נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ל׳The Gate of Unity 30
א׳ובזה יובן המאמר וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כו' כגופא בלא נשמתא
1
ב׳שהוא בחינת הכלים דמוחא ולבא כו' שנקרא גופא בלא נשמתא
2
ג׳שהן בחינת האורות דנר''נ כו'
3
ד׳אך מאין ימצא מציאת כלי בלא אור, מאחר שמהתעבות האור נעשה כלי כנזכר לעיל
4
ה׳אבל לפי הנזכר לעיל, דשרש הכלים קדם לשרש האורות כו', אם כן יש מציאות לכלים בפני עצמם, ועל זה אמר דאיהו וגרמוהי חד כו'
5
ו׳(ולפי זה המכוין בשם יהו״ה, כמו בח''י ברכאן דצלותא, יכוין למקור התהוות הכלי, שהוא עיקר בחינת השם, דאיהו וגרמוהי חד כו'
6
ז׳וממילא נמשך האור אחר הכלי, כי דרכו של איש כו' ודי למבין).
7
ח׳והנה יש ג' מדריגות בכלים, פנימים ואמצעים וחיצוניות.
8
ט׳והענין ידוע כי לנגד ט׳ ספירות חב''ד חג''ת נה''י, יש ג' מיני כלים
9
י׳פנימית הכלים הוא בחינת הגבלת האור דחב''ד שבאור
10
י״אואמצעות הכלים הגבלת חג''ת דאור, וחיצוניות הכלים הוא הגבלת נה''י דאור כו'
11
י״בוהיינו אתה סתר למפרע דרת''ס, שעיקר ההגבלה וההסתר בחיצוניות הכלים כו'
12
י״גוגם בענין מה שיש בכלי בחינת השפעת וירידת השפע למקבל דוקא כנזכר לעיל, גם כן כלול מג' מדריגות
13
י״דפנימית הכלי הוא בחינת הבאת אור שפע דחב''ד
14
ט״וואמצעית להבאת והמשכת אור דחג''ת, וחיצוניות להבאת שפע דנה''י כו'
15
ט״זועל דרך משל ט׳ ספירות שבאור מדת החסד, המוגבל בג' מיני אותיות
16
י״זאותיות המחשבה בחינת פנימית הכלי לחב''ד שבחסד
17
י״חואותיות הדבור אמצעית כלי לחג''ת שבחסד, ואותיות המעשה לבחינת נה''י שבאור החסד
18
י״טשהוא בחינת כח המעשה שבחסד, לעשותו בפועל ממש
19
כ׳יש לו כלי מיוחד, ואהבה שבחסד יש לו כלי מיוחד, ושכל וטעם שבחסד יש לו כלי מיוחד כו'
20
כ״אועל הרוב, השכל והטעם שבחסד מהרהר במחשבה, והאהבה שבו יאמר בדיבור, וכח המעשה שבו יעשה בפועל ממש
21
כ״ב(אמנם כשבא בג' מיני אותיות דמחשבה דבור ומעשה נקרא לבושין דמנהון כו'
22
כ״גשלמטה מבחינת כלים דעליהם אמר איהו וגרמוהי חד כו', ולא על הלבושין
23
כ״דאבל בחינת הכלים לנר''נ הוא מוחא ולבא כו'
24
כ״הובלב יש ג' מדריגות, פנימים ואמצעים וחיצוניות לנגד ט׳ ספירות כו'
25
כ״ובחינת חב''ד שבמדת האהבה או היראה כו' שנקרא מושכל של המדות כו'
26
כ״זהוא בחלל הימיני שבלב, שמאיר בו ממוח החכמה ששליט על הלב כו'
27
כ״חוחג''ת שבאהבה ויראה כו' שהוא הנקרא מורגש
28
כ״טהיינו בבחינת אמצעית כלי הלב, שהוא רוח החיים שדופק בחלל השמאלי
29
ל׳שנמשך ממוח בינה שנקרא רוח
30
ל״אוהוא בחינת כלי הרגש החיות של המדות בהתפעלותם כו'
31
ל״בוחיצוניות הלב הוא הבל החזה כו', ששם כלי הטבעת המדות כו'
32
ל״גשהוא לנגד בחינת נפש, בחינת נה''י שבמדות כו'
33
ל״דומשם מאיר בנפש שבדם, שהוא מרכבה לגבי רוח שבלב בכלל
34
ל״הוגם בחינת נפש שבכבדא כלול מג' מדריגות, פנימי ואמצעי וחיצון כו'.
35
ל״ופנימי הוא הנקרא בזוהר קיסטא דחיותא
36
ל״זדהיינו בחינת רשימו שנשאר מבחינת רוח בשעת השינה כו'
37
ל״חוהוא בחינת מוחין חב''ד דקטנות שבנפש כו'
38
ל״טואמצעי היינו התפעלות חיות גשמי של כח התנועה וההרגש שבדם, הוא הנפש, כמו בדפק שביד כו'
39
מ׳והחיצון הוא בחינת נה''י שבכבד ששולח חיצוניות החיות בכל האברים
40
מ״אוהפנימית מבדיל כו' כמו שכתוב במקום אחר באריכות
41
מ״בשבזמן הגלות שנקרא שינה, אין ההארה דמלכות דאצילות, בחינת נפש בעולמות דבי''ע, רק בחינת קיסטא דחיותא
42
מ״גרשימו דבחינת רוח שבלב אדם העליון כו'
43
מ״דוכנסת ישראל, שנמשלים לבחינת עיבור בגלות
44
מ״ההיינו כמו הולד שמקופל ראשו בין ברכיו כו', תלת גו תלת כו'
45
מ״ושהמוחין חב''ד בהעלם בחג''ת וחג''ת בנה''י כו' וכמו שכתוב במקום אחר).
46
מ״זוהנה בענין המצות שנקרא רמ''ח אברין דמלכא כידוע, הרי ג׳ פעמים ט׳ פעמים ט׳ בג' מיני מדריגות דראש תוך סוף שבכלים, כנזכר לעיל עולה רמ''ג
47
מ״חוה' חסדים המגדילים, הן רמ''ח כו'
48
מ״טובחינת חב''ד היינו אור הכוונה שבמצות
49
נ׳שיש לזה כלי פנימית מיוחד, ובהגבלה כו'
50
נ״אובחינת חג''ת, אהבה ויראה וביטול כו', יש לזה כלי אמצעי כו'
51
נ״בובחינת נה''י בחינת כח המעשה, לעשות רצון המלך בלבד כו', יש לזה כלי החיצוני
52
נ״ג(ובכלל היינו כונה וברכה ומעשה או יחוד ברכה וקדושה, שנקרא יב''ק כו'
53
נ״דשהוא ענין בשר וגידין ועצמות שבכל אבר כמו שכתוב במקום אחר באריכות)
54
נ״הוה' חסדים המגדילים כו' היינו בחינת כללות המשכת גלוי אור אלה״י שעל ידי כל מצוה
55
נ״ועל ידי המשכת הקו שממשיך למקור כל החסדים, דאיהו שקיו דאילנא כו', וכמאמר אנת ממלא כל שמהן כו'
56
נ״ז(ולפי זה מה שכתוב אשתאר כגופא כו', משום דגם בחינת גופא בג' כלים הנזכר לעיל, צריך להארת אור אין סוף שבקו, שממלא כל שמהן
57
נ״חלפי שיש שרש להתהוות הכלים בפני עצמן כנזכר לעיל.
58
נ״טאך אם כן, למה תלה הדבר במה שאינו עיקר הדבר, שהוא מה שכתוב בלא נשמתא?
59
ס׳אך להיות שעיקר הכלים הן לנגד ט׳ ספירות דנר''נ, ובסיבת הגדלת האור יבא הגדלת הכלי, בשביל הבאת אור השפע למטה, ואי אנת תסתלק כו'
60
ס״אישאר הכלי כגוף בלא נשמה, בלא התפשטות כלל ודי למבין):
61
