודה, שהוא דרך קצרה, אין זה צמצום גמור ואמיתי
23
כ״דכמו המצמצם ומעלים לגמרי, שנחסר למקבל לגמרי
24
כ״האלא הענין הוא שכולל בדרך קצר זה כל האריכות, לא יחסר דבר וחצי דבר
25
כ״וכמו שכלול בדין הקצר שבמשנה כל האריכות הפלפול שבגמרא
26
כ״זוכמו שלא נעלם ליודע כל הפלפול גם בשעה ששונה לעצמו דרך קיצור כו'
27
כ״חשנמצא שידיעתו באריכות מקפת בהעלם כל התגלות הקיצור
28
כ״טולא שנסתלק לגמרי כשכחה וכהאי גוונא כו' וכמו שכתוב ביאור זה באריכות במקום אחר.
29
ל׳ואופן משל הב' מחיות הנפש בגוף גם כן עולה על דרך הנזכר לעיל
30
ל״אוהוא בהיות שכדי שישתנה מחיי רוחניים שבעצם הנפש לחיי בשר, הוצרך להיות בחינת העלם וכיווץ האור של הנפש בתחלה
31
ל״בלפי שאין ערך ביניהם
32
ל״גועם כל זה הרי מתפעלת הנפש ממקרי הגוף
33
ל״דאם כן גם אור הגשמת החיות תתחבר ונקשר אל אור עצמותה הרוחני
34
ל״הכצמיחה גשמית שנקשר בכח הצומח הרוחני כו'
35
ל״וובהחתך אבר הגוף לא יחסר באור וחיות רוחניות של אבר זה
36
ל״זוראיה מסומא שמוליד שלם כו' כידוע
37
ל״חאין זה רק שהרוחניות הוא בהעלם, וישנו במציאותו, חופף על חיות הגשמי שבגוף
38
ל״טונקרא צלם איש כו'
39
מ׳והיינו על דרך הנזכר לעיל בידיעה שבהעלם כו' (וכל זה מבואר באריכות במקום אחר)
40
מ״אוכן כח התנועה הרוחניות כשבאה בתנועת הגשם, מתצמצמת בעצמותה כו'
41
מ״בועם כל זה התנועה גשמית מחוברת ומקושרת בתנועה הרוחנית
42
מ״גוכהאי גוונא באופנים אחרים כמו ענין התחכמות שכל פרטי מכח המשכיל שלו ששורה עליו בהעלם כו'.
43
מ״דואמנם להבין בחינת הרשימו שענינו מורה בחינת הסתלקות בהעלם ולא נשאר מהכל רק רושם כו'
44
מ״ההוא מובן יותר מענינים משלים אחרים, כמו הרושם שעושה האומן
45
מ״ושיוכל לעשות הבנין בקיצור קו זה שברושם, שכולל כל אריכות המעשה בקיצור רושם זה
46
מ״זאו כמו שעושה לזכרון הנקרא אות
47
מ״חשאין האות ענין שייך אל עצם הענין, רק לזכרון בעלמא, כמו עשה לך ציונים כו'
48
מ״טוזהו בחינת העלם יותר מקיצור ההלכה ששונה וכולל בו הכל
49
נ׳שעל כל פנים שייך ענין הקיצור אל האריכות
50
נ״אויש עוד אופן ברשימו זו שהוא מורה ענין הצמצום וההעלם הרבה יותר
51
נ״בוהוא כמו הזורק אבן, שכח המוליך אותו נבדל מן העצם
52
נ״גועם כל זה כל כח התנועה מלובש בו בהעלם
53
נ״דאך שהוא בריחוק נבדל ביותר מכחו העצמי שבידו
54
נ״המה שאין כן כח התנועה עצמה שמניעה בעצמו בגשם
55
נ״ושמלובש בגלוי בגשם ביותר כנזכר לעיל
56
נ״זויש בחינת העלם יותר גם מזה, שדומה לענין הרושם לזכרון לבד
57
נ״חוהוא כמו הרומז בידו לאיזה שכל עמוק ביותר
58
נ״טשנבדל תנועה גשמית מהשכל הרוחני, ועם כל זה מבין השכל מתוכו כו'
59
ס׳ויותר מזה העלם אור השכל בתנועת האצבע בכתיבתו אותו וכמו שכתוב במקום אחר באריכות
60
ס״אוהכל עולה לסגנון א' הנזכר לעיל
61
ס״בשבחינת העצמות נשאר בהעלם וכלול ברושם ונקודה זו כו' ודי למבין:
62
