נר מצוה ותורה אור; שער היחוד כ״דThe Gate of Unity 24
א׳והנמשל מכל הנזכר לעיל למשכיל למעלה יובן
1
ב׳איך שבחינת עצמות התענוג הפשוט שבעצמות אור אין סוף קודם הצמצום, הוא הנקרא שעשועי המלך בעצמותו, שהוא בבחינת אין סוף ממש
2
ג׳וגם בעשר ספירות העצמיים שהוא כתר ועד מלכות דאין סוף, הכל מבחינת העונג הפשוט שבעצמותו
3
ד׳על דרך משל שגם החסד העצמי שבנפש, עיקר קיומו העונג כו'
4
ה׳ועם כל זה באמת הרי עצמות אור אין סוף מובדל גם מבחינת תענוג פשוט
5
ו׳רק שנמשך ומאיר בבחינת העונג, כמו שעצמות הנפש תומשך אחר העונג כו'
6
ז׳ולזה אמר אין לך למעלה מן העונג כו'
7
ח׳וכמו בבחינת חפץ חסד שבעצמות, שיש בו תענוג הפשוט
8
ט׳הוא נמשך ומאיר בתוספת אור עד שיורד ובא גם בדבר נבדל
9
י׳שהוא בבחינת תענוג והרצון הקדום הנזכר לעיל שאחר הצמצום, להיות מקור להשתלשלות דאבי''ע
10
י״אעד שיורד ונמשך בסיום הכל, והוא גם בפרט דעשר ספירות היותר אחרון שבאצילות
11
י״בעל דרך משל הנזכר לעיל בעונג הנמצא לקיום מדת הניצוח וכהאי גוונא
12
י״גוזה שכתוב בעץ חיים, דעתיק יומין ואריך אנפין, שהוא התענוג והרצון, שמהות אחד הם, (ונקרא ג' רישין דמתגלפין דא לגו מן דא כו' ולפעמים זה פנימי כו' כנזכר לעיל(ואין זה בלא זה
13
י״דמלובש תוך כל ספירה וספירה בפרטי פרטות, שבלעדו אין לו קיום כלל כנזכר לעיל באריכות
14
ט״ווגם הוא מקיף את כולם
15
ט״ז)וכמו שכתוב במקום אחר במשל עשר חפירות זה אחר זה שהראשונה נמשכת בתוך כל חפירה וחפירה כו' וכך אמר בזהר עבד מנא רברבא וקארי בה גרמיה חכים כו' וכן מה שכתוב אפיק עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירות כו׳)
16
י״זלהיות כי בחינת עתיק יומין נחשב מסוף עולם האין סוף עדיין
17
י״חלפי שעולם האין סוף נחשב עד בחינת מלכות דאדם קדמון, שהוא בחינת אותיות וסוף מעשה שעלה במחשבה ורצון הקדום הנזכר לעיל
18
י״טוהוא בחינת אחרונה שבעצמות שנעשה כתר דעתיק יומין, שזהו בחינת גלוי אור העונג מהעלם העונג ורצון קדום הנזכר לעיל
19
כ׳על כן גם כתר דעתיק יומין וחכמה ובינה ומדות שבו, הכל נחשב מסוף עולם האין סוף
20
כ״אאבל בחינת אריך אנפין שהוא בחינת גלוי הרצון שבא מחמת העונג
21
כ״בלהיותו נמשך ובא להתפשט למטה כו', הוא הנקרא ראש ושרש הנאצלים, שהן עשר ספירות דאצילות בכלל ובפרט
22
כ״גולזה נקרא בחינת הכתר בכלל בחינת ממוצע, שיש בו מבחינת אחרונה שבעצמות, והוא ראש לנאצלים
23
כ״דכי אורות הנאצלים שהן בחינת גילוי ההעלם, הרי הן בבחינת נבדל מן העצמות כנזכר לעיל (באות י''ב)
24
כ״הוכמו על דרך משל המדות חסד וגבורה בדבר נבדל, שבאין מכח המדות חסד וגבורה שבעצם כו'
25
כ״וועם כל זה בחינת התענוג והרצון שבא מן העצמות, הוא מלובש תוך כל, להיות קיומם תמיד כנזכר לעיל
26
כ״זמפני ששרש זה התענוג והרצון, בעצמות אור אין סוף שנקרא שעשועי המלך בעצמו כו'
27
כ״חוכמשל הנפש שנמשך אחר כל עונג כו', שמזה ראיה שהעונג ממלא אורה כו'
28
כ״טאם כן גם מזה עצמו הוא הטעם שהעונג פרטי שבכל פרט מן האורות, הוא עיקר קיומו כו'
29
ל׳עד גם בבחינת המלכות שהוא ההתנשאות
30
ל״אלולי התענוג שבו אין לו קיום כו'
31
ל״בוהעדר אור העונג הוא בחינת העדר אור מציאותם כו' ודי למבין.
32
ל״גוכל זה דרך כלל
33
ל״דאבל דרך פרט, הנה רק בחינת ג׳ ראשין דעתיק יומין נחשב מבחינת העצמות
34
ל״האבל ז׳ תחתונים שבו מלובש בגלגלתא דאריך אנפין
35
ל״וחסד דעתיק יומין בגלגלתא וגבורה במוחא סתימאה כו'
36
ל״זוזהו המתנשא מימות עולם כו'
37
ל״חכידוע, להיות כי התהוות עיקר הרצון מן התענוג, הוא רק מבחינת המדות שבתענוג
38
ל״טכמו מן החסד שבתענוג
39
מ׳על דרך משל, כאשר אדם בעונג בשמחת חתונת בנו וכהאי גוונא, אז יטיב רב חסדו לכל
40
מ״אמצד התענוג שמרומם את נפשו (מטעם הנזכר לעיל)
41
מ״בואז יפעלו ממנו כל רצון
42
מ״גדהיינו להפוך גם מרצון של דין לחסד
43
מ״דשזה תלוי בבחינת נקודת הרצון שלמעלה מטעם כמוס לרצון, שמחלק לחסד וגבורה, חסד ודין כו'
44
מ״הוזהו דוגמא להבין איך שבחינת חסד דעתיק יומין מלובש בגלגלתא כו'
45
מ״וובחינת גבורה, שהוא בחינת הדין, בהיפך לעונג, הוא מלובש בחכמה סתימאה דאריך אנפין, שהוא טעם כמוס לרצון
46
מ״זשזהו לדקדק ברצון, שיהיה באופן זה דוקא ולא באופן אחר כו'
47
מ״חוכמו שכתוב בספרי הקבלה שהראשונים גזרו אומר על החכמה שהיא בבחינת דין
48
מ״טשכאשר הרצון בא על פי חיוב החכמה, בא בדקדוק וצמצום, כך ולא כך
49
נ׳ועל כן על פי משפט התורה, דאורייתא מחכמה עילאה כו', יש דינים רבים
50
נ״אמה שאין כן הארת י''ג מדות הרחמים מלמעלה מחכמה שברצון כו', שנושא עון וכו'
51
נ״בומכל שכן מבחינת ג׳ ראשין דעתיק יומין שבלתי מלובש בנאצלים
52
נ״גוהוא בחינת העונג כמו שהוא בעצמו
53
נ״דשעדיין לא נולד ממנו רצון כלל, רק עתיד להיות ממנו כל רצון כו'
54
נ״הוהוא נחשב מעצמות התענוג הפשוט הכללי
55
נ״ושהוא מבחינת מקור כל התענוגים שבעצמות אור אין סוף
56
נ״זכמו שכתוב כי עמך מקור חיים, מקור כל התענוגים שברצון קדום כו'
57
נ״חונקרא עתיקא דעתיקין בכללות הכל כו'
58
נ״טונקרא עתיק יומין כמו שכתוב בדניאל, ועתיק יומין יתיב כו', מלשון זקנה שהוא בחינת נצחיות דעצמיות אור אין סוף כשבא ומאיר למטה בהשתלשלות דקו וחוט כו'
59
ס׳אבל בעצמותו ממש, מי איכא זקנה קמי קודשא בריך הוא כו'
60
ס״אוכמו שכתוב במקום אחר בענין ועד בחלופי אתוון דאחד פשוט עצמו
61
ס״בשעצמות אור אין סוף שלמעלה מן הזמן דימי קדם כו', כשמאיר בזמן, אז הזמן גם כן נצחי כו' ואז נקרא עתיק יומין כו' ודי למבין:
62
