נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ט״וThe Gate of Unity 15
א׳והנמשל מכל הנזכר לעיל יובן בבחינת רושם שנשאר בחלל ומקום פנוי הנזכר לעיל
1
ב׳(שהוא יו"ד דס"ג שבטהירו עילאה כמו שכתוב בספר עמק המלך)
2
ג׳שהוא בחינת היולי כולל כל מה שיסתעף ממנו על ידי הקו וחוט כו'
3
ד׳וגם שנתעלם כללות האור העצמות עד שלא נשאר רק בחינת רשימו, עם כל זה ודאי הכל נכלל בו בקיצור על ידי זה הצמצום דווקא כנזכר לעיל
4
ה׳וגם מה שהוא מורה העדר ההתפשטות למטה, אינו בחינת צמצום גמור
5
ו׳רק מצד שהוא בחינת כח ההיולי כו' כנזכר לעיל
6
ז׳רק להיותו כח מגביל לכללות האור הראשון, על כן בלתי מתפשט רק דרך קו, לפי אופן ההשפעה כנזכר לעיל.
7
ח׳אמנם יובן מהנזכר לעיל דקו זה יש בו מכח האור הראשון שלפני הצמצום
8
ט׳בבחינת אין סוף ממש, רק שבא דרך קו, לפי אופן המקבלים כו'
9
י׳ובזה יובן מה שכתוב באורך נראה אור
10
י״אבחינת הארה דהארה הנקרא אור של תולדה
11
י״בשאחר הצמצום בוקע האור דרך קו בעלמא כו', אבל הוא בא מאורך העצמי להיות שברשימו הרי נכלל הכל וממנו נמשך הקו
12
י״גבבחינת היולי לכללות השפע להיות בבחינת מעלה ומטה על כל פנים, כמו שכתוב בעץ חיים
13
י״דומזה הטעם יובן תירוץ על ב' ענינים הפכים שנמצא בקו זה
14
ט״והא' אשר בכחו דוקא לאכללא שמאלא בימינא כו'
15
ט״זשהוא בחינת ההתכללות והיחודים של כל האורות המסתעפים מכתר דאדם קדמון עד מלכות דאצילות
16
י״זעד שעל ידו דוקא יוחלף האור בכלי שאינו שלו, כמו אור החסד בכלי הגבורה כו'
17
י״חכמו שכתוב במקום אחר באריכות בענין וא''ו דוהנורא כו'
18
י״טוהב' מה שנקרא בשם קו המדה דוקא, למדוד כל אורות וכלים כו'
19
כ׳וכנזכר לעיל בענין הקו שנקרא אמת הבנין כו'
20
כ״אשזהו היפוך ההתכללות לכאורה.
21
כ״באך הענין הוא דשניהם אמת
22
כ״גואדרבה הא בהא תליא
23
כ״דמשום דשרש זה הקו מכח הראשון דעצמיות אור אין סוף שלפני הצמצום הוא בא
24
כ״הכנזכר לעיל בענין באורך דוקא נראה אור דקו זה
25
כ״וובכח האור העצמות דאין סוף ודאי יש לעשות בחינת התכללות ויחודים של כל ההפכים בכל ההשתלשלות מראש דאדם קדמון כו' עד מלכות דאצילות
26
כ״זוכמאמר אנת הוא דמייחד לון ומקשר לון כו', אנת הוא מלגאו ומלבר כו'
27
כ״חוכן ענין שם מ''ה מלגאו דאיהו אורח כל האצילות כו' וכהאי גוונא
28
כ״טהכל הוא מצד הארת אור העצמות דאין סוף שבקו זה, שהולך ונמשך עד למטה במלכות, סוף כל דרגין
29
ל׳והיא הנותנת דוקא שיש בכחו למדוד מדה וגבול לכל אורות וכלים ולכל יחוד משפיע ומקבל, כמה יהיה מ''ד ומ''ן כו'
30
ל״אמצד בחינת הרשימו המגביל לכל אור העצמות באופנים שונים כמו ששיער בעצמות אור אין סוף לפני הצמצום כו'
31
ל״בונמצא מצד עצמות האור שבקו נקרא בחינת היולי ליכלל ולחבר את הכל כו', ומצד כח הרשימו המגביל שבו מגביל שיעור ומדה לכל, על דרך אותו בחינת השיעור הראשון שנכלל ברשימו זו
32
ל״געל דרך משל אומן העושה רושם, שמגביל האופן של המעשה, שיהיה הכל מדוקדק כמו שהוחלט השיעור בעצמו
33
ל״דשלא ינטה ימין ושמאל כו'
34
ל״הואף על פי שאם לפעמים יהיה תוספת אור בנאצלים, יתר מכפי מאמר קו המדה כו', היינו מכח האור העצמות דוקא
35
ל״ושלפעמים יאיר כך ולפעמים יאיר כך
36
ל״זולזה הטעם כל בחינת התחדשות אור באבי''ע, הכל מעצמות אור אין סוף שלפני הצמצום דוקא
37
ל״חדהיינו מפני שבאורו העצמי נראה אור בקו זה
38
ל״טלפעמים בתוספת ולפעמים בגרעון
39
מ׳וכן בשינויי היחודים שבכל הפרצופים מאדם קדמון עד עקב דאדם קדמון בסוף העשיה
40
מ״אכמו השינוי מזמן בית המקדש לזמן הגלות וכהאי גוונא
41
מ״בודרך כלל הרי אנו אומרים יהי רצון מלפניך
42
מ״גמלפני עצמותך ממש, שלמעלה מי׳ ספירות העצמיים גם כן
43
מ״דלשנות הרצון הפשוט שכבר נמשך בעצמות האור דאין סוף
44
מ״הלבא בשיעור ששיער בעצמו עד סיום הקו, באופן אחר, כמו מדין לחסד וכהאי גוונא
45
מ״ווכנזכר לעיל (בסוף אות הט') בענין אני יהו״ה לא שניתי
46
מ״זבין רצון של חסד לדין באור הראשון שלפני הצמצום
47
מ״חמטעם הנזכר לעיל (באות יו''ד) בענין חפץ חסד שבעצמות ההיולי שנכלל בעצמות כו'
48
מ״טשיש בו ג' מדריגות עד שבא בדבר פרט כו' (כמבואר באריכות באות י''א)
49
נ׳וכשאמרו אליו ולא למדותיו, מדבר גם במדותיו העצמיים שבאור העצמות
50
נ״אמפני שהעצמות דאור אין סוף, לאו מכל אלין מדות כלל כו' ודי למבין.
51
נ״בוזהו אנת הוא דמיחד לון כו', אנת דוקא, שזהו אנת הוא חד ולא בחושבן י׳ ספירות כו'
52
נ״גוכן מעצמות אור אין סוף דוקא בא כח הגבול והמדה אשר בבחינת רשימו שבקו שמחמת זה נקרא קו המדה
53
נ״דוהא בהא תליה דוקא
54
נ״ה(וכמו שכתוב במקום אחר בענין כללות חסד וגבורה שבעצמות אור אין סוף
55
נ״ושהוא בחינת כח הגבול להגביל ולהעלים בעצמותו בעילוי אחר עילוי עד אין קץ ושיעור
56
נ״זוהיינו אור אין סוף למעלה עד אין קץ כו', ובחינת התפשטות האור למטה מטה עד אין תכלית שעל ידי הקו שנמשך מן הרשימו כו'
57
נ״חוב' קוין שקולין המה בבחינת אין סוף
58
נ״טעל כן גם בירידת האור דאין סוף בקו זה, שקולין ב' כחות הללו לצמצם ולהגביל או לחבר ולייחד
59
ס׳וכן ענין שינויי האור וההמשכה, אם בתוספת או בגרעון, כמו מזמן לזמן, כמו מחול לשבת ויום טוב, וכן מזמן בית המקדש לזמן הגלות, הכל בכח א' שקול, שנחלק לב' קוין חסד וגבורה
60
ס״אהבא מכח ואור הראשון דעצמות אין סוף כמו שהוא בעצמו בבחינת חסד וגבורה כו' ודי למבין)
61
ס״בוהיינו כמבואר למעלה (באות הי''ד) דקו לגבי שטח הוא היולי
62
ס״גכולל על דרך אותו האור וכח העצמי שבעצמות של המשפיע, רק שבעצמות הוא בהרחבת הערך ביותר, ובקו זה בא כח זה עצמו בבחינת הצמצום שפע והמשכה למקבלים כו'
63
ס״דואם כן גם בבחינת צמצום והתפשטות שבו, משם הוא בא דווקא ודי למבין:
64
