נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״גThe Gate of Unity 13
א׳והנמשל מכל הנזכר לעיל יובן למעלה בכללות ענין הצמצום הנקרא מקום פנוי, שזהו בחינת הסתלקות וההעלם לעצמותו כדי שיוכל להיות אחר כך בחינת השפעת אור כנזכר לעיל
1
ב׳ולא שנסתלק ונתעלם לגמרי
2
ג׳אלא כמשל הסתלקות והעלם בעצמו, הידיעה של כל העומק והאריכות כששונה דרך קיצור כנזכר לעיל
3
ד׳אם כן לפי זה גם אחר כל ההשתלשלות דאבי''ע שעומד במקום פנוי זה, הרי בחינת העלם אור העצמות מקיף וסובב לכל השתלשלות דקו
4
ה׳וכמו שהיה אור העצמות קודם הצמצום ממלא את כל החלל ריקן ומקום פנוי הזה כמו שכתוב בעץ חיים, כך גם אחר הצמצום הרי ישנו לאור העצמיות כמו שהוא בבחינת אין סוף ממש, רק שלא נגלה למטה לגבי שפע המקבלים
5
ו׳אבל לגבי עצמותו אין שינוי בזה כלל
6
ז׳וכמו משל היודע כל האריכות להשיב לשואלו מיד, גם בשעה ששונה לתלמידו בקיצור כו'.
7
ח׳ומה שכתוב ישת חשך סתרו וכמאמרז''ל ברישא חשוכה כו', היינו לגבי למטה
8
ט׳שנמשך רק מבחינת הרשימו שנשאר אחר ההעלם כנזכר לעיל
9
י׳וזהו אתה קדוש ושמך, אור העצמי, קדוש ומובדל
10
י״אואתה הוא קודם כו' כמו שכתוב אני יהו״ה לא שניתי כו'
11
י״במשום דמה שמגלה עמוקות מני חשך והעלם זה אחר כך בהארת הקו, הוא דווקא מאותו אור העצמות שלפני הצמצום
12
י״גוזהו אתה הוא כו' וכידוע
13
י״דואמנם לא נקרא אור העצמות שמקיף ההשתלשלות שבמקום פנוי כו', כמו בחינת מקיף לפנימי, כמקיף הכללי דקו שמקיף לאבי''ע בשוה כו'
14
ט״וכי הרי עדיין אינו בגדר וסוג בחינת אור השפעה כלל, גם לא להיות בחינת מקיף כו'
15
ט״זרק אור העצמות, שהוא בחינת התגלותו כמו שהוא בעצמות
16
י״זולזה אנו אומרים הוא קיים ושמו קיים
17
י״חוכן ברוך הוא וברוך שמו וכהאי גוונא, רק מבחינת אותיות דגליף בטהירו עילאה זה, שהוא מה ששיער בעצמו בכח כו'
18
י״טוגם זה הוא הנשאר בבחינת העלם והסתלקות קצת
19
כ׳דהיינו רק לפי ערך אופן הנצרך להשתלשלות אחר צמצום זה ודי למבין.
20
כ״אוגם על פי אופן משל הב' הנזכר לעיל דחיות הנפש בגוף, שמשתנה ממהות רוחני למהות גשמי כנזכר לעיל
21
כ״בגם כן אין זה שינוי כלל, שהרי כמו שיש קישור וחיבור לחיות הגשמי לחיות הרוחני ממה שרואים התפעלות הנפש ממקרי חיות הגוף, ועם כל זה לא ישתנה בעצם הרוחנית מחסרון התפשטות חיות אבר גשמי כנזכר לעיל, כך אין שינוי בבחינת אור העצמות, להיותו מאיר גם אחר הצמצום
22
כ״גגם שאינו רק לפי ערך ההשתלשלות
23
כ״דהרי יש ביניהם קשר וחיבור, ועם כל זה בצמצום האור בבחינת הקו, אין זה שינוי כלל באור העצמות על פי משל זה
24
כ״הוכן על פי משל הג' מכח התנועה בגשם או כמשל התחכמות מכח המשכיל הנזכר לעיל
25
כ״והכל עולה לסגנון א' כנזכר לעיל באריכות ודי למבין.
26
כ״זואמנם בבחינת הרשימו שמבואר למעלה, שזהו כמו הקיצור שכלול בו כל האריכות
27
כ״חהנה למעלה יובן מזה שזהו בחינת כח ההגבלה שיש באור אין סוף הבלתי מוגבל בעצם
28
כ״טדהיינו להביא כל הארות אור העצמות הבלתי גבול בבחינת הגבול
29
ל׳שזהו ענין הרושם שכולל בבחינת הגבלה מבחינת כל עצמות אור אין סוף, כמשל הקיצור שכולל הכל כו'
30
ל״אכי הוא יתברך כל יכול, וכלול בו גם כן מכח המגביל
31
ל״בלהגביל ולכלול ברשימה א' מכל אור העצמות כו' וכמו שכתוב במקום אחר באריכות.
32
ל״גאך הנה באמת אין זה דמיון אמיתי לבחינת הרשימו הנשאר בחלל ריקן ומקום פנוי הנזכר לעיל
33
ל״דכי הוא מורה שנסתלק משם הכל
34
ל״הולא שנשאר איזה אור רק שהוא בקצור וגבול, אלא רק בחינת רשימו בעלמא כו'
35
ל״ואם כן הדמיון האמיתי הוא מרושם וציון קו קצר שעושין האומנין, שכולל כל אריכות מעשה הבנין
36
ל״זויותר מזה כמו האות לזכרון כנזכר לעיל
37
ל״חוכך למעלה כתיב זכר רב טובך, העצמי כו' וכהאי גוונא
38
ל״טויותר בהעלם והסתלקות הוא כמשל הזורק אבן כו' כנזכר לעיל
39
מ׳וכך אמר בספר הבהיר וכמו זרקא כו'
40
מ״אשהרי בחינת הרשימו נשאר נבדל בריחוק מקום מעצמות האור וכו'
41
מ״בונקרא כח הנעלם ברשימו זו בחינת העלם אור, נבדל מהעלם עצמות האור דאין סוף
42
מ״גכמו כח נבדל הנעלם בזריקת אבן
43
מ״דשבא מכח היד שכבר נעלם בעצמו כו'
44
מ״ה(וכדמיון כל הגלגלים וכוכבי לכת שסובבים מכח תנועה אלהי״ת הנעלם, שבא בבחינת זריקה מאור וכח האלה״י דט' כלים החיצונים דמלכות דעשיה
45
מ״ושנקרא זה כח הנבדל בחינת מלכות שבמלכות הבא בערך ריחוק נבדל
46
מ״זולא כמו הכתיבה באצבע או כח יד הפועל עצמו בנפעל
47
מ״חשזהו גלוי עצם הכח בקירוב, שנקרא בחינת מלכות כמו שכתוב במקום אחר באריכות)
48
מ״טומשלים היותר קרובים לזה הוא כמו הרמז שהשכל בהעלם בתנועה הגשמיית
49
נ׳שזהו נקרא בחינת הלבשה ותפיסא בדבר נבדל כו'
50
נ״אוכן כשכותב שכל וחכמה בתנועת האצבע כו' כנזכר לעיל
51
נ״בכך למעלה, בחינת הרשימו בחינת דבר נבדל בערך, שבו מלובש בהעלם מכללות אור העצמות כו' ודי למבין.
52
נ״גואמנם מכל אלה יובן על כל פנים כללות ענין הרשימו
53
נ״דדגם שהוא בא בבחינת הסתלקות הכל, ולא נשאר בה רק בהעלם גדול בחינת תכלית הקיצור והרמז כו' או ככח נבדל כו', אבל מכל מקום מזה עצמו בא ונמשך כל פרטי ההשתלשלות דקו שנמשך מרשימו זו
54
נ״הכי ברשימו זו להיותה כוללת הכל בהעלם על כל פנים, היא הנותנת שיוכל לבא הכל בהתגלות על ידי בחינת הקו עד סוף העשיה
55
נ״ווכמאמר כל היצור לא נכחד ממך
56
נ״זממך דוקא, שזהו הכל נעשה ונמשך בגלוי כמו שעלה ברצונו הפשוט בעצמות האור שלפני הצמצום
57
נ״חכמו ששיער בעצמו כו'
58
נ״טשהרי במחשבה קדומה זו ששיער בעצמו הוא צופה ומביט הכל בסקירה א'
59
ס׳דהיינו מה שנסקר בהעלם ובקיצור ורמז ברשימו זו כו'
60
ס״אוהרי זה כמשל רושם האומן, שממנו דוקא ידע לעשות כל אריכות מעשה הבנין בפרטי פרטיו מראשו לסופו
61
ס״ברק כדי שלא יתעלם ממנו טעמו ונימוקו בעצמותו לאריכות הענין, הוא עושה לו רושם לזכרון
62
ס״גשלא ינטה מזה ולא יצטרך לעיין בעצמו מחדש
63
ס״דוכמו כן ענין הציונים ללימוד עמוק שבעצמו כו'
64
ס״השזהו תועלת לידע מהם כל אורך עיון עומק עצמותו שיש לו, פן ינטה ממנו כו'
65
ס״ווכך בחינת הרשימו הזאת הכוללת ברמז ובקיצור מכל אור העצמות הנעלם בה, הוא עצמו המקור לכל ההמשכות דקו וחוט
66
ס״זבבחינת מקיף ופנימי מראשו לסופו
67
ס״חשיהיה הכל כמו שעלה ברצונו וחכמתו הפשוטה בעצמות אור אין סוף ממש כו'
68
ס״טוזהו מה שכתוב במקום אחר שהנקודה יש בה העלם והתגלות, ב' הפכים
69
ע׳העלם מכל מה שעליון הימנה בערך, וגילוי הכל למקבלים נמצא ממנה דוקא
70
ע״אוהוא בחינת הקו שנמשך מן הרשימו
71
ע״בשהוא כצורת ו' שראשו י' והולך ונמשך למטה כמו שכתוב במקום אחר באריכות
72
ע״גובכל זה מובן כללות ענין הצמצום דמקום פנוי ובחינת הרשימו והקו
73
ע״דשהוא רק בחינת הגבלה בעצמות כדי שיומשך הכל בגלוי
74
ע״הוזה שכתוב כי עמך מקור חיים, באורך העצמי נראה אור, אור של תולדה, שהוא בחינת הקו וכמו שיתבאר בעזרת ה׳
75
ע״ווזה כל האדם, להעמיק דעתו בכל זה וכיוצא בו
76
ע״זמפני שמזה דוקא יבוא לכלל היחוד האמיתי בהתקשרות נפשו בחיי כל החיים העליונים, שהוא עצמות אור אין סוף ממש מטעם הנזכר לעיל ודי למבין:
77
