נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ל״זThe Gate of Unity 37
א׳ומעתה יש להבין בענין יחוד דישראל ויעקב בלאה ורחל.
1
ב׳וביאור ענין לאה ורחל ידוע, שזהו ענין מחשבה ודבור
2
ג׳והיינו ענין ב' ההי''ן דשם יהו״ה כמו שכתוב בזהר, תרין נוקבין פריש שלמה כו' אתי מלבנון כלה כו'
3
ד׳ה' ראשונה שם הגדולה לאה, וה' אחרונה שם הקטנה רחל כו'
4
ה׳ותחילה יש להקדים בענין הקול קול יעקב, שיש קלה פנימאה דלא משתמע כו'
5
ו׳להיות ידוע בענין יום ליום יביע אמר, שזהו אש מים רוח חג''ת
6
ז׳כמו הקול שהוא מורכב מאש מים רוח הגשמיים, כך הבל הלב עצמו כלול מאש מים רוח רוחניים
7
ח׳שהוא בחינת חסד וגבורה והממוצע שהוא הרוח
8
ט׳דהיינו בחינת כיווץ והתפשטות שבהבל הרוחני דלב
9
י׳כמו כאשר האדם שמח בלבו, אז יש בחינת אור ההתפשטות בלב, והוא הבל דחסדים
10
י״אוכשהוא בעוצב, הוא בבחינת הכיווץ וצמצום, והוא בחינת הבל דגבורות
11
י״בוהממוצע מחסד וגבורה הוא הבל רוחני, ממוצע ממוזג מאמצעות חסד וגבורה
12
י״גכרוח הממוצע מאש ומים בגשם ההבל
13
י״דכידוע שהצמאון מיסוד האש
14
ט״ווכן ניחר גרוני כו' בקול הגשמי, בא מתגבורת יסוד אש שבהבל הלב
15
ט״זולהיפך צלילת קול הבל הלב מיסוד המים כו'
16
י״זוהממוצע שהוא רוח ממוזג כו'
17
י״חוכך הוא בקול הממוצע וממוזג מחדוה ומרירות ועוצב, שנקרא קול ערב לנפש, שזה תלוי במזיגה הרוחנית שבהבל הלב דוקא כו'
18
י״טוגם ברוח החיים שבחלל הימיני וחלל השמאלי, הרי הוא בבחינת רצוא ושוב בדפיקו דלבא, כידוע שזהו גם כן בבחינת כיווץ והתפשטות
19
כ׳(אלא שהוא בהיפך, כאשר רוח החיים נכנס מן המוח בלב מתקווץ לקבל וכשיוצא מתפשט כו'(
20
כ״אלפי שהחיות דוקא רצוא ושוב כו' וכמבואר בספרי הרפואה)
21
כ״בוכל זה נקרא קלא דמשתמע בדבור, שזהו בחינת רוח הבל הדבור
22
כ״גוהיינו בחינת קול ודבור הנזכר בזהר בכמה דוכתי
23
כ״דוהוא בחינת יחוד יעקב ורחל
24
כ״הדהיינו בחינת ההמשכה של המדות שבלב הבא בבחינת רוח הבל הלב, מורכב מאש מים רוח רוחניים, עד בחינת קול הדבור
25
כ״וובחינת כח הדבור נמשך מנקב החזה דלב כו' ונקרא רוח ממללא
26
כ״ז(והיינו מה שכתוב בעץ חיים דכתר דנוקבא דזעיר אנפין דבוק בחזה דזעיר אנפין
27
כ״חוזה שכתוב לעולם יהו״ה דברך נצב בשמים כו'
28
כ״טוכמו שכתוב במקום אחר בענין ממצוא חפצך ודבר דבר, מקור כח הדבור שנמשך מהבל הלב דזעיר אנפין
29
ל׳וכנראה בחוש, שאם הלב עצב בכיווץ ימעיט בדבור, וכשהוא בהתפשטות ירחיב הדבור
30
ל״אלפי שכח של הדבור תלוי בהבל הקול שבלב עצמו כו')
31
ל״בוכאשר לא נמשך מהבל הלב בדבור, על דרך שאמר לבא לפומא לא גליא, לא נעשה דבר מלך עדיין מאין ליש כלל
32
ל״גוכמו ואילו צדיק ורשע לא קאמר
33
ל״דכי בדבור כבר נעשה, כי הוא אמר ויהי, וכן ודברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם כו'
34
ל״האבל בלב דזעיר אנפין עדיין יכול להתהפך מדין לחסד, כמו וינחם יהו״ה כו' וכן ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד כו'
35
ל״ווזהו בחינת חג''ת דהבל הלב דזעיר אנפין שבא ומתייחד בדבור, עלמא דאתגליא כו' כידוע ודי למבין.
36
ל״זויש בחינת קלא פנימאה דלא משתמע בדבור כלל, והוא בחינת המוחין שבמדות חסד וגבורה
37
ל״חכמו אהבה ויראה שלמעלה מבחינת רוח החיים שבלב, כמו עצם חדוה של אהבה וחסד או עצם רוגז ודין של יראה ופחד
38
ל״טשהמה רוחניים הרבה גם מהרכבת הרוחניות דאש מים רוח הנזכר לעיל, הבא במורכב בלב הגשמי
39
מ׳וגם שיש בזה הרכבה מאש מים רוח, שהוא בחינת חסד גבורה ותפארת, אבל הוא בבחינת הפנימית שבלב
40
מ״אשהוא במדות חג''ת, שיש בהן הארת המוחין הנקרא קלא פנימאה דבינה שבזעיר אנפין, הבא ונמשך מן המוח ללב
41
מ״בוכאשר הוא בא בהתפעלות רוחניות שעל ידי הדעת, בחינת ישראל הנזכר לעיל, ונמשך מיד באותיות המחשבה שנקרא לאה, נקרא יחוד ישראל ולאה
42
מ״גפנימיות המדות שבלב מיד מהרהר במחשבה
43
מ״דאם מתפעל בשכל וטעם לאהבה וחסד, הרי מיד יבוא מדה זו עם המוחין שבה במחשבה
44
מ״הוכידוע שהמחשבה מלבשת המדות דישראל בפרטיהם
45
מ״וונקרא לאה, כמו נלאה להכיל המדות כו', ושרש לאה למעלה בבינה
46
מ״זהיינו לאה ילדה ששה בנים, בחינת ו׳ קצוות דמדות דזעיר אנפין
47
מ״חאך יחוד ישראל ולאה, היינו מוחין דאבא ואמא שבזעיר אנפין, הוא מתייחד בלאה התחתונה, דמחשבה שמקבלת מבחינת מלכות דתבונה, שרש המחשבה כו' ודי למבין.
48
מ״טויש יחוד ישראל ורחל, כאשר בא הארת בחינת פנימיות המוחין שבמדות בדבור
49
נ׳וכן יש יחוד יעקב ולאה, שנקרא הרהורי לבא, דהיינו מה שבבחינת חיצוניות המדות עולה בהרהור במוח
50
נ״אוכן יש יחוד יעקב ורחל שהוא המשכת חיצוניות המדות שבלב בדבור כנזכר לעיל
51
נ״בוסדר ההמשכה לפעמים כך הוא, שבחינת המדות שבלב עולה ומתייחד במחשבה ומן המחשבה בא אל הלב, בחיצוניות הבל הלב, ומהבל הלב נכנס להבל הדבור שנקרא קול ודבור
52
נ״גולפעמים מן המחשבה נכנס אל הדבור, וכמו שמדבר מה שחושב
53
נ״דשעקבי לאה נכנסין תוך ראש רחל כו'
54
נ״הובשעה זו שמדבר מה שחושב, הרי יוצא מקול הבל הלב בדבור בה' מוצאות
55
נ״וובודאי מה שבלבו עולה במחשבה, שאין מחשבה בלא מדות שבלב כו'
56
נ״זונמצא בחינת יעקב, שהוא רוח הבל קול הלב, משמש במחשבה ודבור שנקרא ב' אחיות, לאה ורחל
57
נ״חעלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, מאמר סתום ומאמר פתוח כידוע ודי למבין
58
נ״ט(ועל דרך זה יש יחוד ישראל ולאה ויחוד ישראל ורחל בפנימיות המדות, בבחינת קלא פנימאה הנזכר לעיל
59
ס׳וזה שכתוב יביע אמ״ר, ואחר כך, אין אומר, במחשבה, ואין דברים
60
ס״אוהיינו בשבת שהיחוד בפנימיות דזעיר אנפין ונוקבא כו' כידוע ומבואר הכל במקום אחר ודי למבין):
61
